הבדלים בין גרסאות בדף "י"ב תמוז תשנ"ג"
שורה 61: | שורה 61: | ||
הסדנא נמשכה עד השעה 1:30, ולאחמ"כ השתתפו כל השלוחים בתפילת מנחה עם כ"ק אד"ש מה"מ. | הסדנא נמשכה עד השעה 1:30, ולאחמ"כ השתתפו כל השלוחים בתפילת מנחה עם כ"ק אד"ש מה"מ. | ||
− | חלקו השני של הכינוס, אחר-הצהריים, הוקדש לנושא האקטואלי - "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש". ושוב, גם זה נלמד מתוך שיחותיו הק' של הרבי, | + | חלקו השני של הכינוס, אחר-הצהריים, הוקדש לנושא האקטואלי - "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש". ושוב, גם זה נלמד מתוך שיחותיו הק' של הרבי, על-ידי הרב שלמה מאיעסקי - מכון חנה; הרב יצחק מוניץ - פיטסבורג; הרב י.כ. - ה'חוזר' הראשי של כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א; הרב שלום בער וויינברג - קנזס סיטי, והרב הערשל גרינברג מבופולו. |
לאחמ"כ יצאו כל השלוחים אל חזית 770, וכשבת אחים גם יחד נקלטו בעדשת המצלמה. ענין של מסורת. | לאחמ"כ יצאו כל השלוחים אל חזית 770, וכשבת אחים גם יחד נקלטו בעדשת המצלמה. ענין של מסורת. | ||
שורה 95: | שורה 95: | ||
והקשר ל'צרפת' - 'פרצת' ברור, ובפרט שכ"ק אד"ש יצא והגיע לארה"ב מעמק הבכא האירופאי שזה הי' עיר ניס הסמוכה ל'קאן'. | והקשר ל'צרפת' - 'פרצת' ברור, ובפרט שכ"ק אד"ש יצא והגיע לארה"ב מעמק הבכא האירופאי שזה הי' עיר ניס הסמוכה ל'קאן'. | ||
+ | |||
+ | במהלך הכינוס דיבר גם הרב העשיל גרינברג, שליח כ"ק אד"ש מה"מ בבופולו. להלן תוכן דבריו: | ||
+ | |||
+ | "ברצוני לדבר בענין שמשום-מה לא דיברו עליו בכנס זה - הדגשת הרבי בזמן האחרון איך שכל ענין שאנו עושים, עלינו לקשרו עם משיח. | ||
+ | |||
+ | "כבר שמענו שמאז התחלת הנשיאות, ועוד לפני זה, כל דבר שנעשה ע"י הרבי קשור עם ענין של משיח. אך בכ"ז, כפי שידוע לכולנו, מאז כ"ח ניסן ישנו שלב חדש בכל הענין של משיח. ונשאלת השאלה (כזו שרבים שואלים, ורבים אחרים לא שואלים בקול אך חושבים זאת לעצמם): אם התקדמנו לביאת המשיח - מה ההסבר למאורע זה? איך לאחר כ"ח ניסן תשנ"א אנו מסבירים את שקרה בכ"ז אד"ר תשנ"ב? הגענו כבר עד לנקודה שהרבי אמר ברורות (ללא רמז) מיהו מלך המשיח, אך אח"כ, בכ"ז אדר, נדמה שהמצב חוזר מעט לאחור, בפרט כשהרבי לא מורה לנו בגלוי בשיחותיו הק' אודות דברים המקרבים הגאולה. איך אנחנו מסבירים מצב זה בהתאם לכל הדברים שקדמו לו... | ||
+ | |||
+ | "טבע האדם הוא לנסות ולהסביר כל דבר שקורה, וכך גם כאן. ישנן שתי אסכולות של מחשבה. ישנם האומרים: "אנחנו לא יכולים להבין את זה, אנחנו לא צריכים להשתדל להסביר את זה, אין לזה שום הסבר". וישנם האומרים הפוך: "זהו חלק מכל התהליך, זהו חלק ממה שצריך לקרות", וכהנה רבות כל מיני הסברים והצדקות. | ||
+ | |||
+ | "אלו הנוקטים בגישה הראשונה הם מאוד מדוכאים, מבולבלים, ולכן הם אומרים שאי אפשר לדבר על משיח, כי איך אתה יכול לדבר כשאתה כל כך מבולבל ואין לך שום הסברה למה שקורה. אנו הרי לא רואים בפועל ממש למטה מעשרה טפחים איך הדברים מתקדמים, אז בטח משהו לא בסדר. אנו לא מבינים, וע"כ אנו צריכים לחזור לשיחות הקודמות משנים הראשונות. | ||
+ | |||
+ | "אלו שנוקטים בגישה השני' אומרים שאין כאן שום בלבול. הכל בסדר. יש הסברים עפ"י נגלה ועפ"י חסידות, רמזים, ואנשים שנוקטים בגישה זו, הם עפ"י רוב במצב של שמחה. "הרבי רוצה שנהי' בשמחה. הרבי רוצה שנעבוד יותר קשה ויותר קשה כדי להביא את המימוש הסופי של קבלת פני מלך המשיח". ממילא הדבר לא מפריע להם. | ||
+ | |||
