ד' סיון תשנ"ג

יום שני ד' סיון

קהל האורחים ממשיך לזרום לחצר, ובראשם רבנים חשובים שבאים מכל רחבי העולם ל'חג המצו"ת', כאמור.

להפתעת הרבים יצא כ"ק אד"ש מה"מ לתפילת מנחה. הדבר הי' בשעה 1:55 לערך, ובסיום התפלה יצא אל המרפסת. מאחורי כ"ק אד"ש מה"מ נראו 'פנים חדשות (ישנות)', הד"ר וויס, שריקד וקיפץ בכל עוז למנגינת 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' ששר הקהל. כ"ק אד"ש מה"מ סקר את הקהל הק', כשמשך זמן הביט לימינו, לעבר ילדה קטנה שהיתה בידי אבי' שעמד על הפירמידה. לאחמ"כ הביט משך זמן למולו, כשבאותו זמן מעודד קלות בתנועות ראשו הק'. שפתותיו הק' רחשו כל העת, וכעבור ג' דקות סימן - בהבטה לשמאלו - לסגירת הוילון.

עם סגירת הוילון המשיך הקהל לנגן (כרגיל) עד לצאת כ"ק אד"ש מה"מ מהחדר, אלא שהפעם, לאחר צאתו של כ"ק אד"ש מה"מ לחדרו הק', האור בחדר המיוחד עדיין לא כבה (הוי אומר שהרבי עדיין שם, מאחר שבד"כ נוהגים לכבות האור בצאתו...), וכיון שכך, המשיך הקהל לנגן דקות ארוכות ובשיא השטורעם: 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. יצויין שהי' זה באופן של 'ויחן שם ישראל נגד ההר', כאשר עיני כול נשואות אל החדר המואר. מאוחר יותר נודע אשר כ"ק אד"ש מה"מ לא שהה בחדר באותו זמן, והיתה זו איפוא טעות גרידא ששכחו לכבות האור...

• * *

בישיבת אהלי תורה התקיים הערב 'כינוס התעוררות והכנה למ"ת'. הנואמים היו: הרב י.כ. והרב פנחס שי' קארף. מזכירו של כ"ק אד"ש מה"מ, הרב בנימין שי' קליין, נבצר ממנו להשתתף.

הרב י.כ. עורר את התמימים בנוגע למצב בו אנו נמצאים, ונקודת הדברים היתה - שאסור בשום אופן להתרגל למצב, וההרגשה וההנהגה צריכה להיות בדיוק בהתאם לכפי שהי' בשבוע הראשון מכ"ז אד"ר, כשהיינו מבוהלים ומבולבלים לגמרי, 'אינגאנצ'ן צוטרייסעלט', דבר שהשפיע על הנהגת החיים היום-יומיים, וכן צריך להיות עתה - להתנהג באופן שונה מהרגיל. להתעורר.

"ולדוגמא: מגיע הקייץ, וישנם כאלו שחושבים לנסוע לקעמפ וכדומה. אין ספק באשר לעצם הנסיעה, אך השאלה היא באיזה אופן ולאיזה מטרה היא תהי' - ברור שבשנה זו, בנסיבות הקיימות, לא תהי' הנסיעה כדי לנוח או ליהנות.

"ובעמדנו עתה לפני חג השבועות - יאצ"ט דדוד המלך, והרבי אומר בשיחה שעיקר הענין של דוד הוא ביום השני של החג - כדאי הי' שכולם יבואו לאמירת תהלים. ולא להסתפק ב-2-3 מנינים בלבד - שכן יום זה הוא יום ההילולא של דוד המלך, ובפרט שמטרת המנין היא בקשר עם בריאותו של הרבי שליט"א.

"כמו"כ עלינו להתחזק בכל מה שנוגע לנו - בלימוד ועבודת התפלה וחיזוק בשאר הענינים".

בדבריו הזכיר גם ר' י. אודות עניני משיח, כשעורר על כך שכל אחד צריך לחיות עם השיחות של הרבי, ובפרט מהתקופה האחרונה, מתחיל מה'דבר מלכות' שהרבי נתן בידו הק' - שכן כיצד נרצה להשפיע בעולם שיאמינו במשיח ויתכוננו לבואו, בה בשעה שאנו עצמנו לא מוכנים דיו ולא יודעים בדיוק מה ומי...

