י' אלול תשנ"ג

יום שישי י' אלול

מוקדם מהמשוער, בשעה 1:20, נודע אודות "מנחה נאו", והנהירה ההמונית ל-770 היתה רבה, מה גם שבשבוע זה חזרו אחרוני ה'קעמפיסטים' לבית רבנו שבבבל. אם כי בשעה זו רבים מהבחורים כבר נסעו למבצעים, הרי שב-770 היו עדיין הרבה שלא מיהרו לצאת למבצעים, מתוך השערה ותקוה שיספיקו לפנ"כ להתפלל עם כ"ק אד"ש מה"מ. למרות ההודעה המוקדמת על התפלה, הרי שכניסתו של כ"ק אד"ש מה"מ לחדר התפילות היתה רק כעבור כחצי שעה, בשעה 1:49. קודם לכן נכנס חתן לקבל הסידור מידו הקדושה, ולאחמ"כ הורם המסך והחלו בתפילה.

עם סיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, ובאותה עת אחז הש"צ בתחילת קדיש בתרא. עם פתיחת הוילון הסיר כ"ק אד"ש מה"מ את כובעו מראשו והניחו על מעקה המרפסת שמשמאלו. מעשה זה הפתיע את הקהל כולו, כולל חברי המזכירות. מעשה שמיימי, שכ"ק אד"ש מה"מ לא עשה כמוהו משך כל שנות נשיאותו. באותן דקות איש לא חזה והעלה בדעתו את אשר יקרה בהמשך.

בינתיים סיים הש"צ את הקדיש, והחלו לנגן "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". כ"ק אד"ש מה"מ הביט למולו ופנה לשמאלו לעבר הכלי זמר והילדים, ובתוך-כך סימן בידו הק' שיסירו הכובע מהמרפסת, ושוב סימן להסיר מיידית, כך שמיד נלקחה המגבעת. לאחמ"כ המשיך כ"ק אד"ש מה"מ להניד בראשו הק', וסקר את הקהל, התקרב מעט למרפסת וסקר את העומדים בשורות הראשונות; הכה באצבע יד שמאלו על יד ימינו לליווי השירה, וכמו"כ ניגן בפיו. כעבור כ¬2 דקות סימן בידו הק' (כפי שסימן בכ"א מנחם-אב, כשביקש את העוגה) פעמיים, ומיד פנה לשמאלו וסימן עוד פעם. הריל"ג החל להציע כמה הצעות, כאשר כ"ק אד"ש מה"מ ממשיך לסמן ומניד לחיוב על אחת השאלות. הבקשה הובנה איפוא מיד, והריל"ג הלך לדאוג שיביאו המבוקש, וחזר למקומו.

בינתיים המשיך כ"ק אד"ש מה"מ לעודד השירה ובתנועות קצת חזקות, וכן המשיך להכות באצבעו כנ"ל. לפתע פנה שוב לשמאלו וסימן עוד פעמיים להבאת המבוקש. הריל"ג אמר משהו לרבי (שהלכו להביא) וכ"ק אד"ש מה"מ המשיך לעודד השירה. כעבור עוד כמה שניות הובאה צלחת העוגה (ההמתנה היתה של קצת למע' מדקה), כ"ק אד"ש מה"מ הרים מבטו לעבר הריל"ג, ועתה התחיל סדר ההתוועדות (במשי"ח ביפער'ס נמסרה ההודעה "פארבריינגען נאו", וברגע אחד עשרות בחורים שהסתובבו במבצעים במנהטן, ועוד עשרות יונגעלייט שטרם חזרו ממקום עבודתם, עזבו את העבודה ופנו לרכבות המוליכות ל-770, ע"מ לא להפסיד את הגילוי המיוחד של היום). כ"ק אד"ש מה"מ אכל במתינות, כפי שהי' בפעמים הקודמות, בכ"א וכ"ב מנחם-אב. הקהל ממשיך לנגן כל הזמן, חלקם בדמעות של התרגשות, כשהתזמורת מלווה השירה.

במשך האכילה הרים מפעם לפעם כ"ק אד"ש מה"מ עיניו וסקר הקהל ממולו ומשמאלו. כשסיים כ"ק אד"ש מה"מ הפרוסה הראשונה, הסיר הריל"ג את הצלחת הריקה מהמרפסת, והביא את הסידור, אך כ"ק אד"ש מה"מ מסמן לשלילה...