+ | "איזו גישה משתי אלו נכונה - אני חושב שצריך לעשות שילוב של שתיהן יחדיו. הרבה פעמים אנשים מערבבים שני מושגים - ה'מדוע', וה'מה'. השאלה "מדוע זה קרה" זו שאלה שאנחנו בעצמנו לא יכולים לתרץ. הרבי בעצמו לא דיבר ביחס למצבו זה, אך הוא אמר כו"כ פעמים של'גלות' אין הסבר, שלחושך הגלות אין שום הבנה. ואני חושב שהגענו לנקודה שגלות כבר יש לנו איזו שהיא הבנה, אבל למצב של כ"ז אדר אין לנו שום הסבר, כי אחרי הכל למרות שלגלות אין הסבר כפי שהרבי אמר, מ"מ אנו עוד יכולים להסביר את המצב של הגלות במוח שלנו וזה לא מפריע לנו לגמרי, כי אחרי הכל "מפני חטאינו גלות מארצנו". גלות זה בכדי שאנו נעשה תשובה. ישנה עבודת הבירורים, שהיהודים הלכו לגלות כדי שיתווספו עליהם גרים, אז למרות שזה באמת לא תירוץ מוצדק אבל אנשים מרגישים שישנו הסבר לזה עפ"י חסידות ועפ"י נגלה. אבל הרבי כבר אמר שההסברים האלה לא מספיקים בשביל המצב הנוכחי, שהרי כבר תיקננו את הענין של חטאים - עשינו תשובה, וגם את עבודת הבירורים כבר סיימנו, כפי שלמדנו בשיחה של חיי שרה תשנ"ב. עבודת הבירורים היא כבר לא השליחות שלנו, כי היא כבר נגמרה. אז ההסברים הסטנדרטיים של עבודת הבירורים ותשובה זה לא מספיק אפילו בשביל המצב הנוכחי. | ||
+ | |||
+ | "לאחרי כל הנ"ל מובן, שכשם שחשוב לא לומר ש"יש לזה הסבר ואני מבין מה שקרה" כך חשוב לא לומר ש"היות ואיני יודע מדוע זה קרה ע"כ אינני צריך לדעת מה קרה". ה'מה' חשוב הרבה יותר מה'מדוע'. ה'מדוע' - ידעו כשמשיח יבוא, שאז יאמרו אודך ה' כי אנפת בי. אז נוכל להסביר זאת עפ"י טעם ודעת. משא"כ ה'מה' חשוב לנו היום. אנו צריכים לדעת מה קרה ומה תפקידנו לעשות. כאשר אדם פוגש אותך ברחוב וסוטר לך בפנים ובורח, אינך יודע אמנם מדוע הוא נתן לך את הסטירה, אך האם בגלל זה אף לא תנסה לברר מה קרה?! האם לא תנסה לטפל בפצעים ולרפאם?! ה'מה' לא שייך כלל ל'מדוע', והעדר ידיעת ה'מדוע' לא נוגעת בכי¬הוא-זה בניסיון לבירור ה'מה'. | ||
+ | |||
+ | "כן הוא בעניננו: עלינו לדעת שאין בידינו דרך לדעת 'מדוע', אך יחד עם זאת עלינו לנסות ולהבין מה קרה, ואיך עלינו להגיב. | ||
+ | |||
+ | "בכ"ח ניסן הרבי אמר: "עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הרבי אמר לנו בדיוק מה לעשות, שמשיח תלוי בעבודת התחתונים. תורה ומצוות שלנו היא הדרך להביא את המשיח, ועבודה זו צריכה להיות 'עבודת המטה' וזה לא יכול לבוא רק מ'התעוררות מלמעלה'. אך מ"מ, כמה שאנו עשינו תורה ומצוות, סוכ"ס הרי זה בא מהתעוררות מלמע', מהקב"ה, מהרבי, מהחינוך שקיבלנו, זה בא ממשהו שיש לנו כבר. אז אם יש משהו שנשאר בשבילנו לעשות, זה משהו '''שאנו''' צריכים לעשות, ומה נשאר שעדיין לא עשינו, עוד מצוה? הרי כבר עשינו מספיק מצוות. מה עוד מצוה תעזור אם המצוות שעשינו לפנ"כ לא הספיקו - צריך להיות משהו חדש, שזהו עבודה שהיא לגמרי שלנו. ואיזה עבודה זו - קבלת פני משיח צדקנו! העבודה שלנו היא להגיד שאנו רוצים משיח! בתחילה הרבי שם דגש על הענין של להגיד ולזעוק "עד מתי". אתה לא תובע משהו בגלל שמישהו אומר לך לתבוע, כי אז בעצם אתה לא רוצה את זה אלא ההוא שאמר לך לתבוע הוא זה שרוצה א"ז ואתה רק מבצע את '''רצונו'''. עליך לתבוע את '''שאתה''' רוצה ולא את '''שההוא''' רוצה. | ||
+ | |||
+ | * * * | ||
+ | |||
+ | "הוזכרה כאן מקודם שיחת כ"ק אד"ש מה"מ מב' ניסן תשמ"ח, בענין "יחי המלך", שהרבי אמר אז ש'יחי המלך' קשור עם 'עד מתי', ומהו הקשר ביניהם, בפשטות י"ל ש'יחי המלך' הוא '''שהעם''' מכתיר את המלך, ולא משהו '''שהמלך''' עושה. המלך לא יכול לבוא אליך ולתבוע תעשה לי טובה נא תכתיר אותי. זוהי לא הכתרה. זוהי אמנם הפעולה של ההכתרה אבל לא התוכן שלה. הכתרה היא '''שהעם''' מראה את ההתבטלות שלו למלך, עבודה שבאה מצד התחתון לגמרי. אין כאן שום דבר מלמעלה, רק בעצם 'עבודת התחתונים' בטהרתה. זהו ג"כ הענין של 'עד מתי', שהרי ענינו של 'עד מתי' הוא, שיהודי ירגיש שאינו יכול לסבול יותר הגלות, אז בכ"ח ניסן ה'עד מתי' שצעקנו היה בעצם לא מצידנו, אלא מפני שהרבי אמר - וע"ז עצמו הרבי צעק בשיחה זו - "אויב מוואלט געשריען מיט אן אמת איז אזיכערע זאת אז משיח וואלט שוין לאנג געקומען..." שגם כשצועקים עד מתי, זהו מפני הציווי, ואילו היו מתכוונים וצועקים באמת, ודאי וודאי שמשיח כבר הי' בא. לכן הרבי אמר שמתחילה תקופה חדשה, ובתקופה זו הדגש יהי' על העבודה '''שלך''' - '''אתה''' תביא את המשיח. מובן שהרבי לא צריך אותנו בשביל להביא את המשיח, ואם הוא רוצה הוא יכול להביא אותו בלעדינו, אבל הרבי רוצה '''שאנחנו''' נביא את המשיח, וזהו כל התכלית. דבר זה אנו יודעים מהרבי עצמו, שגילה לנו זאת. וכפי שגם לאחר שיחה זו אמר הרבי בעת חלוקת הדולרים לא' שניסה 'לזרוק' זאת בחזרה לרבי - "אל תגיד לי מה לעשות! זוהי העבודה שלך!... | ||
