כ"ט שבט תש"מ

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 8:05, דיבר עם בנו של הר' חודוקוב וירד לאמירת תהלים.

אחרי כשנתיים בהם נערכו ההתוועדויות דשבת-מברכים במוצאי-שבת, נכנס כ"ק אד"ש היום להתוועדות בשעה 1:30 בצהריים, ופתח בשיחה א' על ד' הענינים שבקביעות שבת זו (מבה"ח וער"ח אדר, פ' משפטים ופ' שקלים) וקישר זאת עם הסיום של הד' מסכתות (ברכות, נזיר, יבמות וכריתות) שאותם ביאר בהתוועדויות האחרונות [הסיום י"ל ונדפס בסה"ש תנש"א ח"ב ע' 835 ואילך], והאריך בהוראה מכך. בסיומה אמר כ"ק אד"ש שישנו מאמר שנאמר לפני 60 שנה בש"פ משפטים, פ' שקלים, ועתה יחזור על נקודות ממנו, ואמר מאמר (כעין שיחה) ד"ה זה יתנו וגו'.

שיחה ב' - ביאור בפרש"י בפרשתנו ובהערות אאמו"ר על הזהר, וכן המשיך את הביאור בפרש"י שהחל בש"פ בשלח. לקראת סיום שיחה זו דיבר כ"ק אד"ש באריכות על המצב באה"ק, ואמר שכשיש רב הפוסק הפוך מדין מפורש בשו"ע (הל' שבת סשכ"ט) ומסרב לפרט את המקור לדבריו, על השומעים לדעת שהוא עושה היפך הדין! וכן דיבר באריכות נגד הטענה שפס"ד הנ"ל בשו"ע תקף רק בזמן מלחמה ולא בעת "שלום", ובפרט שרואים לאחרונה באיזה "שלום" מדובר, אשר מאז עשיית ה"שלום" נוספו רק מעשי חבלה ר"ל, ואף שאת רובם מעלימים מהציבור, אך גם במעט שמגלים ניתן לראות כמה שווה ה"שלום" הנ"ל. בסיום אמר שהסיבה לכל זה היא השנאת חינם והמחלוקת שישנם בין יהודים.

בסוף ההתוועדות אמר כ"ק אד"ש שלכאו' הרי אפשר לתת לקהל ללכת לאכול שלש סעודות או לישון, ומדוע יש לתרץ את כל השאלות בפרש"י?... אלא ששמעתי פעם מראש ישיבה שתפקידו הוא לא להניח לתלמיד ללכת לישון עד שיבין מדוע סומכוס חולק על רבנן, ואם אינו פועל זאת עליו הרי אין זה תלמיד חביב. ולכן תובעים שלא לישון לפני שמבינים את כל הקושיות בפרש"י, ולא להביט בשעון מתי כבר אפשר לעסוק בענינים הפרטיים, אלא דורשים שהענין יהי' נוגע. אח"כ עורר ע"ד המבצעים, "מיהו יהודי" ושטחים.

סיום ההתוועדות בשעה 5:00 (לערך).

אחרי תפלת מנחה החל כ"ק אד"ש לנגן "ניעט ניעט ניעקאווא", וכשיצא רמז בידו הק' להגביר השירה (וכן כשנסע לביתו בלילה).