היה זה כבר כ-15 דקות מפתיחת הוילון, והמזכירים עומדים מאחור וממתינים. הקהל ממשיך לנגן, ומיד מסמן שוב כ"ק אד"ש מה"מ בידו הק' כמ"פ. הריל"ג שואל ומקבל תשובה חיובית - להביא פרוסה נוספת. הריל"ג רץ, איפוא, לקיים הרצון, ובינתיים מסמן כ"ק אד"ש מה"מ בידו הק' פעמיים, בסימון שנראה הי' כבקשה לסגירת הוילון והריב"ק נזעק לסגור הוילון, אלא שמיד עצר כ"ק אד"ש מה"מ בידו הסגירה, והובן שהרמז הי' שונה - להבאת הפרוסה מיד, והריל"ג כבר חזר ובידו צלחת עם עוגה נוספת.

במשך זמן ההמתנה, שארכה כ-45 שניות, המשיך כ"ק אד"ש מה"מ לעודד השירה, ואחר החל באכילת פרוסת העוגה הנוספת.

בחתיכה ה-4 הוריד המזלג לצלחת והריל"ג חתך החתיכה לשתיים.

במשך זמן האכילה ישב כשראשו הק' נוטה לימינו, על הצד.

משסיים פרוסת העוגה השני' סימן בידו הק' פעמיים, להבאת פרוסה נוספת (עברו כבר למע' מ-23 דקות), ועד להבאתה עודד השירה מעט.

בתוך דקה הובאה פרוסה נוספת, שלישית במספר, ובעת שלקח החתיכה האחרונה סימן בידו הק' (סימון מסויים) והריל"ג לקח הצלחת, אך כ"ק אד"ש מה"מ סימן לשלילה, והמזכיר השיב הצלחת על כנה. כ"ק אד"ש מה"מ הוריד המזלג לצלחת והריל"ג חתך החתיכה שהיתה בה לשתיים, ומשסיים, הביא הריל"ג שוב את הסידור לפני כ"ק אד"ש מה"מ אך כ"ק אד"ש מה"מ סימן לשלילה, וכעבור שניות פנה שוב לשמאלו וסימן להבאת פרוסה נוספת, רביעית במספר (31 וחצי דקות של גילוי).

בתוך פחות מדקה הובאה הפרוסה הנוספת, ומשסיימה (39 דקות של גילוי) לקח הריל"ג את הצלחת, וכ"ק אד"ש מה"מ פנה שוב לשמאלו. הרמז נענה במהירות רבה, ובתוך כרבע דקה הובאה הפרוסה החמישית (הפעם כבר הכינו הכל בסמיכות מקום, לחסוך זמן הליכה עד החדר), ומשסיים כ"ק אד"ש מה"מ את הצלחת החמישית, בעוד הריל"ג מרים הצלחת הריקה, מסמן כ"ק אד"ש מה"מ לתוספת פרוסה שישית (כבר אוחזים ב-47 דקות של גילוי).

משסיים החתיכה האחרונה סימן כ"ק אד"ש מה"מ בידו הק'. הריל"ג שאל וקיבל תשובה חיובית, ופנה להביא הסידור, ולבנתיים שאל עוד שאלה (ככל הנראה בנוגע לכובע) וכ"ק אד"ש מה"מ ענה בחיוב, והלך להביא הכובע, אך בינתיים תפס כ"ק אד"ש מה"מ בידו הק' את הסידור והחל לברך ברכה אחרונה (הקהל השתתק בעת הברכה, כנהוג בכל הפארבריינגענ'ס). כ"ק אד"ש מה"מ לא התייחס לכובע, והניחו המזכיר על הצד.

משסיים כ"ק אד"ש מה"מ ברכה אחרונה שאלו הריל"ג באם לסגור הוילון, ונענה בחיוב. הקהל הגביר את שירתו, ובעוד סוגרים הוילון עודד כ"ק אד"ש מה"מ בראשו הק' פעם-פעמיים. הגילוי נמשך כ-58 דקות, והשעה היתה 3:00.