+ | |||
+ | "ושלא יהיו אי-אלו אי-הבנות - הנבואה של הרבי תתקיים באופן זה או באופן אחר! זוהי נבואה, ונבואה מוכרחה להתקיים! אפילו אם אנחנו נישן - משיח יבוא. רק שאז אנו נפסיד את ההזדמנות שניתנה לנו לקחת חלק בתהליך. | ||
+ | |||
+ | "אך עכ"ז השאלה בעינה עומדת - כיצד ע"י ציוויו של הרבי ניתן לגרום לכך שאנו '''מצידנו''' נצעק 'עד מתי'? התשובה היא שקיימות לכך שתי גישות. הגישה הא' היא מה שהרבי אמר לנו בתחילה - "עליכם לעסוק וללמוד בעניני משיח וגאולה!" שדבר זה משנה את כל מהלך המחשבה של האדם. יותר אינך נמצא בגלות פנימי - כלשון הרבי - שאינך מודע לכך שאתה צריך את הגאולה - הינך מודע יותר למצב ואתה בעצמך רוצה את המשיח. עכשיו זהו הרצון שלך, התשוקה שלך. זוהי התביעה שלך וזוהי ההכרזה שלך. למה זה צריך להיות כך, אנו לא יודעים, מה שאיכפת לנו הוא 'מה' - מה אנו צריכים לעשות. | ||
+ | |||
+ | "לפועל לא זכינו, אז הרבי עבר לגישה השני', גישה שהיא יותר כואבת. כשמישהו אומר לך עוה"פ ועוה"פ לעשות משהו, אז זוהי כבר לא פעולה שלך. זה בא ממישהו אחר. אך ברגע שאותו אחד מפסיק לכמה זמן לתבוע ממך זאת, מיד מתעוררות במוחך ספיקות - האם הוא עוד רוצה שאני יעשה א"ז, האם הדבר עוד נוגע לו, או שמא אין יותר צורך בדבר, שמא דברים השתנו. כרגע דעתו של הרבי לא גלויה ויש מקום לטעות, אך כאן יש לנו ההזדמנות לעשות את הדבר על דעת עצמנו, שזה יבוא מצידנו אנו. | ||
+ | |||
+ | "אילו זכינו היינו מכירים בזה יותר מהר, מכירים שזוהי ההוראה של הרבי אלינו שנעשה הכל מעצמנו בלי שיגיד לנו יומם ולילה. כשאנו נעשה את זה, המצב הנוכחי ודאי יפסק. | ||
+ | |||
+ | "אנו עוברים כעת נסיון קשה. בתור חסידים שהסתגלנו לעבור כל מיני נסיונות, הן ברוסי' והן באמריקה. שלוחים שהלכו למקומות נדחים שלא היתה בהם טיפת יהדות רק נסיונות קשים מאוד - הי' ברור לנו שלא נשארו יותר סוגי נסיונות. אך מצד איזה סיבה שהיא הזמין לנו הקב"ה מצב כזה שכולנו שוים לפניו - הנסיון שאנו עוברים כיום, העובדה שיש כעת כזה העלם והסתר. בכל דבר יש טוב. מובא בחסידות אשר נסיונות ענינן 'נס להרים', שמרים את האדם ועושה אותו ראוי לגילויים הכי גדולים. אחד שנולד חבד"י והוא תמים, שליח, ושרוי בהוראות של הרבי, שיחותיו ומאמריו, אצלו אין שום נסיון. מה הרבי כבר יכול לבקש מאתנו שעדיין לא עשינו. לטפס על הרי אררט, זה הי' יותר קל מהנסיון שיש לנו עכשיו. הנסיון שיש לנו עכשיו הוא: להאמין. פשוט להאמין. בישיבה היינו מתלוצצים כשדיברו על מתנגדים שיש להם ספיקות באמונה, אך בנסיון שיש לנו עכשיו, בזה כולנו שווים, עלטערע חסידים, יונעגע, שלוחים תמימים. עלינו להיות כמו 'אנשים פשוטים', שיש להם אמונה פשוטה שדברי הרבי אכן יתקיימו. נביא הדור אמר נבואה, והנבואה תתקיים. אין ספק בזה שלרבי תהי' תיכף רפואה שלימה ויוציאנו תיכף מהגלות. אך זהו הנסיון שיש לנו עכשיו, וכמו שיש קונה עולמו בשעה אחת, כך אפשר לאבד את כל הלמדנות, כל החסידות וכל האידישקייט, אם בזמן כזה איננו עומדים בנסיון". | ||
'''באופן המתקבל...''' | '''באופן המתקבל...''' |
גרסה אחרונה מ־18:38, 28 באוקטובר 2007
יום חמישי י"ב תמוז - חג הגאולה
'סאטעלייט' קבוע...
לאחר השקעה לא מעטה של כסף וזמן, עלתה בידם של קבוצת האברכים להביא לפועל את יוזמתם הברוכה - 'סאטעלייט' (כמעט) בכל יום. אם פעם נשמע הדבר כחריג ויוצא-דופן אשר אקטיביותו בפועל לא עלה על מספר פעמים בודדות..., הרי שמהיום יוכלו "בלחיצת כפתור" לראות את פני הקודש, באמצעות ה'כבלים', מדי יום ראשון בשבוע. יצויין שמעתה אין צורך בהבאת 'צלחת גדולה' ליד 770, כמו גם ניידת שידור וכו'. היישר ממצלמתו של חיים ברוך הלברשטאם - הממוקמת בתוך בית הכנסת - יעבור השידור לרחבי תבל. לשם כך הי' צורך, כאמור, גם בהשקעה כספית של 50 אלף דולאר בקירוב, עבור אנטנות וכו'.
