הבדלים בין גרסאות בדף "ל' סיון תש"פ"

מתוך יומן 770
(הדגשה)
(הרחבה)
 
שורה 1: שורה 1:
 
'''יום הבהיר ל' סיוון תש"פ'''
 
'''יום הבהיר ל' סיוון תש"פ'''
  
כבר מהשעות המוקדמות של הבוקר עמדו התמימים ואנ"ש מחכים בקוצר רוח לפתיחת 770 בית רבינו שבבל.
+
בשעה 4:30 לפנות בוקר הורגשה
בינתיים בשעה חמש וחצי בבוקר התקיים סדר השכם מיוחד בסוכה.
+
תכונה רבה לקראת הפתיחה המיוחלת
בשעה שש בבוקר נפתח 770 לראשונה אחרי למעלה משלושה חודשים בהם הוא היה סגור.
+
של בית חיינו770-; בכל מיקומי השינה
 +
הקיימים נשכרו תמימים ’מקיצים‘,
 +
שהקיצו את כלל תלמידי התמימים,
 +
בטענה ’כיצד ניתן לחזור על הטעות
 +
של בני ישראל לישון לפני מעמד קבלת
 +
התורה‘... הטענה החסידית נשמעה, אך
 +
לא כהלצה ושנינות לשון, כי אם כהרגשה
 +
ממשית שפתיחת 770 היא ללא ספק עם
 +
התגלותו של מלכנו שליט“א.
 +
המקווה התמלא מרגע לרגע בעשרות
 +
תמימים ואף כמה מאנ“ש שרצו אף הם
 +
להתקדש לרגל הכניסה לבית חיינו,
 +
בבחינת ”רחצו וכבסו שמלותיכם“...
 +
בשעה 5:30 החל ’סדר השכם‘ מיוחד,
 +
במקום שהיווה תחליף ל770- בשלושת
 +
החודשים האחרונים – סוכת בית חיינו;
 +
עשרות תמימים נרגשים ’פתחו‘ את
 +
הבוקר שלהם באמירת ’לחיים‘ על אחד
 +
מעשרות בקבוקי ה‘משקה‘ שעמדו
 +
ברשות התמימים, במקום לשתות כוס
 +
קפה כבכל בוקר...למשך 25 דקות
 +
עסקו התמימים בלהט בלימוד מעמיק
 +
של קונטרס ’בית רבינו שבבבל‘, הבית
 +
שאליו נכנס בדקות הקרובות לאחר
 +
הפסק ארוך וקשה של למעלה משלושה
 +
חודשים...
 +
5:57 - - - ”פתחו לי שערי צדק אבוא
 +
בם“ ... דלתות היכל המקדש נפתחו
 +
באיטיות והתמימים שאטו במהירות קרב
 +
אל תוך ...770 ”ברוך אתה ה‘ אלוקינו
 +
מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו
 +
לזמן הזה“... משפט שהפך לדבר הפשוט
 +
בקרב התמימים בדקות עילאיות אלו על
 +
השמחה הנרגשת בלב המתירה לברך
 +
הריקודים לא פסקו אף לא לרגע קט...
 +
הרגליים רוקדות עוד ועוד כמאליהן...
 +
אשרי תמים שלא יעזבך 126
 +
זאת בדקות אלו...
 +
הקולמוס לא יוכל לבטאות את הרגש
 +
החם והבוער ששרר ברגעים אלו ב‘מקום
 +
בו שורה השכינה‘... ה‘משקה‘ נשפך
 +
כמים (לצד שמירת הגזירה הידועה),
 +
והתמימים מצאו את עצמם פעם אחר פעם
 +
על הרצפה בעשיית קולע‘ס לרוב... היו
 +
ששתו ’משקה סמירנוף‘, והיו שהביעו
 +
את החובה לשתות ’זעקס
 +
נייניצקער‘ לאור זה ש770-
 +
היה סגור בדיוק 96 יום...
 +
הריקודים גברו והתעצמו
 +
מרגע לרגע, ואט אט נכנסו
 +
עוד ועוד תמימים ואנ“ש
 +
ומילאו את חלל בית חיינו...
 +
שירת ה“יחי“ האדירה
 +
מזכירה את שירת ה“יחי“ של
 +
ההקפה השביעית ב‘שמחת
 +
תורה‘ אל מול פני מלכנו,
 +
כאשר שירת הקודש מתנגנת
 +
בשאגות אדירות ללא המצא
 +
לה אח ורע...
 +
ההרגשה שכעת מתגלה
 +
מלכנו – חזקה יותר מכל
 +
זמן אחר... נשיקות של
 +
אהבה והתרגשות נשלחים
 +
מחסיד לחסיד, ואף דמעות
 +
של התרגשות ושמחה זולגות מזווית
 +
עיניהם...
 +
גם כאשר נכבה האור ב,770- חוו
 +
התמימים על בשרם את ההרגשה ש“גם
 +
חושך לא יחשיך ממך“, ו“כחשיכה
 +
כאורה“ ממש, כאשר השמחה הרקיעה
 +
שחקים מרגע לרגע... השמחה העצומה
 +
שלא תישקל ותימדד כלל, האירה את
 +
770 באור של גאולה, באור מהותי שלא
 +
היה נצרך לאור גשמי כלל...
 +
אף המתפללים ואברכי אנ“ש, שתחילה
 +
לא הבינו את פשר הלהט והבעירה,
 +
הצטרפו לריקודי השמחה תוך שניות
 +
ספורות, כאשר נטפי זיעתם של התמימים
 +
’קידשו‘ את בגדיהם הנקיים...
 +
הריקודים לא פסקו אף לא לרגע קט...
 +
