כ' מנחם-אב תשנ"ב

יום ד' כ"ף מנחם-אב

בשעות אחה"צ הגיעו ל-770 כ-200 מילדי 'קעמפ גן-ישראל' (כמנהגם מידי שנה) כשהם לבושים בחולצות ה'קעמפ' עליהם מודפסים סמלים בנושאי המשיח כ-MOSHIACH IS ON THE WAY וכיו"ב, וה'קעמפ' של ארגון 'פר"י'. תחילה סעדו את ליבם, ובירכו ברהמ"ז בניגון המיוחד להם, וב"הרחמן הוא יברך את אדוננו מורינו ורבינו", הוסיפו "מלך המשיח לעולם ועד".

לאחמ"כ התפללו תפילת מנחה בציבור כשהש"צ היה הרה"ח ר' יהושע שי' קארף. בסיום התפילה אמרו את הי"ב פסוקים, ברכו את כ"ק אדמו"ר שליט"א ברפו"ש והכריזו ג"פ יחי אדוננו מורינו ורבינו...לעולם ועד. בהמשך הכינוס שרו כולם שיר מיוחד ובניגון מרגש במיוחד ((Ani Maamin )JEP) המתאר את מצבינו הנוכחי ופונה לה' יתברך בתפילה, שישלח לנו במהרה את הרבי שליט"א. ובבריאות הנכונה (תרגום השיר מובא להלן).

המארגנים קיוו שהילדים יוכלו לעבור ע"פ כ"ק אדמו"ר שליט"א, אך בפועל לא עלתה בידם, ובמקום זה זכו לכך שכ"ק אד"ש צפה (מע"ג מסך) מחדרו בשידור ישיר מהכינוס, למעלה משעה וחצי (מ-3:30 עד ל-5:15), ובעירנות והתרכזות מיוחדת. על כל הברכות ענה אמן, ובאיש"ר ראו בבירור אין שממלמל בפיו.

בסיום הכינוס נעמדו כל הילדים ליד חלונות חדרו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, הכריזו ג"פ יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, בירכו את כ"ק אד"ש ברפו"ש וקרובה, וניגנו שוב את הניגון הנ"ל.

במשך הלילה ישב הוא עם תהילים - With a Tehillim he set through the night מתבונן במצבו המדכא - Pondering deeply into his plight עם צורת הרבי מול העיניים - The Rebbe's image in front of his eyes הוי. איפה משיח, הוא בוכה - Oh where is Moshiach, he sighs

שלשה פעמים ביום, את הזכות הגדולה היתה לנו - Three times a day we would have the great Zchus נשיא הדור בא היה להתפלל איתנו - The Nossi Hador would come Daven with us איך יכול אני לחיות כשהשבת עוברת - How can I live when a Shabbos goes by ופארבריינגען אין, הוא מבכה... - Without a Farbrengen, he cries

הוי רבי, הוי רבי, אותך אנו צריכים - Oh Rebbe! Oh Rebbe! We need you ה', ה', א-ל רחמים - Hashem, Hashem, Keil Rachum חולים אנו כבר מהגלות, איננו יכולים יותר לסבול - We're sick of this Golus, can't bear any more מדוע את הדלת, לפתוח אינך יכול - Why can't You open the door

הילדים שלך, להיות איתך מתגעגעים - Your children are yearning to be with You עד מתי יכולים, להימשך אלו העינויים... - How long can this torture continue הבא את הגאולה, עם ההבטחה במלואה - Bring the Geulah, fulfilling Your vow להביא את המשיח, אבל עכשיו - (To bring Moshiach BUT NOW! )2x

בשעה 10:00 בלילה התקיימה ב-770 התוועדות-רבתי מיוחדת בקשר עם כ"ף מנחם-אב. התוועדות זו אורגנה ע"י הגבאים הרה"ח ר' יהושע שי' פינסון והרה"ח ר' זאב שי' כץ.

בתחילת הכינוס אמרו את כל ה'ליום רביעי' שבתהילים ואח"כ קרא הש"צ הרב משה שי' טלישבסקי את פרק צ"א שבתהילים פסוק בפסוק, כשכל הקהל אחריו, לאחמ"כ הכריז א' הילדים "אבינו מלכנו שלח רפואה שלימה לכ"ק אד"ש", ו"יחי אדוננו...", ג"פ.