הזדמנות ראשונה וחגיגית ניתנה היום, לכבוד י"ב תמוז - מי שירצה, יוכל לצפות בתפילת המנחה של 770 בהשתתפות ובנוכחות נשיא הדור ומנהיגו. שעת השידור סודרה בין 1:30 ל-2:30, בהסתמך ע"כ שהרבי יוצא למנחה בשעה זו בדרך כלל. כמובן שכ"ז בהסכמתו ובברכתו של כ"ק אד"ש מה"מ.
ואכן, ב-1:30 נודע על תפילת מנחה שתתקיים בדקות הקרובות, וב-1:37 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לתפילה. [יצוין, שאף שהתחלת הקיץ כבר מאחורינו, והרבה מאנ"ש והת' אינם בשכונה, הגיע לבית הכנסת קהל גדול - בזכותם של האורחים והשלוחים שבאו לרגל י"ב תמוז.]
בסיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, בעוד הש"צ אחז בקדיש בתרא. כ"ק אד"ש מה"מ הביט לשמאלו, לעבר הש"צ (הרה"ח ר' י.כ., שהתפלל לרגל יא"צ), ונשאר להביט לשמאלו משך זמן, כאשר בינתיים מסיים הש"צ את הקדיש והקהל מתחיל לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. כ"ק אד"ש מה"מ פונה לקהל מולו ומעודד קלות בראשו הק', וכמו"כ בשפתותיו הק' ממלמל בחזקה וברצף למע' מהרגיל; סוקר את הקהל במבט מיוחד, כשהפעם משך זמן שהותו במרפסת היא למע' מהרגיל - משך שלוש דקות ו-25 שניות (!), בהם סוקר את כל הקהל, ובפרטיות, לצד ימין, שמאל ולמול, ולסיום סימן בראשו הק' לסגירת הוילון.
וכאמור, כל זה הועבר בשידור-חי לכל דיכפין ברחבי הגלובוס.
13 דקות של יחידות
עם סיום תפילת מנחה, יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל פתח חדרו הק', שם קיבל ל'יחידות' את ילדי ה'דיי-קעמפ' של ישיבת אהלי תורה, כשהם ענודים בחולצות טריקו 'קעמפיות'. חלקם איחלו 'יחי המלך המשיח', 'רפואה שלימה', וכ"ק אד"ש מה"מ חייך לכמה וכמה, ולאחדים ענה אמן. ה'יחידות' נמשכה כ-13 דקות, שבהם עברו קבוצת ה'דיי-קעמפ' של אה"ת, ולאחמ"כ קבוצת מדריכות וילדות מהקייטנה של בית רבקה, ואחריהם עברו האורחים שהגיעו ל'חג הגאולה'.
בין העוברים - הרב לייבל שי' זייאנץ שנתן לכ"ק אד"ש מה"מ ארונית מיוחדת ובה 50 ספרי תניא'ס חדשים שהודפסו ברחבי ארה"ב וחבר העמים, והניחם על שולחנו של המלך. כ"ק אד"ש מה"מ הניד לו בראשו הק'.
לתפילת ערבית נכנס כ"ק אד"ש מה"מ בשעה 9:20, ולפני התפילה נכנס חתן לקבל הסידור מידו הק', ולאחר סיום קדיש בתרא החל הקהל לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. [יצויין שעוד קודם התפילה הצטיידו רבים בכוסיות 'לחיים' לכבוד י"ג תמוז]. כעבור מס' רגעים נגלה כ"ק אד"ש מה"מ אל הקהל וכרגיל הביט תחילה לשמאלו, ומיד החל לעודד בתנועות ראשו הק', ובמשך זמן ארוך הביט על הצד השמאלי, והשורות הראשונות ממולו; ענה 'לחיים' לכל אחד ואחד, והמשיך לסקור הקהל, כשבמשך כל העת שפתותיו הק' ממלמלות, ומדי פעם מעודד חזק יותר. וכך נמשך 5 דקות ו-40 שניות - זמן ארוך ביותר - כאשר כ"ק אד"ש מה"מ נראה 'אויפגעלייגט' באופן מיוחד, ומרבה לענות 'לחיים' לקהל ולעודד את השירה. כן הביט לימינו, לעומדים בפירמידה, וענה להם לחיים. הקהל ניגן בעוז ותעצומות ובחיות מיוחדת, כאשר התזמורת מסייעת ומעודדת.
כעבור דקות ארוכות של 'רוב שירה וזימרה', סימן כ"ק אד"ש מה"מ לסגירת הוילון.
יצויין כי לאחר כשבועיים אשר כ"ק אד"ש מה"מ לא פונה לימינו (ביציאתו לקהל), אשר, לטענת רבים, נעוץ הדבר בכך שקשה על כ"ק אד"ש מה"מ הראי' בצד ימין - הרי שהיום הוברר לעין כול ש"לא מחשבותי מחשבותיכם", וכ"ק אד"ש מה"מ רואה כל אחד ואחד, גם העומדים לימינו...
הקהל המשיך לרקוד במעגל גדול, משך דקות ארוכות... ובעודם רוקדים בבית הכנסת - עברו ב'יחידות' על-פני כ"ק אד"ש מה"מ כל השלוחים שבאו להשתתף בכינוס השלוחים המיוחד לעניני משיח. כ"ק אד"ש מה"מ הביט על כל אחד ואחד במבט חודר ובוחן, הניד בראשו הק' כמעט לכל אחד, כשעל כמה וכמה הביט עד שיצאו מהחדר, וביניהם הרב שמואל חפר שי'. ליחס מיוחד זכה הרב גרשון מענדל גרליק ממילאנו.
היחידות נמשכה כ-6 דקות.
מיד לאחמ"כ התקיימה ב-770 התוועדות חסידים רבתי לכבוד י"ב י"ג תמוז.