"חייבת להיות הוודאות שבקרוב קרוב מאוד יהי' אור גדול. מאידך אסור לנו להישאר אדישים לנוכח המצב הנוכחי - הן מצד ה'ביטערקייט' [=מרירות] שבזה, והן (לאידך) מצד האמונה והוואדות ש'אט אט הרבי מבריא ומתגלה'".

הרב פנחס שי' קארף דיבר אף הוא דברי התעוררות בעניני דיומא.

• * *

הערב נודעו בשורות טובות מביקורו של ד"ר ווייס היום אצל כ"ק אד"ש מה"מ, ובין היתר - כ"ק אד"ש מה"מ עמד משך זמן על ב' רגליו הק', לבקשת הד"ר.

הערב התקיים כינוס מיוחד - הכנה למתן תורה וחיזוק בעניני משיח וגאולה.

את הכינוס הנחה הרה"ח ר' חיים שלום דובער שי' ליפסקער (חשד"ב). תחילה אמר הש"צ (הרב משה שי' טלישבסקי) קאפיטל צ"ב פסוק בפסוק. אח"כ אמרו 'יחי אדוננו' ג"פ, 'אבינו מלכנו' ו'מי שברך'.

לאחמ"כ הוזמן הרב דרוקמן - רבה של 'קרית מוצקין', לשאת דברי ברכה. הרב סיפר על הפעולות הנרחבות והפירסום של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' באה"ק, וההצלחה הגדולה שהיתה לזה, כולל ובעיקר ממה שהי' ב'מטה הגליל העליון', בנצחון האחרון שזכה להדים רבים בתקשורת ובכלל.

הרה"ח ר' יוסף שי' העכט, רבה של אילת, ארה"ק, דיבר באנגלית ועורר בארוכה בעניני משיח וגאולה. להלן תמצית דבריו:

"מובא בחסידות שמי שמוצא עצמו במצב גרוע אינו צריך התבוננות מיוחדת במצבו בכדי להזכר באיזה מצב הוא נמצא - כל רגע שהוא נזכר במצבו הוא בוכה, מכיון שמצב זה מאוד נוגע ללבו ומוחו; כמו"כ גם אנו לא צריכים התבוננות מיוחדת בכדי להכיר את המצב בו אנו נמצאים; ברגע שאנו רק מתחילים לחשוב על משהו אחר - נזכרים במצב שאנו נמצאים בו עכשיו.

"הרבי הוא מוחו ולבו של החסיד, וכיון שכך, המצב של הרבי זהו המצב של מוחו ולבו של החסיד, ולכן אפילו שהוא חושב על דברים אחרים - ה"ה חוזר מיד לנושא זה.

"בערב שבועות, ערב קבלת התורה, אנו נמצאים במצב שבדיוק הפוך ממתן תורה: במתן תורה היה 'וידבר ה' את כל הדברים האלה לאמר' - התגלות דמ"ת. אנו ידענו 'שבועות' אצל הרבי במאמרים, התוועדויות ושיחות. מי לא הרגיש שהוא נמצא במ"ת? - כולם הרגישו זאת! כעת אנו במצב בדיוק הפוך: אין 'וידבר', אין התגלות. לא נדרש מחסיד הרבה כדי להכיר במצב זה...

"כיום אנו מוצאים עצמנו במצב של הסתר אלוקות. אינני יודע אם אפשר בכלל לצייר העלם והסתר אלוקות כהמצב שאנו נמצאים בו עכשיו. כל אחד מרגיש ויודע זאת, בדיוק הפוך ממה שהיינו רגילים וחיים עד עתה. אסור שהעלם והסתר זה יזעזע ח"ו את אחת מהאמונות שהרבי חינך אותנו כל השנים, ובפרט בשנה שעברה, כשהרבי אמר לשלוחים שכתבו על הקשיים שלהם, ענה הרבי בערך בזה"ל: "מה אתה מתאונן, הרי ביחס לכל הכחות שלך זה שלא בערך! ולאחרי כל מה שקיבלת מהרבי כוחות וכו' אתה חושב שזה קשה לך?!" - זאת היתה שיטתו של הרבי כל הזמן, בתשובותיו לשלוחים וכו'. עכשיו הגענו לתכלית ההעלם והסתר...; וכשמגיעים לכזה העלם והסתר, עלינו להזכר 'מי אנחנו' ואיזה חינוך וכוחות נתן לנו הרבי.

