י"ט סיון תנש"א

ש"ק, פרשת בהעלותך, י"ט סיון

בקריאת התורה, כשהתחיל הבעל קורא את הפסוק "ויהי בנסוע הארון", קם כ"ק אדמו"ר שליט"א ממקומו ונשאר לעמוד עד סיום הקריאה.

מעט מבין האורחים של חג השבועות היו עדיין בבית חיינו גם השבת וכן הגיעו אורחים נכבדים במיוחד לרגל מסיבת המלוה מלכה השנתית לטובת "כולל חב"ד", אירוע שכ"ק אדמו"ר שליט"א התייחס אליו בהתוועדות, כדלהלן.

ההתוועדות

כשנכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א להתוועדות ניגנו "שישו ושמחו בשמחת הגאולה". לאחר מכן נתן חתיכת עוגה לילד הקטן ממשפחת שארף שי'. כ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה בחזקה.

בשיחה הראשונה ביאר בפרטיות והרחבה את ההוראה מפרשת "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה גו'" – "עד שתהא שלהבת עולה מאליה", כשמדייק בכל פרט בדברי חז"ל אלו ומבאר את הקשר שלהם לתוכן הפרשה, לתוכן פרק ב' דפרקי אבות וכו'. ההוראה המרכזית היתה – להאיר את העולם כולו באור התורה והמצוות עד שתהא שלהבת עולה מאליה – שהוא עצמו יהיה קדוש בקדושת התורה. בענין זה התבטא כ"ק אדמו"ר שליט"א: "צריך להיות בכל מעשה, ומיד בתחילת המעשה, לא רק חוזק, אלא גם באופן של תוקף ועמידה, עד "שלהבת עולה מאליה".

כשהזכיר אודות ה"ככר זהב" שזרק משה רבינו לאש, ונעשתה המנורה מקשה אחת, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "ומשה רבינו מוסר זאת לכל אחד, וכשמגיע ש"פ בהעלותך – זה פועל פעולתו".

בשיחה זו דיבר גם אודות כך שפסוקי "ויהי בנסוע" נחשבים לחומש בפני עצמו, ואם כן, פלא הוא כיצד החומש שלאחריהם פותח ב"ויהי העם כמתאוננים". עוד הזכיר שבלקוטי תורה לפרשת השבוע מבואר ששבעת קני המנורה הם כנגד שבעה סוגים בבני ישראל, אך שם מנויים רק ששה. בענין זה התבטא כ"ק אדמו"ר שליט"א: "אני מתייגע בזה כבר שנים (ובחיוך המשיך:) אין כוונתי שיש צורך לרחם עלי, אלא שזהו טבע האדם, כשיש לו קושיא ואין לו ביאור הרי זה פועל עד שביעות רצון...". גם ביאר כיצד חמשת תלמידי רבן יוחנן בן זכאי הם כנגד חמשה סוגים בבני ישראל. בענין זה התבטא: "וזה ההוראה לכל אחד ואחת, שצריך לדעת להתנהג כמו ר' יוחנן בן זכאי, והיות ואומרים לו את זה, הרי זה שייך אליו".

בסיום השיחה הראשונה ניגנו ניגון מניגוני התוועדויות, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה בידו הק'.

בשיחה השניה דיבר על פרשת המרגלים, פרשת השבוע הבא, וקישר זאת עם כמה ענינים בפרשת השבוע. כן דיבר על סגולת הימים בימי החודש, ובקשר לתאריך כ' סיון אמר כי אמנם רבותינו נשיאינו נהגו שלא להתענות ביום זה, אך במג"א נאמר כי "בכל מלכות פולין" נהגו להתענות. בקשר לזה ביאר את שם המדינה 'פולין': פה לין, לשון לינת לילה, הרומז לגלות, שהיא מקום לבני ישראל בימי הגלות, והיו ימים בהם בנ"י חיו שם כך שהם ניהלו את חצרות הגוים, ולכל גוי היה 'מושק'ה' שניצל את כספו לטובת בנ"י וכו'.

אחרי השיחה השניה ניגנו "שובה ה'", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה בחזקה. בקטע ששרים את הניגון ללא המילים עודד בחזקה לכל עבר, וסימן שינגנוהו שש פעמים, ובפעם השניה שניגנוהו סימן ארבע פעמים.

בשיחה השלישית דיבר בקיצור על סגולת שני הפסוקים "ויהי בנסוע וגו'" וסיים שבכל יהודי ישנם אותיות התורה והוא נחשב כספר תורה שצריך לשמוח בו כבשמחת תורה, ואיחל שבקרוב נזכה לארון, ללוחות ולספר התורה בגאולה האמיתית והשלימה.

לאחר השיחה השלישית שתה מהכוס. אח"כ פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א לכיוון החזן הרה"ח ר' משה שי' טלישבסקי והורה לו לנגן "יה"ר כו' שיבנה", ועודד את השירה בחזקה. הורה להמשב"ק ר' ש.ב. גאנזבורג לומר לחיים.

בשיחה הרביעית דיבר בקצרה על חלוקת המשקה.

בסיום השיחה התקיימה חלוקת המשקה. בתחילת החלוקה הועמדו על השולחן 11 בקבוקים. בין לוקחי הבקבוקים היו התלמידים השלוחים לישיבה בסידני אוסטרליה – 18 במספר.

כן לקח הרה"ח ר' שלום שי' דוכמן בקבוק עבור המלווה מלכה לטובת כולל חב"ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א מזג מבקבוק זה להנגיד הידוע הרה"ח ר' יוסף יצחק הכהן שי' גוטניק ולהגאון החסיד הרב משה יהודה לייב לנדא שליט"א, גאב"ד בני ברק.

לאחר חלוקת המשקה לא פתח כ"ק אדמו"ר שליט"א בניגון כרגיל, אלא התחיל לדבר אודות כולל חב"ד (בקשר עם המלווה מלכה הנ"ל). שיחה זו הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א מיד בצאת השבת.

לאחר שיחה זו פנה שוב להחזן שי', שהתחיל "ניעט ניעט ניקאווא". כ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה בידו הק'. אח"כ הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד אמירת ברכה אחרונה.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 4:05.

לאחר ההתוועדות התפללו מנחה. בשים שלום עודד בחזקה בב' ידיו הק' כשמביט לכל עבר. אחר התפילה התיישב לאמירת פרקי אבות. [אגב, החל מהשבת שעברה מחולקים חוברות הכוללות הפרק דאותה שבת, ומביאורי כ"ק אדמו"ר שליט"א על הפרק. משבת זו נוספו גם פי' הרע"ב ועיקר תויו"ט על משנה אחת כהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א בהתוועדות השבת הקודמת].

בהמשך ניגנו ניגונים חסידיים כבכל שבת.

מוצאי שבת קודש

לתפילת מעריב נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעה 9:15.

בשעה 8:00 התקיימה סעודת מצוה לרגל סיום הלכות מטמאי משכב ומושב ותחלת הלכות שאר אבות הטומאה. קהל גדול במיוחד נכח.

סיים את הרמב"ם הרה"ג הרה"ח ר' משה הבלין שי', ראש ישיבת תומכי תמימים קרית גת, שגם אמר פלפול אם לגוי יש מציאות הלכתית.

בסעודה השתתפו הרבה מהרבנים האורחים שעדיין נשארו בבית חיינו.