היום ביקרו אצל כ"ק אד"ש מה"מ הד"ר כהן ומלווהו וערכו בדיקת עיניים, ומסרו מעט בשו"ט בערך למה שנמסר שבועיים לפנ"כ. כמו"כ הגיע פיזיותרפיסט שלא הי' מזה שנה, והפיזיותרפיסט ד"ר ג'ו מייספילד, שעשה עתה פיזיותרפי' (לאחר שבוע שלא התאפשר לו לעשות, מסיבות שונות).
כמו"כ הפיזיותרפיסט ד"ר אופיר ביקר משך כל ימות השבוע.
אמנם, למרות דיווחי הרופאים ושביעות-רצונם על ההתקדמות, איננו מסתפקים בכך! וכפי שסיפר א' בהתוועדות חסידית, אשר פעם נכנס א' לרבי ל'יחידות' והרבי שאל אותו אודות שלום ביתו, וענה שהרופאים שבעי-רצון... ענה הרבי מדארף זעהן אז די עלטר'ן זאל זיין צופרידן... [=צריכים לראות שההורים יהיו שבעי-רצון]. וכך גם כאן: אנו, הילדים, רוצים לראות זאת בעינינו. רוצים לראות את אבינו מלכנו בהתגלותו תיכף ומיד ממש.
היום נודע (ע"י המזכיר הריל"ג שי') שהכניסו אל הקודש את הקסטת הוידאו מהפגנת המשיח שהיתה בכפר בלום, וכ"ק אד"ש מה"מ "האט שטארק געקוקט"...
יצויין כי עדיין ניתן לקהל לצפות, בביתן שהוקם מחוץ ל-770, בוידאו הנ"ל. התגובות של קהל הצופים מדברות בעד עצמן - אי אפשר להישאר אדיש לנוכח שירת והתלהבות הקהל שנסחף ב'משיח משיח משיח', בבחינת "ובקשו את דוד מלכם"...
דוגמא בולטת להרגשה שגלות זו ומצב זה הינו זמני ביותר ובכל רגע צפוי השינוי והיציאה מהגלות, יש גם בוילון המרפסת, דרכו אנו זוכים כיום לראות את מלכנו, כאשר מאז שהתקינו אותו אין חודש שאין אנו מדווחים על שינוי והטבה בוילון: פתיחה משמאל לימין, מימין לשמאל, חשמלי ומה לא! הלב כבר אומר עד מתי??? ומאחר שלמרות כל השינויים שעשו עד עתה עדיין הדבר אינו מושלם, ומלאכת הפתיחה והסגירה אורכת זמן ארוך מהרגיל (לאור הכובד הרב ששוקל הוילון המיוחד שעשו כיאה למלך), הרי שעתה החליפו את כל הוילון לוילון עדין יותר וקל, באופן שסגירתו תצרוך פחות זמן, כאשר מעל הוילון התקינו חתיכת בד נאה, כפי שיש בפרוכת של ארון הקודש בהמון בתי כנסיות.
יום עיון ולימוד בשיחות הקודש בנושא קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש
קבוצת שלוחים מאיזור נ.י. והסביבה, העלתה יוזמה: לארגן יום עיון ולימוד בשיחות הקודש בנושא "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש". ה'יום עיון' יועד עבור שלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לעולם ועד, והתאריך נקבע לחג הגאולה י"ב תמוז.
הרעיון נרקם במוחם של המארגנים, לאור העובדה כי ישנן שאלות ש"מביכות" לא מעט שלוחים, לאחר שאינם בטוחים בתשובות... ולמרות שהנושא בכללותו עלה לדיון בכינוס השלוחים בר"ח כסלו - המציאות בפועל, כפי שמתברר, מלמדת על רצון וצורך לדעת עוד...
למרות שהכינוס נועד לברכה, הנה עד הרגע האחרון לא ידעו המארגנים לשער את גודל ההצלחה, בפרט כאשר יומיים לפני הכינוס היתה רשימת המתכנסים דלה ומועטת... כפי שסיפר השליח ממונטריאל, הרב יוסף פריז: "יומיים לפני מועד הכינוס מתקשר אלי מנחם (גערליצקי), ואומר לי שנרשמו רק 12 שלוחים, ויכולות להיות בושות גדולות... אנא ממך, תגיע לכינוס עם טנדר של שלוחים לפחות"...
אך בפועל, כאמור, היתה ההצלחה למעלה מן המשוער! ואם נרשמו "רק" 80 שלוחים, הרי שבפועל השתתפו בכינוס למעלה מ-130 שלוחים כ"י!
יוזמי הכינוס התגלו כמארגנים ותיקים ומנוסים. הללו עמלו והכינו תיקים שהכילו ליקוט משיחות בעניני משיח; עצות והדרכות בנושא, וכן לקט מעניין שיצא-לאור במיוחד לכינוס זה - ליקוט נהדר מתשובותיו של כ"ק אד"ש מה"מ, החל מז"ך ניסן, בעניני גאולה ומשיח.
וכמובן, בידי המארגנים הי' מוכן מראש סדר-היום של כל התכנית:
בשעה 11:00 בבוקר החל חלק הא' של 'כינוס השלוחים'. חלק זה הוקדש ללימוד מתורתו של כ"ק אד"ש מה"מ בענין "יש נביא בדורנו", ובהמשך לזה - הכרזתו ש"הגיע זמן גאולתכם", וע"ד האמונה והביטחון הדרוש בתקופה זו, ועוד. השיחות נאמרו ע"י השלוחים הרב יוסף יצחק אלפרוביץ מאנגלי'; הרב דובער בעל ממונטריאל; הרב נחמן שפירא - ועד להפצת שיחות, והרב שמואל בלומינג - מח"ס קובץ "גאולה" וכו'.
הסדנא נמשכה עד השעה 1:30, ולאחמ"כ השתתפו כל השלוחים בתפילת מנחה עם כ"ק אד"ש מה"מ.