הרגליים רוקדות עוד ועוד כמאליהן...
 +
הבוקסות החזקות מרעידות
 +
את חלל ,770 וניגוני
 +
השמחה פורצים בזה אחר
 +
זה... חיבוקים נשלחים
 +
לעמודי 770 לאחר זמן רב
 +
שלא פגשום התמימים...
 +
אח... אלוקות של ממש!!
 +
לא ניתן לתאר...
 +
משך השעתיים
 +
הראשונות של הריקודים
 +
עמדו ’ועד המסדר‘
 +
בדלתות הכניסה לבית
 +
חיינו לצורך כניסת מספר
 +
המתפללים המותר, אך
 +
בשעה 7:30 הופסקה
 +
שמירתם, ו“באותה השעה
 +
שסלקוהו לשומר הפתח
 +
וניתנה רשות לתלמידים
 +
ליכנס - אתווספו כמה ספסלי“... זרם
 +
החסידים לא פסק מלהיכנס ל770- מתוך
 +
ערגה, תשוקה וגעגוע רב להיות קרובים
 +
בגשמיות למקומו של נשיא דורנו -
 +
המלך המשיח שליט“א.
 +
בשעה 8:30 הופסקו הריקודים
 +
)בהוראת הנהלת הישיבה שנתנה את
 +
אישורה עד 8:30(, וחיש סודרו הספסלים
 +
למראה הרגיל של ’זאל הישיבה‘ ב,770-
 +
ומאות התמימים החלו ללמוד חסידות
 +
"ברוך אתה ה'
 +
אלוקינו מלך העולם
 +
שהחיינו וקיימנו
 +
והגיענו לזמן הזה"...
 +
משפט שהפך
 +
לדבר הפשוט בקרב
 +
התמימים בדקות
 +
עילאיות אלו על
 +
השמחה הנרגשת
 +
בלבבות כולם...
 +
שלושה חודשים של אמונה והתקשרות 127
 +
לראשונה מזה שלושה חודשים ב...770-
 +
ההוא לומד את ’קונטרס בית רבינו
 +
שבבבל‘ וההוא לומד את ’דבר מלכות
 +
קרח‘, וההרגשה זהה אצל כולם...
 +
להט ובעירה פנימית שבלתי תתואר...
 +
נמצאים ב770-!! לומדים ב770-!! חיים
 +
ב770-!! א דאנק רבי!
 +
אם עד כה ההרגשה הייתה מרוממת
 +
לבל תתואר, הרי שכעת – הרגעים בהם
 +
מתכוננים לקבלת פני מלכנו שליט“א
 +
לתפילת שחרית – ממזערים את כל
 +
השמחה שהייתה עד כה, ומעלים על נס
 +
את השמחה האמיתית של המקושרים
 +
והחסידים... שמחה אמיתית ופנימית על
 +
האדם היחיד שבחר ”לשכן שמו בבית
 +
הזה“, על נשיא הדור, איש האלוקים,
 +
מלך המשיח, על הרבי שהוא כל חיינו,
 +
העומד להכנס לתפילת שחרית עטור
 +
בתפיליו וטליתו לצד עידודו הנמרץ
 +
שישלח אל עבר החסידים...
 +
9:55 – שירת ה“יחי“ נשמעת בחוזקה,
 +
כאשר תוך שניות ספורות מוחלפת היא
 +
למנגינת ”דידן נצח“... מאות חסידים
 +
עומדים סמוך לספסלים ו‘שביל‘ ארוך
 +
ומלכותי נפרס בתווך... הלב מתמלא
 +
ברצון עז ובתשוקה פנימית לראות את
 +
מלכנו... ההרגשה מביעה את הביטחון
 +
הגמור בכך... רבי, עד מתי?...
 +
שלושה חודשים היה מה שהיה )מבלי
 +
להאריך בדבר המצער...( כעת, הכנסתנו
 +
להיכלך, וקרבתנו לחדרך, וכולנו עומדים
 +
כעת כבנים נאמנים המשוועים לראות
 +
את אביהם... כצאן המתחנן לראות
 +
את רועו... היש זמן יותר ראוי ומוכשר
 +
להתגלות מזה?... הדמעות זולגות
 +
מזוויות עיני בניך, והביטחון הגמור
 +
נשפך בזעקות ושאגות ה“יחי“ היוצאות
 +
מפיהם... אנא רבי, הגלה נא!! עד מתי
 +
לגלות הזו?... איננו רוצים לחזור לשטנץ
 +
של גלות!!... לעוד כמיהה, ועוד תשוקה,
 +
ועוד רצון, די!! רבי, הגלה נא!!
 +
10:00 - - ”שיבנה בית המקדש“ –
 +
השירה נשמעת בחוזקה, והרצון בוער
 +
לבניין בית המקדש, שירד כאן ב770-
 +
ברגע זה ממש... כל מילה בתפילה
 +
הנוכחית הפכה לרלוונטית ומשמעותית
 +
עבור כל חסיד ששהה במחיצת הרבי
 +
באותם הדקות... כל פסוקי ההודאה
 +
שב‘פסוקי דזמרה‘ הפכו למעין ריכוז
 +
של השתפכות ה‘תודה‘ של החסידים
 +
על פתיחת בית-חיינו, והשמחה הרבה
 +
שנגרמה כתוצאה מכך בין משפחת
 +
החסידים...
 +
עם תום ’חזרת הש“ץ‘, החלה אמירת
 +
ה‘הלל‘ (שהייתה נצרכת בין כה אף אם
 +
כל פסוקי ההודאה שב'פסוקי דזמרה' הפכו
 +
למעין ריכוז של השתפכות ה'תודה' של
 +
החסידים על פתיחת בית-חיינו
  