"בחסידות מובא הלשון "אלוקות בפשיטות ומציאות בהתחדשות", וחסידות מחנכת ותובעת מכל אחד, שכך יהודי יסתכל על העולם. ויורשה לי להוסיף, שהרבי חינך בכל 43 שנות נשיאותו שמשיח בפשיטות. לפני שמשיח בא העולם נמצא במדרגה של אלוקות בהתחדשות, משא"כ כשמשיח יבוא זה יהי' בפשיטות; והרבי מצפה מכל אחד מהחסידים להגיע לדרגה זו. יתירה מכך: אי אפשר להפריד בין ליבאוויטש ומשיח, כי הפי' של חסידות ליובאוויטש - הוא משיח. וכפי שרואים שהרבי מביא בקונ' 'ענינה של תורת החסידות' מכל הביאורים של הרביים בנוגע לחסידות, ולאחמ"כ אומר שדבר זה איננו המהות האמיתית של החסידות, שהרי בעצם כפי שמסתכלים על התוצאה של חסידות - שמביאה משיח! א"כ הענין של חסידות הוא משיח - יחידה.

"ואם הרבי קובע שענינה של חסידות הוא משיח, האפשר בכלל להפריד בין ליובאוויטש למשיח?...

"ואם כל אחד יתאר לעצמו ויזכר בהתוועדויות של הקיץ האחרון והחורף שלאח"ז איך שהרבי דיבר בענין המשיח, ויזכור כאו"א את החלטותיו האישיות וההרגשה שהיתה לו אז - בוודאי ובוודאי ששום העלם והסתר לא יוכל לו כעת! ואם זה כן מפריע לו, ח"ו, הרי זו 'שאלה' על כל החסידות שלו... וכיון שהחסידות אצלו זה לא בספק, א"כ לא שייך ששום העלם והסתר יפריע לו...

"ואף כי לכאורה ישנו העלם והסתר - לא צריכים להתפעל מכך! צריכים לעבוד יותר קשה כדי שההתגלות תהי' במהרה יותר.

"ברצוני לסיים במשפט אחד: הגמ' אומרת ש'אלמלא נגדוה לחנני' מישאל ועזרי לא היו מסוגלים לעמוד במסירות נפש והיו משתחוים לע"ז. זכורני איך שהרבי בכה בהתוועדות, כאשר דיבר על יהודים מרוסי' ואמר: שבנוגע לחנני מישאל ועזרי' אומרת הגמ' ש'אלמלא נגדוה' אולי לא היו עומדים במסי"נ - וכאן יהודים נמצאים 70 שנה במצב של 'נגדוה', ובכ"ז כן עמדו במסי"נ!

"כן הוא בנדו"ד: עלינו לדעת שמדובר במצב של "נגדוה". עברו כבר יותר מ¬15 חודש לאחר כ"ז אדר - ועדיין אין ההתגלות של מלך המשיח! כולנו יודעים שכל הענין הזה קשור עם 'חבלי משיח', אך אף אחד לא יכל לשער שזה יקח כל כך הרבה זמן... ועכ"ז - ח"ו, לא שייך שיהי' ענין שחסידים לא יעמדו בו במסי"נ. שח"ו יקבלו חלישות וספיקות. צריך לחוות את המציאות היום בדיוק כפי שלפני 15 חודש, כשהיינו שומעים את המילים יוצאות מפיו של הרבי כשאמר את השיחה ש'משיח נכנס דרך הדלת'.

"אמנם ישנם כאלו שלא רואים איך נס כזה יכול לקרות, אך בל נשכח כי כל ענין המשיח ובנין בית המקדש וכו' זה למע' מדרך הטבע, וכמו שזה יכול לקרות כך גם זה יכול לקרות"...

הרב שמואל שי' בוטמאן, יו"ר המטה העולמי להבאת המשיח, העלה את השאלה ששאלוהו רבים: מה הקשר בין מ"ת למשיח, שע"כ עושים כינוס מיוחד כהכנה למ"ת וכחיזוק בעניני משיח - והתשובה שלנו היא: מ"ת ומשיח זה ענין אחד! המדרש אומר "דומה דודי לצבי". מי זה דודי? אומר המדרש: "דודי זה מלך המשיח". ומהיכן יודעים זאת? "כיון שכתוב לאחמ"כ שהוא 'משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים'". מלך המשיח משגיח מבעד לחלונות האלו ב-770. משגיח מן החלונות ומציץ מן החרכים. דודי דומה לצבי, שצבי נכנס, מתגלה ונכבה. עכשיו נמצאים אנו במצב של צבי: אם הרבי הי' יוצא ומכריז על עצמו כי הוא משיח, הי' זה מאוד קל... אך עתה שיש נסיון, ה"ז בדוגמת צבי - וזהו הנסיון!