אח"כ הזמין המנחה הרב נחום שי' קפלן, את הרה"ח ר' י.כ. ללמוד עם הציבור את קונטרס כ"ף מנחם-אב תשמ"ז. ד"ה "והיה עקב תשמעון".

אחריו, דיבר הרה"ח ר' יהודה לייב שי' רסקין (שליח כ"ק אד"ש בקזבלנקה - מרוקו), שזכה (יחד עם הוריו ואחיו שי') להיות במשך כמה שנים במחיצתו של בעל ההילולא זצ"ל, וסיפר כמה סיפורים מבעל ההילולא. הר' רסקין דיבר חזק מאוד וברגש מיוחד ע"כ שצריכים לתבוע מר' לויק ולומר לו, האב רחמנות אף אונז און אף כלל ישראל, אז דער רבי ווערן געזונט און דער רבי זאל נתגלה ווערן בקרוב ממש. אז דער עולם, די וועלט, קען דאס נישט סובל זיין. אזוי ווי אלע אנ"ש געפינען זיך דא, אזוי איז דאך אין אלע מדינות, פון דעם ערשטען טאג, פון כ"ז אדר, אידן פשוטים, וואס אפילו מיר האבן נישט געקאנט זיי, קומט צו, און מקאלט און מפרעגט, דער פרעגט אף אראביש דער פרעגט אף פראנצ'יזיש דער פרעגט אף עברית וואס מאכט דער רבי? סאיז פשוט נוגע כלל ישראל, וואס מאכט דער רבי? איז במילא איר מוזט צוריק געבן דער רבי ובבריאות הנכונה.

כן עורר בחזקה ע"כ שצריך להמשיך ולהתנהג כמקודם. לשלוח דוחו"ת, תמונות וכיו"ב וויבאלד אז אונזער ענין איז אריין שרייבן צום רבין, וויבאלד אז די זאך איז אזוי ווי סאיז געווזן ווי פריער, קיין שום שינוי איז נישט געווען, נאר וואס דען מדארף עפענען די אויגן, אבער דער רבי איז מיט אונז. וסיים בכך שצריך להתמסר בהתמסרות אמיתית, באחדות אמיתית בינינו, בנים לאבא שלנו, ולבקש מהקב"ה שהרבי יהיה בריא ויתגלה בקרוב ממש.

בני לביני סיפר המנחה אשר לפני כ-60 שנה (תרצ"ב?) היתה קבוצת תמימים ששהתה במשך זמן מסויים ביקטרינוסלב. ביניהם היה גם דודו הרה"ח ר' אלימלך קפלן ע"ה. באותה שנה חל ט"ו בשבט ביום השבת-קודש ור' לויק הודיע שבשבת הוא עומד לדרוש (ככלל הוא הי' נזהר מאוד שלא לדרוש בשבת, ורק היה נוהג לחזור מאמר, חסידות או קבלה). כמובן שכל הקהילה התאספה בביהכנ"ס כדי לשמוע את דרשת הרב. ר' לויק עלה על הדוכן והחל לדרוש ובאמצע דבריו אמר כך: בחוץ עכשיו קר וקפוא עד כדי כך שמוכרחים ללבוש מעיל כדי להתגבר על הקור הנורא, ואילו כאן (בביהכנ"ס) מדברים על ר"ה לאילנות ש"ערגעץ ווייט, בליט אביימלע" (במקום רחוק, פורח עץ). ולכאורה מה נוגע לנו העץ ההוא? אלא מה, זה שאומרים "ערגעץ ווייט" זה לא "ערגעץ ווייט", אלא זה א"י, מדובר כאן על א"י שלנו. וממילא הגם שכאן קר וקפוא, צריך לדעת שהאמת היא "אז די ביימלע בליט". אותו הדבר לגבי הקרירות (הרוחנית) השוררת כאן (ברוסיה) שצריך לדעת שאסור להתפעל מהכפור, מכיון שהאמת היא "אז עס בליט".

והקשר לימינו ברור.