חלקו השני של הכינוס, אחר-הצהריים, הוקדש לנושא האקטואלי - "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש". ושוב, גם זה נלמד מתוך שיחותיו הק' של הרבי, על-ידי הרב שלמה מאיעסקי - מכון חנה; הרב יצחק מוניץ - פיטסבורג; הרב י.כ. - ה'חוזר' הראשי של כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א; הרב שלום בער וויינברג - קנזס סיטי, והרב הערשל גרינברג מבופולו.
לאחמ"כ יצאו כל השלוחים אל חזית 770, וכשבת אחים גם יחד נקלטו בעדשת המצלמה. ענין של מסורת. כמצביא וכמפקד...
לאחר תפילת ערבית עברו כל השלוחים ע"פ הקודש, וכ"ק אד"ש מה"מ הביט על כל אחד ואחד במבט חודר ובוחן, כמצביא ומפקד המביט על פיקודיו...
ואחרי ה'יחידות', קיבלו השלוחים משנה-כח ומרץ להמשך דרכם, וחזרו לאולם הישיבות והכינוסים, "אהלי תורה - 667. בשלב זה כבר אוחזים לקראת הנעילה, ונושא הערב - "העולם כבר מוכן"!
מנחה הכינוס הי' הרב שלום בער קלמנסון מסינסינטי אוהיו, הידוע כנואם בחסד עליון, ובכשרונו הברוך הנחה וניהל את הכינוס בהצלחה רבה ומיוחדת.
לשבחם של השלוחים ייאמר, כי חרף רצונם כי עז לשאת דברים בעניני השעה, בהצעה או דברי התעוררות וכיו"ב, הסכימו הכול לעמוד בלוח הזמנים כפי שנקבע - בגין ריבוי הנואמים - 10 דקות (בלבד) לכל שליח. כאן המארגנים שעשעו מעט את הקהל, לאו דוקא בכוונה..., כאשר הציבו "רמזור" ממול בימת המרצה, כדי לעזור לנואם לדעת מתי תמה עבורו רשות הדיבור, וכך זה פעל: משך כל הנאום דלק האור הירוק, וברגע שפג ההיתר - הוחלף האור לאדום... אין ספק שרעיון זה הי' עדיף על-פני הלחצתו של הנואם להביט בשעונו... כך או כך, הדבר מצא חן בעיני הנואמים, ונמנעו מחריגות.
בתחילת הכינוס אמר הש"צ, הרב בערל שי' זלצמן, קאפיטל צ"ב, מי שברך, אבינו מלכנו, ו'יחי' ג"פ.
במהלך הכינוס נשאו דברי התעוררות והעלו הצעות לפועל. הרב לוי גרליק - הדר התורה, התייחס לשיחות בהם הודיע כ"ק אד"ש מה"מ שהעולם כבר מוכן. הרב גרליק הוסיף והזכיר, בין השאר, שכשהרבי חילק בט"ו אייר את הקונטרס 'דבר מלכות' בעניני גאולה ומשיח, שלכאורה אלו שיחות שהודפסו שנים לפנ"כ בלקו"ש ומה חידוש יש בהם? אלא, הסיק הנואם, בשיחות אלו ניתן לנו השולחן ערוך בעניני משיח! וכמה חבל שלא פתחנו את העינים לפני כו"כ שנים, כאשר כ"ק אד"ש מה"מ 'נתן לנו את הרמב"ם', בתקנתו הידועה...
הרב גרליק קישר את הדברים עם פרשת השבוע: "מעניין שכל פרשיות השבוע שאנו קוראים בתקופה זו, מדברות על משיח..., החל מפרשת חוקת - פרה העשירית, בלק - בלעם הי' זה שניבא על שני המשיחים, וכן הלאה - פנחס (זה אליהו) ומטות - שבהם קוראים על בני גד ובני ראובן.
הרב שמואל שי' בוטמן, יו"ר מטה משיח העולמי, אמר לשלוחים שכאחד שזקוק לתומכים מבחוץ להחזקת המוסד צא"ח וכו', אספר לכם שכל ה'מבצע משיח' לא מפריע להשגת תקציבים ותרומות, והעולם אינו מנגד לזה, ובכלל צריכים להסתכל על הדבר עצמו: באם הוא נכון - צריך לעשותו מבלי להתחשב גם אם זה בא על חשבון כסף...
גם הרב יצחק שפרינגער, עסקן פעיל מאוד בעניני משיח, תרם משלו לכינוס הגדול, באומרו: "נזכר אני שבא' הפעמים שקיבלתי מענה מהרבי וכתבתי אז "מלך המשיח", ותליתי אח"כ את המענה על כתלי 770, עבר שם בחור 'לא משלנו', והוריד זאת מהקיר ולקח זאת איתו ע"מ להראות לחבריו, לאמור: תראו מה כותבים - שהרבי הוא המשיח..., אכן פעם הי' זה דבר פלא ומוזר - היום אנו רואים שאלו דברים ברורים ולאף אחד אין ספק בזה. ובקרוב ממש, כאשר הרבי יתחיל לדבר, הכל יהי' כה פשוט ורגיל - שם שמים (משיח) יהי' שגור בפי כול".
"לפני הרבה שנים הגיע אלי פעם ר' זושא רבקין, ואמר לי שאין לו כרגע משקפיים ולכן מבקש ממני שאכתוב עבורו את מכתבו לרבי, "ובראשית המכתב", הוסיף רבקין, "שאכתוב 'כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח'"! האמת היא שתמהתי בלבי על כך... ואולם כעבור כמה שנים כתבתי גם אני לרבי "מלך המשיח"..., ונתתי למזכיר, ולאחמ"כ הרהרתי על מעשה זה, הכיצד כתבתי מלך המשיח? האני הוא זה שיגיד לו מלך המשיח?! אבל לאחמ"כ קיבלתי מענה על המכתב ונרגעתי...,
זהו שאמרתי - פעם הי' זה דבר מופלא ומופשט, היום זה דבר פשוט".