הרב בוטמן גילה טפח מפעולות ה'מטה העולמי להבאת המשיח' וסיפר, אשר "בע"ה עומד ה'מטה' לפתוח מחר חנות מיוחדת לעניני משיח, "משיח-סטור", ב'קינגסטון' בין 'פרעזידנט' ל'קרול סטריט'". בחנות זו אמורים להיות כל האביזרים והשלטים הנחוצים לעניני משיח.

לאחמ"כ דיבר איש העסקים ר' עמי שי' פייקובסקי, שעורר אף הוא ב'קאך' על עניני השעה ובצורך לעזור לבצע את רצון ותשובות הרבי.

עוד דיברו, הרה"ח ר' שניאור זלמן שי' גורארי' והרה"ח ר' י.כ.. שניהם עוררו בעניני דיומא, ומחמת חשיבות הדברים שנאמרו, מביאים אנו אותם בזאת, כדלקמן:

לשם-מה זקוקים לחיצוניות...

ר' זלמן שי' גורארי' דיבר אודות הנחיצות בפעולות יום-יומיות בנושא המשיח. "אנו מוכרחים לעשות את כל הענינים התלויים בנו בנוגע למשיח, ואף שלכאורה אין מקום כלל לענינים 'חיצוניים' כהכרזות וכו' - לא כן הדבר! ולדוגמא: ענין התקשרות אבא לבנו, שזו התקשרות עצמית שלמע' משכל. אך, נצייר לעצמנו מציאות שהאבא לא הי' יודע מיהו בנו והלה הי' מסתובב לידו - האם תהי' לו אליו אותה אהבה כמו אבא לבן - לכאורה, כיון שזו אהבה עצמית, א"כ מדוע צריך שיכיר בו שהוא בנו? אלא האמת שצריכים לזה (גם) כוחות הגלויים, ובלעדיהם - כמה שהאב יסתובב ליד בנו, לא תהי' לו אותה אהבה.

"הוא הדבר בנוגע למה שנדרש מאתנו כיום, יותר מכל הדברים, בנוגע לפעולות להתגלות המשיח: כאשר הרבי יוצא אלינו ככל שביכולתו ועובד עם כל הכחות שיש לו כעת, ש'ליידער' עדיין אינו מדבר, אך עושה כל שביכולתו בנוגע ל'יחי המלך' - מחוייבים אנו לעסוק בכך עד כדי מסירות נפש! אך יחד עם זאת צריכים להבין, שאם אנו לא נפעל בכל הדרכים להחדיר משיח בכולם ורק ניתפס ב"רוחניות" ו"עצמות", הרי משיח לא יתגלה... כל דבר צריך להיות יחד עם כוחות הגלויים. ולכן, אסור לחשוב שכל הדברים האלו הם 'חיצוניים' ואינם מוסיפים מאומה. התבטאויות מסוג זה אינן אלא 'תירוצים' גרידא, ואם לא תהי' החיצוניות - לא תהי' גם הפנימיות (של החיצוניות), וממילא מוטל עלינו החיוב לדבר כל יום אודות ההכרזה 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' - בכל הדרכים האפשריות.

"נקודה נוספת: כולם יודעים על מצבו של הרבי כפי שהוא עכשיו, וכל אחד חושב בודאי "מה אפשר לעשות להוסיף בבריאות של הרבי". אך הענין הוא לכאורה פשוט - ע"י שיעסקו בענינים שהרבי תמיד "חי ו'הרעיש' בהם" ('האט געקאכט אין זיי') - בכך יעזרו בבריאות של הרבי. ומצד ה'התקשרות' בין חסידים לרבי צריכים לעשות מה שהרבי עושה - ענין מלכותו של מלך המשיח - עם כל הכוחות, כאמור, וה' יעזור שהרבי יהי' בריא תיכף ומיד ממש".

הרב י.כ.:

"ידוע מה שמובא בנוגע לשבועות, בנוגע לחידוש שנתחדש במ"ת - ע"פ המובא במדרש שלפני מ"ת היתה הגזירה ש'תחתונים' ו'עליונים' הינם שני דברים שונים, ובמ"ת נפעל הקשר שלהם. ובאותיות פשוטות - שמהענינים העיקריים שנתחדשו במ"ת הוא שרוחניות וגשמיות אינם שני דברים שונים. ובענין זה מובאים ריבוי פרטים, כפי שהרבי מסביר במאמריו ושיחותיו הק' - במה מתבטא החיבור ביניהם; אך בהנוגע לפועל: ישנם דברים מסויימים ("געוויסע זאכן") שכולם מאמינים ויודעים, אך אעפ"כ קורה לעתים שנופלת מחשבה מסויימת שטוענת: טוב זה נכון, כך כתוב - אך זהו ענין רוחני, ואין לזה שייכות חזקה לפועל ממש בגשמי...