כן סיפר המנחה, אשר היתה תקופה מסויימת שר' אלימלך ע"ה הי' מתגורר בביתו של ר' לויק. בא' הערבים כשהגיע לביתו, פנה אליו ר' לויק ואמר לו "קום זאגן לחיים". הוא הוציא קצת משקה ונתן לו לומר לחיים. לאחר שאמרו לחיים שאל דודי את ר' לויק: לשמחה זו מה היא עושה? ענה לו ר' לויק: איך האב היינט ערהאלטן א' בריוו פון מיין זון. הוציא לו ר' לויק את המכתב ונעמד ואמר: איך האב ערהאלטן היינט א' בריוו פון מיין זון, ער האט מיר שוין לאנג לאנג אריבער געייאגט.

אח"כ דיבר הרב שלום בער שי' ליפסקר (מיאמי) שדיבר (ב'קאך') ע"כ שצריכים לאהוב את הרבי.

הרב שמואל שי' קמינצקי, רבה הראשי של דנייפרופטרובסק, - העיר בה שימש ר' לוי"צ ברבנות משך כל ימי חייו - דיבר על הפעילות הרבה הנעשית בעיר זו, וסיפר כמה סיפורים מעניינים משליחותו המיוחדת בעיר זו. להלן חלק מדבריו.

ברוסי' נפוץ מאוד המעדיצין של אנשים (תרופות של הסבתא). והשנה, בי"א ניסן, כתבנו בעיתון, שכל יהודי העיר מברכים את הרבי שליט"א ברפו"ש וקרובה, וכמובן הסברנו גם מי הוא הרבי ומהי כל ההשתלשלות שלו.

יום אחד מגיעה אשה מאוד מבוגרת, נראית כבת 100, בידה סל והיא שואלת מי הוא הרב שהכניס את המודעה בעיתון, כשהשבתי שזה אני סיפרה לי שקראה בעיתון שלבנו של הרב (ר' לויק) יש קצת בעיות בבריאות, ולכן היא החליטה להביא איתה קצת גראז' שהכינה, כדי לשלוח לרבי בניו יורק. לבן של הרב...

לפני שנתיים כשהגעתי לעיר לשליחות ניגש אלי יהודי שהי' צריך לנסוע לארץ ישראל וסיפר לי סוד, שלפני שנתיים (תשמ"ח), היות והוא למד בעיר עברית, הזמינו אותו לק.ג.ב. וחקרו אותו אודות עיסוקו ומדוע הוא מלמד בעיר עברית. הוא שם לב שהם רוצים ממנו משהו מסויים והוא שאל אותם מה נטפלתם אלי? אני סה"כ רוצה לנסוע מכאן ואני אכן לומד עברית, אבל לא יותר מזה? והם ענו לו, האם יש לך קשר עם חסידים? והשיב, לא (באותו זמן, אנשי חב"ד עוד לא פעלו בעיר, מכיון שהיא היתה עיר סגורה). אבל למה אתם שואלים אותי את זה? והם אמרו לו שאם יגיעו אליך חסידים תדע שהם געפרליכע מענטשען. הוא שאל אותם למה? והם ענו לו, מכיון שהם לא מפחדים מכלום, הם ישבו בבנין הזה לפני הרבה שנים (בכלא), ובכלל כאלו אנשים אנו הורגים, כי שום דבר אחר לא עוזר להם, אשר על כן תזהר מהם.

היום המצב הוא שיקטרינוסלב היא עיר ליובאוויטש במלא מובן המילה, וכפי שהרבי התבטא מספר פעמים ב'דולרים', "דאס איז מיין שטאט!" ומזה אנו מבינים שהרבי רוצה שהכל יהי' ליובאוויטש. ואכן, ב"ה, עד להיום לא נכנסה לשם יד זרה. ופעם א' הגיע לשם איזה מתנגד שהי' לו הרבה כסף ורצה לפתוח במקום ישיבה. נו, היות ושכל מיותר לא היה לו, אז אמרו לו, אז ס'איז זייער מעגליך שאם יעשה משהו תהי' לו קפידה מנשמתו של ר' לויק, הנ"ל הרים מיד את רגליו וברח מהעיר.

במרכז העיר קיים מוזיאון היסטוריוני שלאחרונה התקיימה בו תערוכה חשובה. בתערוכה זו הראו את כל ההיסטורי' של העיר כולל על רבנותו של ר' לויק. תערוכה זו נחלה הצלחה גדולה והרבה אנשים, בפרט אלו שלא מתאים להם להיכנס לבית כנסת, הגיעו לתערוכה. ועתה לאחר ההצלחה בת שלושת החדשים של קיום התערוכה, עומדים המארגנים להכין במוזיאון מחלקה מיוחדת על ר' לויק, והק.ג.ב. עצמו נותן להם את כל החומר שיש לו על ר' לויק.

