הבדלים בין גרסאות בדף "כ"ט תשרי תשכ"ה"

מתוך יומן 770
 
 
שורה 1: שורה 1:
 
יום ב' כ"ט תשרי: היום הרבי בחזרת הש"ץ כשהגיע למילים יגון ואנחה, הרבי בכה הרבה, ובכה עד סוף חזרת הש"ץ, וגם באמצע לא הי' יכול להתאפק מלבכות ולא הי' יכול להתפלל. בשעה 1 נסע הרבי לאוהל וחזר למנחה בשעה 6:30.
 
יום ב' כ"ט תשרי: היום הרבי בחזרת הש"ץ כשהגיע למילים יגון ואנחה, הרבי בכה הרבה, ובכה עד סוף חזרת הש"ץ, וגם באמצע לא הי' יכול להתאפק מלבכות ולא הי' יכול להתפלל. בשעה 1 נסע הרבי לאוהל וחזר למנחה בשעה 6:30.
 +
 +
היום בחזרת הש"ץ כשהגיע הרבי למילים "יגון ואנחה" בכה הרבה, והמשיך
 +
לבכות עד סוף חזרת הש"ץ, עד כדי כך שלפעמים בקושי אמר המילים. חשבתי
 +
בלבי שכאן רואים תופעה נפלאה: שמחת החג פעלה השבתה של צערו מצד
 +
שכן הוא העניין על פי תורה, אך כששבו ימי החול חזר הצער במידת מה. לאט
 +
ובשקט גמר את השמונה-עשרה.
 +
 +
הרבי נסע היום לאוהל בשעה 1:00 וחזר ב-6:30, דקות ספורות לפני השקיעה.
 +
אחר מנחה ומעריב נסע לביתו. לתפילת מעריב לא ניגש הרבי לעמוד, כנהוג
 +
בר"ח.

גרסה אחרונה מ־01:39, 1 באוגוסט 2012

יום ב' כ"ט תשרי: היום הרבי בחזרת הש"ץ כשהגיע למילים יגון ואנחה, הרבי בכה הרבה, ובכה עד סוף חזרת הש"ץ, וגם באמצע לא הי' יכול להתאפק מלבכות ולא הי' יכול להתפלל. בשעה 1 נסע הרבי לאוהל וחזר למנחה בשעה 6:30.

היום בחזרת הש"ץ כשהגיע הרבי למילים "יגון ואנחה" בכה הרבה, והמשיך לבכות עד סוף חזרת הש"ץ, עד כדי כך שלפעמים בקושי אמר המילים. חשבתי בלבי שכאן רואים תופעה נפלאה: שמחת החג פעלה השבתה של צערו מצד שכן הוא העניין על פי תורה, אך כששבו ימי החול חזר הצער במידת מה. לאט ובשקט גמר את השמונה-עשרה.

הרבי נסע היום לאוהל בשעה 1:00 וחזר ב-6:30, דקות ספורות לפני השקיעה. אחר מנחה ומעריב נסע לביתו. לתפילת מעריב לא ניגש הרבי לעמוד, כנהוג בר"ח.