מיד החלו כולם בריקודי שמחה לכבוד פתיחת 770, בשירה על המילים "ל' בסיוון".
+
לא היה חל ’ל‘ סיון‘ בראש חודש...)
בתחילה לא היו כלי זמר אך לאחר מכן הגיעו.
+
”מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון“
הריקודים נמשכו בשמחה רבה עד שמונה וחצי ואז הופסקו והתחיל סדר חסידות.
+
– רבי, הגבהת אותנו מהמקום הנמוך
למרות שהודיעו שאפשר להכנס עד ל250 איש, בפועל הגיעו למעלה מאלף איש ל770 להתפלל בו שחרית עם הרבי מה"מ בגלל השמחה והתרגשות אחרי למעלה משלשה חודשים בו היה סגור כמעט לגמרי ולא היה רשות לכניסה אליו.
+
ביותר, והושבת אותנו היום ”עם נדיבים -
 
+
עם נדיבי עמו‘“ ב770-!... זאת החל מכך
הרבי שליט"א נכנס לתפילה בשעה 10:00 בבוקר כרגיל והפעם ב770.
+
ש“פתחו לי שערי צדק אבוא בם“ – עת
 +
בה נפתחו היום דלתות ,770 אשר על כך
 +
אנו אומרים – ”אודך“ – תודה רבה רבי,
 +
”כי עניתיני“ – על כך שענית לשוועתנו,
 +
ואנו מבינים אשר כל מה שהיה בשלושת
 +
החודשים האחרונים הרי זה ”מאת ה‘
 +
הייתה זאת“, והרי זה בהחלט - ”נפלאת
 +
בעינינו“... אך בכל מקרה רבי, כעת
 +
ש770- נפתח, רצוננו ממוקד לעבר דבר
 +
אחד ויחיד – התגלותך המושלמת, או
 +
אז נוכל לחגוג בשלימות השמחה, ונוכל
 +
להרגיש בתכלית השלימות אשר - ”זה
 +
היום עשה ה‘ נגילה ונשמחה בו“!
 +
עם סיום התפילה, גוברת האמונה
 +
שכעת יתגלה מלכנו... חיילי צבאות
 +
השם ’צאן קדושים – משיחי‘, עולים על
 +
גרם מדרגות העץ של מלכנו, ומכריזים
 +
בשאגה אדירה ובתמימות נרגשת את
 +
הכרזת הקודש ”יחי אדוננו“, כאשר
 +
שוועתם הפנימית של התמימים ואנ“ש
 +
בעת ההכרזה מהדהדת בחוזקה בחלל
 +
בית-חיינו...
 +
על אף שלא זכינו לגילוי מלכנו בתפילה
 +
זו, התקיימו ריקודי ”יחי“ מיוחדים עם
 +
סיום התפילה, מתוך ביטחון גמור שכעת
 +
יגלה מלכנו ויוליכנו לארצנו!... נטופי
 +
זיעה וטרוטי עיניים המשיכו התמימים מיד עם גמר התפילה להתוועדות סוערת על בימת ההתוועדויות עד תפילת מנחה.
 
בכל "שבעת ימי המשתה" רקדו אחרי ה'סדרים'.
 
בכל "שבעת ימי המשתה" רקדו אחרי ה'סדרים'.
 +
(רוב התוכן פה מ'אשרי מים שאר לא יעזבך')