הקהל עזב את המקום ברגשות מעורבים, כשחלקו שמח מאוד על הגילוי הגדול, וחלקו האחר לא קלט ועדיין לא קולט את אשר אירע, הנהגה שמיימית שכזו שמימי' לא היתה.

הבחורים יצאו למבצעים בלב שמח, על חדשות טריות מכ"ק אד"ש מה"מ ועידוד הרוח וחיזוק האמונה בקרב אלפי יהודים במלכנו משיחנו.

חדי העין, שעברו גם על הוידאו, מצאו אשר מספר החתיכות שכ"ק אד"ש מה"מ אכל מכל ששת הפרוסות, הי' 91 - צ"א שנה...

• * *

בקשר ל-6 פרוסות מזונות יש להעיר מד"ה והוא עומד עליהם תשי"ג (סה"מ תשי"ג ע' 317), בו נתבאר בארוכה בענין אכילת הצדיקים. וז"ל:

"והאכילה דצדיקים הו"ע צדיק אוכל לשובע נפשו, היינו שהוא המשכת אור חדש שלמעלה מהעולמות, דההמשכה הוא בז"א [ששה מדות] וע"י ההמשכה שבז"א נמשך גם בבחי' המל', שזהו צדיק אוכל לשובע נפשו, נפש הוא בחי' מל'".

ובד"ה והוא עומד עליהם תרס"ג (סה"מ תרס"ג ע' נח) מבאר וז"ל:

"ונ"ל בירור הדברים בזה בדרך אפשר דנשמות הגבוהות פועל בירור וזיכוך היש שיהי' כמו שהי' היש קודם חטא עה"ד שהי' סיום עולם העשי' במקום ומעלת ששה ספי' הראשונות דיצי' עכשיו".

בענין הורדת הכובע יש להעיר מהמובא ב-משיחת ג', ד' ה', ועש"ק וש"פ כי תשא, י"ד-י"ח אדר ראשון, - מוגה).

..."ולכן "ויתן על פניו מסוה". בכדי להסתיר גילוי אלקות שבתורה מה"התלבשות בענין הבירורים";

אבל הסתר המסוה הוא לא בנוגע לבנ"י מצד עצמם - שכן "פנים בפנים דיבר ה' עמכם" (בלי הסתר כלל). ולכן, בשעה שמשה "דיבר אל בני ישראל את אשר יצוה" הוא הסיר את המסוה "וראו בנ"י את פני משה כי קרן עור פני משה", ורק בשעה שלמשה ובנ"י יש שייכות לעניני העולם (בכדי לפעול שם את הבירור בדרך התלבשות) - אז "והשיב משה את המסוה", בכדי שהעולם יוכל לקבל את הגילוי ולא להתבטל ממציאותו. כלומר, שגם המסוה כוונתו - לא העלם. אלא בכדי שהגילוי יוכל להתקבל בעולם.

וע"י עבודתו של יהודי בבירור וזיכוך העולם הוא פועל, שגם כפי שיהודי נמצא בעולם הוא יוכל לקבל את הגילוי ד"קרן עור פניו", כפי שיהי' בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה (גימ"ל) - "ולא יכנף עוד מוריך והיו עינך רואות את מוריך" בבנ"י גם כפי שנמצאים ומתעסקים עם העולם. עד שעד"ז יהי' גם בעולם עצמו - "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו", "אבן מקיר תזעק", הגילוי דכח הפועל בנפעל".

כמו"כ חסידים מעירים, ומוצאים קשר לזה שהיום הוא ערב י"א אלול יום חתונת הוד כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, ובאותו זמן קיים אביו שנעדר מהחתונה בליובאויטש התוועדויות וימי שמחה. בא' מהם מסופר אשר לאחר שהמהר"ש אמר מאמר חסידות היו שמחה וריקודים:

"השמחה מספר הרה"ח הרד"ז - ששררה אז אצלנו, החסידים, אין לתאר. מיד לאחר החסידות יצא הרבי בריקוד. כעבור זמן קצר עלה במדריגות הגן לעבר האכסדרא הסמוכה לחדרו, ישב ליד החלון והסתכל עלינו, החסידים, בריקודנו בגן. רקדו עשרות מעגלים. רז"א ורמ"ל עמדו ליד הרבי, והם סיפרו שהרבי התבטא אז: הסתכלו, בניי, איך שמחים חסידים בשמחה של מצוה, כך ירקדו היהודים ברחובות בביאת המשיח".

