ט' טבת תשמ"ז

שבת קודש פרשת ויגש, ט' טבת

כשירד אד"ש לתפלת שחרית עודד בתנועות נמרצות את שירת "ושמחת בחגיך" והמשיך בכך גם לאחר שהגיע למקומו (על הבימה). גם כששר הקהל את "א-ל אדון" במנגינת "דידן נצח", עודד אד"ש בידו את השירה בתנועות נמרצות (יותר מכפי הרגיל).

בשעה 1:30 ירד להתוועדות.

לפני השיחה הראשונה החלו לשיר "דידן נצח". אחר השיחה ברש"י, זוהר ורמב"ם, היתה חלוקת המשקה.

בהמשך לשיעור הרמב"ם היומי דיבר אד"ש על כך שהיהודים הם הבע"ב על העולם, מאחר שהקב"ה כביכול מכר להם את כל העולמות עד עוה"ז הגשמי וממילא הרי הוא בעה"ב על העולם לעשות ממנו דירה לו ית', ובאופן שאין מקום בו לערער מצד היצה"ר וכו'. אד"ש הביט על השעון ואמר בחיוך שיש להאריך בכל זה, "אבער באלד וועט מען פארשפעטיקן זמן מעריב אויכעט"...

אח"כ פנה להחזן ר' משה טלישבסקי שי' שינגן הניגון ואמר "בזריזות", ניגן הנ"ל בזריזות ואח"כ הקהל.

אח"כ הזכיר אודות ברכה אחרונה.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 5:05. אח"ז התפללו מנחה ומעריב והאברך י. כצמאן הכריז על אסיפת רבנים אודות דברי כ"ק אד"ש, היום בשעה 9:30. אח"ז עשו הבדלה, לאחר הבדלה פנה אד"ש להרב כץ שיכריז ע"ד קרן המעמד שמתקיים היום במוצש"ק.

החל מהשעה 11:00 בלילה ועד ל-7:30 בבוקר נמשכה השמחה במוצש"ק. תזמורת פיאמנטה מילאה בנאמנות את תפקידה במשך כל הזמן הנ"ל ולציבור הרוקדים הוגש כיבוד "כבד" בהתחשב בעובדה שזהו ערב צום. בהמשך להתוועדות שבת הופכים כל השירים להיות מושרים על המילים "עד מתי", והידיעה על פסק בי"ד רבני אנ"ש (שמשיח חייב לבוא תיכף ומיד ממש) מעלה את המורל. ההרגשה היא, שאת עשרה בטבת יחגגו מחר כיום טוב...