גרסה אחרונה מ־18:28, 25 ביוני 2025

יום הבהיר ל' סיוון תש"פ

בשעה 4:30 לפנות בוקר הורגשה תכונה רבה לקראת הפתיחה המיוחלת של בית חיינו770-; בכל מיקומי השינה הקיימים נשכרו תמימים ’מקיצים‘, שהקיצו את כלל תלמידי התמימים, בטענה ’כיצד ניתן לחזור על הטעות של בני ישראל לישון לפני מעמד קבלת התורה‘... הטענה החסידית נשמעה, אך לא כהלצה ושנינות לשון, כי אם כהרגשה ממשית שפתיחת 770 היא ללא ספק עם התגלותו של מלכנו שליט“א. המקווה התמלא מרגע לרגע בעשרות תמימים ואף כמה מאנ“ש שרצו אף הם להתקדש לרגל הכניסה לבית חיינו, בבחינת ”רחצו וכבסו שמלותיכם“... בשעה 5:30 החל ’סדר השכם‘ מיוחד, במקום שהיווה תחליף ל770- בשלושת החודשים האחרונים – סוכת בית חיינו; עשרות תמימים נרגשים ’פתחו‘ את הבוקר שלהם באמירת ’לחיים‘ על אחד מעשרות בקבוקי ה‘משקה‘ שעמדו ברשות התמימים, במקום לשתות כוס קפה כבכל בוקר...למשך 25 דקות עסקו התמימים בלהט בלימוד מעמיק של קונטרס ’בית רבינו שבבבל‘, הבית שאליו נכנס בדקות הקרובות לאחר הפסק ארוך וקשה של למעלה משלושה חודשים... 5:57 - - - ”פתחו לי שערי צדק אבוא בם“ ... דלתות היכל המקדש נפתחו באיטיות והתמימים שאטו במהירות קרב אל תוך ...770 ”ברוך אתה ה‘ אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה“... משפט שהפך לדבר הפשוט בקרב התמימים בדקות עילאיות אלו על השמחה הנרגשת בלב המתירה לברך הריקודים לא פסקו אף לא לרגע קט... הרגליים רוקדות עוד ועוד כמאליהן... אשרי תמים שלא יעזבך 126 זאת בדקות אלו... הקולמוס לא יוכל לבטאות את הרגש החם והבוער ששרר ברגעים אלו ב‘מקום בו שורה השכינה‘... ה‘משקה‘ נשפך כמים (לצד שמירת הגזירה הידועה), והתמימים מצאו את עצמם פעם אחר פעם על הרצפה בעשיית קולע‘ס לרוב... היו ששתו ’משקה סמירנוף‘, והיו שהביעו את החובה לשתות ’זעקס נייניצקער‘ לאור זה ש770- היה סגור בדיוק 96 יום... הריקודים גברו והתעצמו מרגע לרגע, ואט אט נכנסו עוד ועוד תמימים ואנ“ש ומילאו את חלל בית חיינו... שירת ה“יחי“ האדירה מזכירה את שירת ה“יחי“ של ההקפה השביעית ב‘שמחת תורה‘ אל מול פני מלכנו, כאשר שירת הקודש מתנגנת בשאגות אדירות ללא המצא לה אח ורע... ההרגשה שכעת מתגלה מלכנו – חזקה יותר מכל זמן אחר... נשיקות של אהבה והתרגשות נשלחים מחסיד לחסיד, ואף דמעות של התרגשות ושמחה זולגות מזווית עיניהם... גם כאשר נכבה האור ב,770- חוו התמימים על בשרם את ההרגשה ש“גם חושך לא יחשיך ממך“, ו“כחשיכה כאורה“ ממש, כאשר השמחה הרקיעה שחקים מרגע לרגע... השמחה העצומה שלא תישקל ותימדד כלל, האירה את 770 באור של גאולה, באור מהותי שלא היה נצרך לאור גשמי כלל... אף המתפללים ואברכי אנ“ש, שתחילה לא הבינו את פשר הלהט והבעירה, הצטרפו לריקודי השמחה תוך שניות ספורות, כאשר נטפי זיעתם של התמימים ’קידשו‘ את בגדיהם הנקיים... הריקודים לא פסקו אף לא לרגע קט... הרגליים רוקדות עוד ועוד כמאליהן... הבוקסות החזקות מרעידות את חלל ,770 וניגוני השמחה פורצים בזה אחר זה... חיבוקים נשלחים לעמודי 770 לאחר זמן רב שלא