(משיחת ליל כ' כסלו תרצ"ג)

• * *

הוסרה החרפה

מעתה, שמו ותמונתו של כ"ק אד"ש מה"מ הותרו לפירסום בעיתונות..

קנ"א ימים (למע' מששה חדשים) של גזירה נוראה ומחוצפת, אשר התבטאה בענין של "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל", אשר דבר המלך, שמו ותמונתו ייאסרו לפירסום בתקשורת הכתובה ברחבי ארה"ב ושום מודעה לא תוכל להיכנס לעיתונים באופן שיתנוסס בה שמו ותמונתו של מלך המשיח, דבר שלא יעלה על הדעת לשום אדם בעולם, ובמיוחד לא אצל חסיד מן השורה, היודע ושמע ריבוי פעמים מפי קדשו של כ"ק אד"ש מה"מ, הן בהתוועדויות והן בעת חלוקת הדולרים לכתבים ועיתונאים, שבאו לשאול ולבקש מכ"ק אד"ש מה"מ: מה המסר שלך לעולם? והרבי אמר דבר אחד ויחיד: תמסור לעולם שמשיח עומד להגיע! (עיין מדור פנינים (מלוקטים) מחלוקת דולרים לצדקה). מה גם שעל כמה מן המודעות שהוכנסו בעבר בעיתונים השתתף כ"ק אד"ש מה"מ בממונו. והנה באו זדים וגזרו אשר "לא יעלה ולא יבוא", ובעזרת מכתב של עו"ד עצרו ממערכות העיתונים מלפרסם הלאה בעיתון מודעות וענינים השייכים לנשיא דורנו ללא חתימת ידו של כ"ק אד"ש מה"מ...

'המטה העולמי להבאת המשיח', שהוקם בברכתו של כ"ק אד"ש מה"מ, החליט שאי אפשר עוד להחריש על גזירה מחוצפת זו. ואכן, לאחר עבודת נמלים וחרישה מעמיקה של למע' משלושה חדשים, הגיע סו"ס הניצחון, והיום, י' באלול, נפל דבר בישראל: הותר שנית (???) לפרסם בעיתונים את תמונתו ושמו של כ"ק אד"ש מה"מ, ועיקר העיקרים - נבואתו הגדולה אשר "הנה הנה משיח בא", והוראותיו הקדושות אשר עלינו להכין את עצמנו ואת העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו. הנצחון אירע בשעה שכ"ק אד"ש מה"מ שהה במרפסת והתוועד עם חסידיו, כדלהלן:

ר' רמי שי' אנטיאן, גזברו של 'מטה משיח העולמי', שכר שני עורכי-דין - מיכאל פיינר ועו"ד נוסף (לשעבר שופט) בשם וינסנט מקאוניל - שחקרו את הענין לעמקו, והגיעו למקרים דומים שהיו בהיסטורי', מקרים בהם היו מחלוקות בענין פירסום איש ציבור, בדומה למצב זה. הם כתבו 'חוות-דעת' משפטית הפורכת את חוות הדעת שנתן העו"ד מטעמם, מר נתן לואין, ולאחר שהכל הי' מוכן, חיפש 'המטה' מודעה שקיבלה מכבר את הסכמת הרבי, כדי שיוכלו להכניסה לעיתון, ומאחר שכבר בעבר הוכנסו מודעות בענין "יחי המלך המשיח" והבשורה עצמה, הגיע הזמן להתחיל לתת הסבר לדברים שנכתבו, ע"מ שהעם ידע משהו על המשיח.

מספר ר' רמי שי' אנטיאן: "לאחר מאמץ לא רב מצאנו תמליל פירסום ששודר ברדיו לפני מספר חודשים, תמליל שהוקרא בפני כ"ק אד"ש מה"מ והביע את הסכמתו, ואת תמליל זה מסרנו לסוכנת פירסום, מרת בארברה לורנס, שכבר ביום חמישי זה באה למערכת ה'ניו-יורק-טיימס' עם הצ'ק שלנו ע"מ להכניס את המודעה לעיתון. אך הענין לא הסתיים בכך, וביום שישי בבוקר התקשר מר ג'ון המונד (ממערכת העיתון) למרת בארברה ואמר לה אשר קיבל הוראה מהמשרד של ליובאוויטש לא לפרסם שום דבר בנוגע לרבי ותמונתו אלא א"כ זה בא דרך משרדו של הרב מצגר.

