ז' תשרי תשכ"ה

בבוקר בשעה 9:30 נכנס הרבי לזאל ואמר כל הקדישים שבתפלה ולא התפלל. ואח"כ נסע לבית אמו, ובשעה 11 יצאה הלוי' והיו הרבה אנשים והי' מהמזכירות. כ 12 אוטובוסים נסעו לאוהל והרבה פריוואטע מכוניות. באוהל, צעק הרבי שיעשו סדר כאן כבוד הנפטר ושכל הבחורים ילכו מכאן. הרבי בכה הרבה בהקדיש של סתימת הגולל, ואח"כ נסע הרבי לביתו של אמו. ושם התפללו מנחה. הרבי אמר שבכל תפלה שיכנסו לו בחורים ואברכים. ועשו הגרלה מי שיכנס בכל יום. ואורחים יכולים להכנס בלי הגרלה. בדלת הי' שומר הר' דוד ראסקין ובכל תפלה ותפלה קראו בפתק מי יכנס. אחרי כל תפלה נכנסו הרבה בחורים לנחם את הרבי. הרבי ישב על הארץ וקרע קריעה.

בערב באו הרבה גדולים. בבקר בא הרבי מסקולין, בערב בא הרי"ד סולובייציק, אז הי' שם גם פיקראסקי, קליין, ועוד. סולוביציק והרבנים דיברו עם הרבי כחצי שעה הם דיברו בענין אבילות. הרבי שאל לסולבייציק שכתיב שצריכים להתאבל וכן שצריכים להיות ביו"ט בשמחה, גם שיעשה עניני אנינות בצינעה. והרי זה בסתירה, כי אם הוא שמח איך יכול להיות באנינות ופלפלו בזה, וגם פיקארסקי התערב באמצע. מנחה בערך התפללו רבע לשלש. ומעריב רבע לשמונה.

היום חיכו ממעריב עד שעה 11 על הסאטמרער, והגיע בשעה 11 והי' הרבה אנשים שעמדו בדלת להכנס להרבי בזמן שהגיע הסאטמער. והי' דוחק גדול אז כל האנשים התחילו לעשות מקום בשביל הסאטמער ועלה בקושי. ובזמן שנכנס הסאטמער נכנסו אז בחורים ומיד אחרי 5 דקות הגיע הסקולענער עוד פעם. והתחילו לעשות בשבילו מקום אבל לא יכלו וכמעט שרמסו עד שתהחילו לזרוק הכובעים מהראשים. אז נתנו לו מקום. ואחרי כמה דקות הגיע המונקאטשער והתחילו עוה"פ לדחוף. אבל מספרים שבזמן שהרבי דיבר, אז הסטמר לא הי' שם כבר והסטמר ענה משהו אחר מה שהרבי דיבר. והי' לסקולענער דיבורים כעשר דקות. וכן להמונקאטשער דיבר הרבי הרבה זמן וקירב אותו הרבה. בכלל המונקאטשער הוא צעיר.