פגשום התמימים... אח... אלוקות של ממש!! לא ניתן לתאר... משך השעתיים הראשונות של הריקודים עמדו ’ועד המסדר‘ בדלתות הכניסה לבית חיינו לצורך כניסת מספר המתפללים המותר, אך בשעה 7:30 הופסקה שמירתם, ו“באותה השעה שסלקוהו לשומר הפתח וניתנה רשות לתלמידים ליכנס - אתווספו כמה ספסלי“... זרם החסידים לא פסק מלהיכנס ל770- מתוך ערגה, תשוקה וגעגוע רב להיות קרובים בגשמיות למקומו של נשיא דורנו - המלך המשיח שליט“א. בשעה 8:30 הופסקו הריקודים )בהוראת הנהלת הישיבה שנתנה את אישורה עד 8:30(, וחיש סודרו הספסלים למראה הרגיל של ’זאל הישיבה‘ ב,770- ומאות התמימים החלו ללמוד חסידות "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"... משפט שהפך לדבר הפשוט בקרב התמימים בדקות עילאיות אלו על השמחה הנרגשת בלבבות כולם... שלושה חודשים של אמונה והתקשרות 127 לראשונה מזה שלושה חודשים ב...770- ההוא לומד את ’קונטרס בית רבינו שבבבל‘ וההוא לומד את ’דבר מלכות קרח‘, וההרגשה זהה אצל כולם... להט ובעירה פנימית שבלתי תתואר... נמצאים ב770-!! לומדים ב770-!! חיים ב770-!! א דאנק רבי! אם עד כה ההרגשה הייתה מרוממת לבל תתואר, הרי שכעת – הרגעים בהם מתכוננים לקבלת פני מלכנו שליט“א לתפילת שחרית – ממזערים את כל השמחה שהייתה עד כה, ומעלים על נס את השמחה האמיתית של המקושרים והחסידים... שמחה אמיתית ופנימית על האדם היחיד שבחר ”לשכן שמו בבית הזה“, על נשיא הדור, איש האלוקים, מלך המשיח, על הרבי שהוא כל חיינו, העומד להכנס לתפילת שחרית עטור בתפיליו וטליתו לצד עידודו הנמרץ שישלח אל עבר החסידים... 9:55 – שירת ה“יחי“ נשמעת בחוזקה, כאשר תוך שניות ספורות מוחלפת היא למנגינת ”דידן נצח“... מאות חסידים עומדים סמוך לספסלים ו‘שביל‘ ארוך ומלכותי נפרס בתווך... הלב מתמלא ברצון עז ובתשוקה פנימית לראות את מלכנו... ההרגשה מביעה את הביטחון הגמור בכך... רבי, עד מתי?... שלושה חודשים היה מה שהיה )מבלי להאריך בדבר המצער...( כעת, הכנסתנו להיכלך, וקרבתנו לחדרך, וכולנו עומדים כעת כבנים נאמנים המשוועים לראות את אביהם... כצאן המתחנן לראות את רועו... היש זמן יותר ראוי ומוכשר להתגלות מזה?... הדמעות זולגות מזוויות עיני בניך, והביטחון הגמור נשפך בזעקות ושאגות ה“יחי“ היוצאות מפיהם... אנא רבי, הגלה נא!! עד מתי לגלות הזו?... איננו רוצים לחזור לשטנץ של גלות!!... לעוד כמיהה, ועוד תשוקה, ועוד רצון, די!! רבי, הגלה נא!! 10:00 - - ”שיבנה בית המקדש“ – השירה נשמעת בחוזקה, והרצון בוער לבניין בית המקדש, שירד כאן ב770- ברגע זה ממש... כל מילה בתפילה הנוכחית הפכה לרלוונטית ומשמעותית עבור כל חסיד ששהה במחיצת הרבי באותם הדקות... כל פסוקי ההודאה שב‘פסוקי דזמרה‘ הפכו למעין ריכוז של השתפכות ה‘תודה‘ של החסידים על פתיחת בית-חיינו, והשמחה הרבה שנגרמה כתוצאה מכך בין משפחת החסידים... עם תום ’חזרת הש“ץ‘, החלה אמירת ה‘הלל‘ (שהייתה נצרכת בין כה אף אם כל פסוקי ההודאה שב'פסוקי דזמרה' הפכו למעין ריכוז של השתפכות ה'תודה' של החסידים על פתיחת בית-חיינו