"וכאן החלה הפרשה להסתבך, ובשעה 1:30 בצהרים הגיע אלינו פאקס מה'טיימס' ובו נוסח של מכתב כאשר כוונתם היא שכ"ק אד"ש מה"מ יחתום על הנאמר בו ואז יוכלו להכניס המודעה, וזה תירגומו: "לכ' הניו יורק טיימס, אני מבין את החוק של ניו יורק סעיף 51 הדורש שכל שם של אדם או תמונתו שמשתמשים בה לפירסום, אינו יכול להיכנס בלי הסכמה של האדם, אני בזאת מאשר לכם, שאני מסכים שישתמשו בשמי ובתמונתי בפירסום "די משיח פרופסי" [הנבואה אודות משיח] שנכנס לעיתון ע"י המטה העולמי, כ"ז מבלי לפגוע בזכויותיכם וכו'". ולאחרי זה מקום החתימה. הוי אומר שלע"ע אין שום מודעה, מאחר שהרבי לא חותם ע"ז...

"בשעה הקרובה, בה הי' כ"ק אד"ש מה"מ במרפסת החל המהפך הגדול, וקיימנו שיחת ועידה בה השתתפו העו"ד של הטיימס (מר אדם ליפטק), העו"ד שלנו ואני, והיחלנו לדון בהיבטים המשפטיים של הענין. הצעת הפשרה אשר "יסתפקו בחתימת מזכירו של הרבי שליט"א אשר כ"ק אד"ש מה"מ מאשר את המודעה" נפלה. רצינו ניצחון מוחלט, מוחץ, מאחר שזהו רצונו של כ"ק אד"ש מה"מ, לפרסם בעיתונים ענין המשיח. לאחר דין ודברים אמר העו"ד של הטיימס: 'תראו, מיסטער לוין, וק. ונציגיו נשמעים לי אנשים לגיטימיים, ארגון שמייצג את חב"ד, וגם אתם נשמעים כארגון שעובד בהסכמתו של הרבי, ואיני רואה שאתם מנסים לעשות מסחר מתמונתו של הרבי ולכן אני מוכן, באם תתנו לי מכתב שבמקרה ויווצרו נזקים, כגון תביעות משפטיות בגין ק. ושותפיו, מטה משיח יפצה את הנזקים'.

"בלית ברירה הסכמנו ע"כ, וכאן החל מירוץ מטורף לאתר את יו"ר המטה הר' בוטמאן, ששהה באתר הנופש שלו ב'הרים', כדי שיחתום על המכתב. הנ"ל אכן חתם והכל בא על מקומו בשלום. יצויין כי למרות שכ"ז עבר דרך הפאקס ולא ניתן מכתב אורגינלי, סמך העו"ד על המטה, שימציא לידיו את האורגינאל בשבוע הבא.

"וכך", מסיים ר' רמי, "בעודי ממתין במשרדי והשעון הראה על 5:30, מתקשר אלי העו"ד מהטיימס וצועק לי: תלך הביתה לעשות שבת, המודעה נמצאת במכונות וכבר אי אפשר להוציא אותה! מחר בצאת השבת תוכל לקנות את העיתון"...

המעניין הוא, אשר א' מהדברים שהפליאו מאוד את ההוא מהטיימס, אשר דמות כזאת ציבורית, מנהיג כלל עולמי, "איך יתכן שלא ישמעו דבר בשמו כבר חצי שנה?"... גם הגוי הזה הבין את הגיחוך שבדבר.

הוא אשר הובטחנו: "דבר אלוקינו יקום לעולם" ו"יד החסידים תהיה על העליונה עד ביאת גואל צדק"...

• * *

ליל שבת קודש

לאחר הגילוי הגדול אליו זכינו היום, נערך הקהל עם כניסת השבת ל'קבלת¬שבת' בנוכחות כ"ק אד"ש מה"מ, אלא שלפועל הורו הגבאים להתחיל בתפילה, עקב הוראה מלמעלה אשר כ"ק אד"ש מה"מ לא יצא הערב.