"אחד מהדברים שהרבי שליט"א השריש הן אצל חסידים והן אצל כלל ישראל - שרוחניות וגשמיות אינן שני דברים שונים! דוגמא פשוטה לכך: כולם יודעים מהכתוב שמזוזה זוהי שמירה, אך מכל-מקום טבע בני אדם בשעה שיש גניבה בבית - שלכל לראש בודקים באם הדלת היתה סגורה וכו'; יהודי מאמין הי' צריך להיות אצלו מונח בפשטות לבדוק תיכף את המזוזה, שכן היא ה'שומר' של הבית, אך אעפ"כ גם היהודים המאמינים בודקים מיד את המנעול ולא את המזוזה - מדוע? כי אמנם כך כתוב, אך זה לא פרקטי ממש... ואחד מהדברים שהרבי שליט"א השריש בנו - שסוג כזה של הסתכלות כמוהו כשתי רשויות... ודבר שכתוב בתורה - הכוונה היא בפשטות ממש!.

הנשיא הוא הכל...

"ובנוגע לעניננו: אנו נמצאים כעת בזמן מאוד משונה שכמוהו אף פעם לא הי'. מחד, מצב ממורמר מאוד, ומאידך - הידיעה שכל רגע לאח"ז יהי' מאוד מאוד טוב. אך אנחנו לא מסתכלים נכון על ב' הצדדים: "אמנם כל מה שכתוב בתורה הוא אמת, ומה שכתוב בחסידות זה אמת, אבל בכל-זאת"... ולדוגמא: כולם יודעים מה שכתוב בחסידות בנוגע לצדיק בכלל ובנוגע לרבי בפרט - מהו חייו וכו'. היום יצאה לאור שיחה של הרבי, בה הרבי אומר שאפי' בזמן לא טוב, כשיש ספיקות באמונה, שגם אז ילמדו תורה, כי "המאור שבה (בתורה) מחזירו למוטב". ומוסיף הרבי לבאר, שאפי' באם למישהו נופל ספק באם הרבי הוא "כל יכול", באם הוא בעה"ב על הכל וכו' - שאצל חסידים זה נק' ספק בענין של "אנכי ולא יהי' לך" - אעפ"כ הוא צריך ללמוד תורה, ש"המאור שבה מחזירו למוטב". ומהו "המאור" - לימוד חסידות של הרבי [שיחת כ"ף אב תש"י].

"זאת אומרת: שכשנופל ספק באם הרבי הוא כל יכול וכו' - זה ספק ב"אנכי"! כולם יודעים מה שכתוב ש"הנשיא הוא הכל", שכל ההשפעות וההמשכות בכל העולמות באים מהרבי והוא מנהיג את כל סדר ההשתלשלות, ואעפ"כ, לאחרי המעשה שקרה בכ"ז אדר, אומרים: כן, זה כתוב בחסידות, זה נכון, אבל הרי לא צריך להיות חסיד שוטה, צריכים להיות ריאלי... דבר זה הוא היפך כל הנקודה שהרבי עבד בנו כל הזמן - שנדע שכל הדברים הרוחניים קשורים בפועל ממש, שאין שום הבדל בעצם הענין בין כ"ז אדר ללפני כ"ז אדר (אם כי זה באופן אחר, כמובן שאין כעת התוועדויות ושיחות, אבל בעצם הענין לא חל שום שינוי), כי אם הי' שינוי - הרי העולם הי' מתבטל!

"אין שתי רשויות! ישנם שאומרים שיש תורה אבל למעשה זה "לא שייך"... כפי שראינו בדוגמה האמורה עם המזוזה - הוא יהודי חרדי ושם מזוזה, ויותר מכך: ידוע שהמתנגדים היו דתיים מאוד, וכשהיו צריכים להשים מזוזה בפתח הסמוך לרשות הרבים, היו לוקחים 'סרגל' כדי לחפש את הטפח הסמוך לרה"ר. אבל כאשר אירעה גניבה - לקשר זאת למזוזה? לא!... אצל חסידים, לעומת זאת, לא דקדקו כמו שהלה דקדק, אך היה ברור יותר שהמזוזה מגינה בפועל ממש. כך זה בנוגע לכל הענינים, ועאכו"כ בנוגע לעניננו.