לא היה חל ’ל‘ סיון‘ בראש חודש...) ”מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון“ – רבי, הגבהת אותנו מהמקום הנמוך ביותר, והושבת אותנו היום ”עם נדיבים - עם נדיבי עמו‘“ ב770-!... זאת החל מכך ש“פתחו לי שערי צדק אבוא בם“ – עת בה נפתחו היום דלתות ,770 אשר על כך אנו אומרים – ”אודך“ – תודה רבה רבי, ”כי עניתיני“ – על כך שענית לשוועתנו, ואנו מבינים אשר כל מה שהיה בשלושת החודשים האחרונים הרי זה ”מאת ה‘ הייתה זאת“, והרי זה בהחלט - ”נפלאת בעינינו“... אך בכל מקרה רבי, כעת ש770- נפתח, רצוננו ממוקד לעבר דבר אחד ויחיד – התגלותך המושלמת, או אז נוכל לחגוג בשלימות השמחה, ונוכל להרגיש בתכלית השלימות אשר - ”זה היום עשה ה‘ נגילה ונשמחה בו“! עם סיום התפילה, גוברת האמונה שכעת יתגלה מלכנו... חיילי צבאות השם ’צאן קדושים – משיחי‘, עולים על גרם מדרגות העץ של מלכנו, ומכריזים בשאגה אדירה ובתמימות נרגשת את הכרזת הקודש ”יחי אדוננו“, כאשר שוועתם הפנימית של התמימים ואנ“ש בעת ההכרזה מהדהדת בחוזקה בחלל בית-חיינו... על אף שלא זכינו לגילוי מלכנו בתפילה זו, התקיימו ריקודי ”יחי“ מיוחדים עם סיום התפילה, מתוך ביטחון גמור שכעת יגלה מלכנו ויוליכנו לארצנו!... נטופי זיעה וטרוטי עיניים המשיכו התמימים מיד עם גמר התפילה להתוועדות סוערת על בימת ההתוועדויות עד תפילת מנחה. בכל "שבעת ימי המשתה" רקדו אחרי ה'סדרים'. (רוב התוכן פה מ'אשרי מים שאר לא יעזבך')