לאחמ"כ הוזמן הרב דוד שי' רסקין (שזכה להכיר את ר' לוי"צ) שסיפר גם הוא סיפורים אודות בעל ההילולא.

בסיום הכינוס הוזמן שוב הרה"ח ר' י.כ. שהמשיך ללמוד את המאמר הנ"ל, ועורר חזק בענין שהזמ"ג, קבלת פני משיח צדקנו, שהרי הרבי הכריז קבל עם ועולם אז דאס איז די צייט, און מדארף מער ניט ווי מקבל זיין פני משיח צדקנו. והאמת היא שהרבי עצמו אמר בשנה שעברה בשבת פר' שופטים (הערה 117), שזה שמכריזים "הנה זה (משיח) בא, זהו לא בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא, שזהו בוודאות". ובנבואה, ע"פ הלכה, לא שייך הענין של שמא יגרום...

ובפשטות, אפילו אם לא יודעים את ההלכה הזו, הרי במקרה שאליהו הנביא מגיע ואומר שמשיח מגיע מחר בבוקר, אף אחד לא יעלה בדעתו לחשוש שמא יגרום... מכיון שזהו חלק מתהליך הגאולה. וממילא הדבר היחיד שנשאר לעשות, הוא להיות מוכנים לקבל את פניו של משיח צדקנו שיהי' בריא בקרוב.

בזה תם החלק הרשמי, והחל החלק הלא רשמי של ההתוועדות, כשהקהל כולו התיישב להתוועדויות קטנות יותר.

ר' י.כ. והרב לייבל שי' רסקין התוועדו במשך כל הלילה, כשמסביבם עשרות מאנ"ש והתמימים שי' שנשארו עד לסיומה של ההתוועדות (!). בתחילה דיברו אודות בעל ההילולא ולאחמ"כ נכנסו לנושא העיקרי של תקופתינו, ור' י.כ. שי' הסביר בצורה מרתקת ובאופן המובן לכל, את כל הענין של "הרבי הוא המשיח!". ההתוועדות היתה מיוחדת, מושכת ויוצאת דופן, ורבים מאלו שלא נכחו בהתוועדות בגופם, האזינו לה דרך ה'הוק-אפ'. ההתוועדות הסתיימה ב-7:00 בבוקר (!).

בסמיכות מקום להתוועדות זו התקיימה התוועדות נוספת, בה נכחו בין השאר השלוחים מערי השדה, ר' אברהם שי' שמטוב (פילדלפיה), ר' בערל שי' שמטוב (דטרויט - מישיגן), ר' ישראל שי' שמוטקין (מילווקי), ר' יוסף יצחק שי' גרונר (דרום קרוליינה), ר' ישראל שי' דערן (קונעטיקעט), ור' שמעון שי' לזרוב (יוסטון - טקסס). בהתוועדות זו עוררו אנ"ש והתמימים שי', ובלהט, ע"כ שצריכים למסור את הנפש בשביל עבודת השליחות בלא להתחשב בדעתו של זה או אחר, ובפרט בענין ההכי עיקרי לתקופתינו - הכנת כל העולם לקבלת פני משיח צדקנו. בהתוועדויות אלו נשפך המשקה לרוב, וזאת הודות לתרומתו של הרה"ח הנדיב ר' חיים יצחק שי' שפיגל (באמצעות הרב יונה שי' אבצן).

ומאירועי כ"ף מנ"א במדינות 'חבר העמים'. משלחת רבני חב"ד יחד עם השלוחים והתמימים אשר במדינות 'חבר העמים' (לשעבר בריה"מ), עלו על ציונו הק' של ר' לוי"צ ז"ל אשר בעיר אלמא-אטא. הם קראו פרקי תהילים לרפואתו השלימה והמהירה של כ"ק אדמו"ר שליט"א, וכשסיימו לומר את אותיות שמו של הרבי שליט"א (בקאפיטל קי"ט) ואת ה'קר"ע שט"ן', קרתה במקום רעידת אדמה. בהמשך תפילתם קרתה רעידת אדמה שניה, וכשגמרו להתפלל ויצאו מהציון קרתה רעידת אדמה שלישית...