הרבה התוועדויות בברוקלין לא יהיו!...

"עד עכשיו הרי גם לא הבינו איך ע"י דולר הרבי משפיע לנו השפעות, ואיך הוא משפיע ע"י שיחה, וכן כמה וכמה הנהגות. כולם יודעים את הסיפור שפעם הרבי ירד למעריב ב-12:00 בלילה... האם זה כן מובן? אלא מאי, באם יש דבר שלא מבינים מיד עושים חקירה, מהי החקירה? קודם הכל הי' מובן? היחיד שאצלו הכל ברור, ובעיקר בנוגע להנשיא הוא הכל - זהו הרבי! וכלשון השיחה הזאת 'כל יכול', 'בעה"ב על הכל', ו'לא שייך להתחבאות ממנו', בדיוק כפי שעד עכשיו. היו יהודים שידעו שצריכים לכתוב דו"ח מזמן לזמן, אך היום... עלינו לדעת שגם עכשיו צריכים לכתוב הכל. א"א להתחבאות ממנו. ובאם שייך שזה לא כך, אזי זו לא שאלה מה אירע לאחר כ"ז אדר, אלא הדבר מעורר ספיקות על מה שהי' החל מיו"ד שבט תש"י עד כ"ז אדר תשנ"ב. שכן אם יכול דבר כה קטן, מקרי הגוף, לשנות דברים, אזי... ובאם מאמינים שזה ענין רוחני ועצמי - שהרי הרוחניות והגשמיות הולכים יחד - אזי אין כל ספק!

"אותו הדבר גם בנקודה השני' - הענין שהרבי אמר שהמשיח נמצא בדרך, עם כל הלשונות שבזה. גם זה מובן בפשטות שאין הדבר סתם כך שהרבי נהי' לא בריא, אלא ברור שיש לכך קשר ושייכות, וכ"א מבין ומקווה שבקרוב ממש, כשהרבי יהי' בריא, הרבה התוועדויות בברוקלין לא יהיו! זהו א"כ ענין של הכנה וכו', ומיד ילכו לא"י.

"ישנו סיפור שמספרים ע"ד הצחות: הי' 'בעל-עגלה' שעשה דברים הקשורים עם 'לא תגנוב', והי' לו ילד שנסע ל'חדר' בעגלתו. בא' מנסיעותיו ראה ה'בעל¬עגלה' שנפל משהו מיהודי פלוני, ומיד רץ ולקחו. באותו רגע צועק לו הילד: אבא, כתוב לא תגנוב... עונה לו ה'בעל-עגלה': "וואס שטייט - שטייט, און וואס ליגט - דארף מען נעמען"... [מה שכתוב - כתוב! אך מה שמונח - צריך לקחת...] איפה הגבול? האם נהיינו ממש כמו המתנגדים, שאמנם צריכים לשמור על השו"ע אך למעשה אין לזה שייכות מעשית?... עלינו לדעת שהענין הוא כך בפועל ממש בנוגע לשני החלקים, הן בנוגע להווה - שהתחילה תקופה חדשה, הכנה לקבל פני משיח; והן החלק העתיד - שהכנה זו לא תקח הרבה זמן, ועוד רגע קט יהי' זה בפועל בעוה"ז הגשמי. אף אחד לא יכול לשנות זאת!

"ובשעה שכ"א יחדיר לעצמו שכך זה למעשה, אזי לא יתבייש ללכת ברחוב. כי כל אלה שחוששים מה יאמרו הבריות, ה"ז בגלל שלהם עצמם הדבר לא חקוק וברור... ובשעה שהוא מאמין שכך זה למעשה - לא יהי' ממה להתבייש וכו'.

"וככל שנחדיר זאת בראשינו, כן ניטיב לעשות. ואסור לשכוח עוד דבר: שלמעשה כל הפירסום לא התחיל ע"י 'המשיחיסטים' כביכול, אלא ע"י הרבי עצמו - כך הרבי רצה שזה יתפרסם, וכך זה אכן התפרסם. כוונתו של הרבי ודאי תתקיים, אך באם נזכה זה יהי' דרכנו. עלינו להחדיר זאת יותר ויותר - הוא מלך המשיח ועוד מעט יתגלה, ותיכף ומיד ממש יגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה".