כ"ח טבת תשנ"ג

יום חמישי כ"ח טבת

יום זה נקבע ע"י בד"צ דק"ק קראון הייטס, ועד רבני ליובאוויטש הכללי, ובי"ד רבני חב"ד אה"ק, לתענית שעות ויום תפלה לרפואתו הקרובה השלימה של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, ואמירת אבינו מלכנו הארוך וכו'. וכאן המקום לציין כי רבים מקרב אנ"ש והת' מקבלים עליהם את הצום למשך כל היום, בקריאת "ויחל"; בתפילת מנחה וכו'.

בשעות הבוקר הגיע מר דן שי' ושהה משך זמן ועשה פיזיורתפי', וכפי הנמסר הי' זה בהצלחה. ככלל, ישנן כבר תוצאות לטובה מעבודתו [אם כי מזעריות לעת עתה].

קריה"ת התקיימה בזאל למעלה בסמיכות להול, כשהדלתות הפונות לחדרו הק' של הרבי פתוחות.

מאוחר יותר הי' גם פיזיורתפי' לדיבור [שהופסקה בשבועות האחרונים בעקבות הכאבים שהתעוררו] וגם בזה נודע שהטיפול עבר בהצלחה. יצויין כי שהות הרופא נמשכה כחצי שעה.

בשעה 1:05 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לתפילת מנחה, החתן שהמתין זכה לקבל הסידור מידו הק' של כ"ק אד"ש מה"מ, ולאחמ"כ הורם הוילון והתחילו בתפלה. עם סיום התפלה, 1:17, יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת! ואין צורך לומר כי היתה זו הפתעה גדולה ושמחה רבה, שכן מזה כשבוע [מאז שבת-קודש] שלא זכינו "לראות וליראות" בנוכחות מלכנו משיחנו שליט"א... הקהל ניגן בעוז ובהתלהבות את הניגון 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. כ"ק אד"ש מה"מ הביט אל הקהל, כעבור דקה סימן מיד לסגירת הוילון. עם כל השמחה בנוכחותו של כ"ק אד"ש מה"מ יחד אתנו, אי אפשר להסתיר את הכאב והצער בסיבלו של כ"ק אד"ש מה"מ (שאף ניכרו לעינינו כעת (לקראת סיום).

אלה שקיבלו ע"ע להתענות עד הערב, התפללו מנחה אח"כ - בסוף היום - עם קריאת 'ויחל' וכו', כנהוג לאחרונה.

את השיעור השבועי בעניני גאולה ומשיח מסר הת' יוסף יצחק שי' סויסה בענין "תאות החכמים והנביאים לימות המשיח".

עקב התקדמות הבני' בבית-הכנסת, נסגרו דלתות הכניסה שלצד 'איסטערן פארקווי', והקהל נאלץ לכתת רגליו עד לכניסה דרך 'יוניון', או עד לדלת הכניסה של הזאל למעלה - דרכו ממשיכים במדריגות מטה, ולצבור "שכר פסיעות". אלא שרבים מקרב אנ"ש נאלצו לוותר על הזכות וההזדמנות לראות את כ"ק אד"ש מה"מ ביציאתו לקהל, בגלל העומס והלחץ שנוצר בכניסה, שהיא ממוקמת הכי קרוב ל'מזרח-מערב'... "לכל דבר יש מחיר"!

• * *

השבוע התפרסמה בעתון 'ג'ואיש וויק', 'כתבה' רוויית ארס ושטנה נגד ליובאוויטש. הנושא המרכזי הי' בקשר ל'יחי' ובכותרת נאמר כי כאילו "יש פילוג בליובאוויטש" (היל"ת).

כותב המאמר ראיין מספר אנשים, לא כולם מהחצר - וביניהם א' שיצא נגד השיר וטען כי ניגון זה אינו לרוחו של הרבי, וכי לדעתו אסור לשיר את הניגון בנוכחותו של הרבי...

הדים נרחבים היו ל'כתבה' זו, מטבע הדברים, ובקרב אנ"ש חוללה סערה למשמע הדברים המובאים שם, כולל גם ובעיקר הפגיעה בכבודו של נשיא הדור ומנהיגו, כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.

חבל מאד שדוקא דעות זרות ומוזרות מקבלות 'כותרות'. ואף שהמראיין לא ידוע כאוהד ליובאוויטש... אעפ"כ יכלו להפגישו עם א' מאנ"ש שישמיע בפניו, ובטוב טעם, את מהותם של הדברים בצורה חיובית ונכונה. ואין ספק כי בנוכחותו של ה'כתב' בבית הכנסת בשעת הניגון ועידודו של כ"ק אד"ש מה"מ, היה מוצא פתרון ומענה נכון וחד משמעי לכל תמיהותיו, שאלותיו ולבטיו.