הרב יהודה לייב מטוסוב (מ'קאן' שבצרפת) בירך את המארגנים שטרחו לערוך יום עיון באומרו, "אשר זה הדבר הטוב ביותר להועיל בעניני משיח".
הרב מטוסוב סיפר גם קצת מהתרשמות האוהדים שמגיעים לעיירת הנופש השוכנת ליד הים, כשכולם יוצאים מלאי התפעלות מהמקורבים שמגיעים לבית חב"ד ולומדים בצוותא חסידות וחיים את עניני משיח...
הנואם אף סיים בגימטריא חדשה - "הנה כאן נמצא מלך המשיח" בגימט' 770.
והקשר ל'צרפת' - 'פרצת' ברור, ובפרט שכ"ק אד"ש יצא והגיע לארה"ב מעמק הבכא האירופאי שזה הי' עיר ניס הסמוכה ל'קאן'.
במהלך הכינוס דיבר גם הרב העשיל גרינברג, שליח כ"ק אד"ש מה"מ בבופולו. להלן תוכן דבריו:
"ברצוני לדבר בענין שמשום-מה לא דיברו עליו בכנס זה - הדגשת הרבי בזמן האחרון איך שכל ענין שאנו עושים, עלינו לקשרו עם משיח.
"כבר שמענו שמאז התחלת הנשיאות, ועוד לפני זה, כל דבר שנעשה ע"י הרבי קשור עם ענין של משיח. אך בכ"ז, כפי שידוע לכולנו, מאז כ"ח ניסן ישנו שלב חדש בכל הענין של משיח. ונשאלת השאלה (כזו שרבים שואלים, ורבים אחרים לא שואלים בקול אך חושבים זאת לעצמם): אם התקדמנו לביאת המשיח - מה ההסבר למאורע זה? איך לאחר כ"ח ניסן תשנ"א אנו מסבירים את שקרה בכ"ז אד"ר תשנ"ב? הגענו כבר עד לנקודה שהרבי אמר ברורות (ללא רמז) מיהו מלך המשיח, אך אח"כ, בכ"ז אדר, נדמה שהמצב חוזר מעט לאחור, בפרט כשהרבי לא מורה לנו בגלוי בשיחותיו הק' אודות דברים המקרבים הגאולה. איך אנחנו מסבירים מצב זה בהתאם לכל הדברים שקדמו לו...
"טבע האדם הוא לנסות ולהסביר כל דבר שקורה, וכך גם כאן. ישנן שתי אסכולות של מחשבה. ישנם האומרים: "אנחנו לא יכולים להבין את זה, אנחנו לא צריכים להשתדל להסביר את זה, אין לזה שום הסבר". וישנם האומרים הפוך: "זהו חלק מכל התהליך, זהו חלק ממה שצריך לקרות", וכהנה רבות כל מיני הסברים והצדקות.
"אלו הנוקטים בגישה הראשונה הם מאוד מדוכאים, מבולבלים, ולכן הם אומרים שאי אפשר לדבר על משיח, כי איך אתה יכול לדבר כשאתה כל כך מבולבל ואין לך שום הסברה למה שקורה. אנו הרי לא רואים בפועל ממש למטה מעשרה טפחים איך הדברים מתקדמים, אז בטח משהו לא בסדר. אנו לא מבינים, וע"כ אנו צריכים לחזור לשיחות הקודמות משנים הראשונות.
"אלו שנוקטים בגישה השני' אומרים שאין כאן שום בלבול. הכל בסדר. יש הסברים עפ"י נגלה ועפ"י חסידות, רמזים, ואנשים שנוקטים בגישה זו, הם עפ"י רוב במצב של שמחה. "הרבי רוצה שנהי' בשמחה. הרבי רוצה שנעבוד יותר קשה ויותר קשה כדי להביא את המימוש הסופי של קבלת פני מלך המשיח". ממילא הדבר לא מפריע להם.
"איזו גישה משתי אלו נכונה - אני חושב שצריך לעשות שילוב של שתיהן יחדיו. הרבה פעמים אנשים מערבבים שני מושגים - ה'מדוע', וה'מה'. השאלה "מדוע זה קרה" זו שאלה שאנחנו בעצמנו לא יכולים לתרץ. הרבי בעצמו לא דיבר ביחס למצבו זה, אך הוא אמר כו"כ פעמים של'גלות' אין הסבר, שלחושך הגלות אין שום הבנה. ואני חושב שהגענו לנקודה שגלות כבר יש לנו איזו שהיא הבנה, אבל למצב של כ"ז אדר אין לנו שום הסבר, כי אחרי הכל למרות שלגלות אין הסבר כפי שהרבי אמר, מ"מ אנו עוד יכולים להסביר את המצב של הגלות במוח שלנו וזה לא מפריע לנו לגמרי, כי אחרי הכל "מפני חטאינו גלות מארצנו". גלות זה בכדי שאנו נעשה תשובה. ישנה עבודת הבירורים, שהיהודים הלכו לגלות כדי שיתווספו עליהם גרים, אז למרות שזה באמת לא תירוץ מוצדק אבל אנשים מרגישים שישנו הסבר לזה עפ"י חסידות ועפ"י נגלה. אבל הרבי כבר אמר שההסברים האלה לא מספיקים בשביל המצב הנוכחי, שהרי כבר תיקננו את הענין של חטאים - עשינו תשובה, וגם את עבודת הבירורים כבר סיימנו, כפי שלמדנו בשיחה של חיי שרה תשנ"ב. עבודת הבירורים היא כבר לא השליחות שלנו, כי היא כבר נגמרה. אז ההסברים הסטנדרטיים של עבודת הבירורים ותשובה זה לא מספיק אפילו בשביל המצב הנוכחי.
"לאחרי כל הנ"ל מובן, שכשם שחשוב לא לומר ש"יש לזה הסבר ואני מבין מה שקרה" כך חשוב לא לומר ש"היות ואיני יודע מדוע זה קרה ע"כ אינני צריך לדעת מה קרה". ה'מה' חשוב הרבה יותר מה'מדוע'. ה'מדוע' - ידעו כשמשיח יבוא, שאז יאמרו אודך ה' כי אנפת בי. אז נוכל להסביר זאת עפ"י טעם ודעת. משא"כ ה'מה' חשוב לנו היום. אנו צריכים לדעת מה קרה ומה תפקידנו לעשות. כאשר אדם פוגש אותך ברחוב וסוטר לך בפנים ובורח, אינך יודע אמנם מדוע הוא נתן לך את הסטירה, אך האם בגלל זה אף לא תנסה לברר מה קרה?! האם לא תנסה לטפל בפצעים ולרפאם?! ה'מה' לא שייך כלל ל'מדוע', והעדר ידיעת ה'מדוע' לא נוגעת בכי¬הוא-זה בניסיון לבירור ה'מה'.
"כן הוא בעניננו: עלינו לדעת שאין בידינו דרך לדעת 'מדוע', אך יחד עם זאת עלינו לנסות ולהבין מה קרה, ואיך עלינו להגיב.
"בכ"ח ניסן הרבי אמר: "עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הרבי אמר לנו בדיוק מה לעשות, שמשיח תלוי בעבודת התחתונים. תורה ומצוות שלנו היא הדרך להביא את המשיח, ועבודה זו צריכה להיות 'עבודת המטה' וזה לא יכול לבוא רק מ'התעוררות מלמעלה'. אך מ"מ, כמה שאנו עשינו תורה ומצוות, סוכ"ס הרי זה בא מהתעוררות מלמע', מהקב"ה, מהרבי, מהחינוך שקיבלנו, זה בא ממשהו שיש לנו כבר. אז אם יש משהו שנשאר בשבילנו לעשות, זה משהו שאנו צריכים לעשות, ומה נשאר שעדיין לא עשינו, עוד מצוה? הרי כבר עשינו מספיק מצוות. מה עוד מצוה תעזור אם המצוות שעשינו לפנ"כ לא הספיקו - צריך להיות משהו חדש, שזהו עבודה שהיא לגמרי שלנו. ואיזה עבודה זו - קבלת פני משיח צדקנו! העבודה שלנו היא להגיד שאנו רוצים משיח! בתחילה הרבי שם דגש על הענין של להגיד ולזעוק "עד מתי". אתה לא תובע משהו בגלל שמישהו אומר לך לתבוע, כי אז בעצם אתה לא רוצה את זה אלא ההוא שאמר לך לתבוע הוא זה שרוצה א"ז ואתה רק מבצע את רצונו. עליך לתבוע את שאתה רוצה ולא את שההוא רוצה.
- * *
"הוזכרה כאן מקודם שיחת כ"ק אד"ש מה"מ מב' ניסן תשמ"ח, בענין "יחי המלך", שהרבי אמר אז ש'יחי המלך' קשור עם 'עד מתי', ומהו הקשר ביניהם, בפשטות י"ל ש'יחי המלך' הוא שהעם מכתיר את המלך, ולא משהו שהמלך עושה. המלך לא יכול לבוא אליך ולתבוע תעשה לי טובה נא תכתיר אותי. זוהי לא הכתרה. זוהי אמנם הפעולה של ההכתרה אבל לא התוכן שלה. הכתרה היא שהעם מראה את ההתבטלות שלו למלך, עבודה שבאה מצד התחתון לגמרי. אין כאן שום דבר מלמעלה, רק בעצם 'עבודת התחתונים' בטהרתה. זהו ג"כ הענין של 'עד מתי', שהרי ענינו של 'עד מתי' הוא, שיהודי ירגיש שאינו יכול לסבול יותר הגלות, אז בכ"ח ניסן ה'עד מתי' שצעקנו היה בעצם לא מצידנו, אלא מפני שהרבי אמר - וע"ז עצמו הרבי צעק בשיחה זו - "אויב מוואלט געשריען מיט אן אמת איז אזיכערע זאת אז משיח וואלט שוין לאנג געקומען..." שגם כשצועקים עד מתי, זהו מפני הציווי, ואילו היו מתכוונים וצועקים באמת, ודאי וודאי שמשיח כבר הי' בא. לכן הרבי אמר שמתחילה תקופה חדשה, ובתקופה זו הדגש יהי' על העבודה שלך - אתה תביא את המשיח. מובן שהרבי לא צריך אותנו בשביל להביא את המשיח, ואם הוא רוצה הוא יכול להביא אותו בלעדינו, אבל הרבי רוצה שאנחנו נביא את המשיח, וזהו כל התכלית. דבר זה אנו יודעים מהרבי עצמו, שגילה לנו זאת. וכפי שגם לאחר שיחה זו אמר הרבי בעת חלוקת הדולרים לא' שניסה 'לזרוק' זאת בחזרה לרבי - "אל תגיד לי מה לעשות! זוהי העבודה שלך!...
"ושלא יהיו אי-אלו אי-הבנות - הנבואה של הרבי תתקיים באופן זה או באופן אחר! זוהי נבואה, ונבואה מוכרחה להתקיים! אפילו אם אנחנו נישן - משיח יבוא. רק שאז אנו נפסיד את ההזדמנות שניתנה לנו לקחת חלק בתהליך.
"אך עכ"ז השאלה בעינה עומדת - כיצד ע"י ציוויו של הרבי ניתן לגרום לכך שאנו מצידנו נצעק 'עד מתי'? התשובה היא שקיימות לכך שתי גישות. הגישה הא' היא מה שהרבי אמר לנו בתחילה - "עליכם לעסוק וללמוד בעניני משיח וגאולה!" שדבר זה משנה את כל מהלך המחשבה של האדם. יותר אינך נמצא בגלות פנימי - כלשון הרבי - שאינך מודע לכך שאתה צריך את הגאולה - הינך מודע יותר למצב ואתה בעצמך רוצה את המשיח. עכשיו זהו הרצון שלך, התשוקה שלך. זוהי התביעה שלך וזוהי ההכרזה שלך. למה זה צריך להיות כך, אנו לא יודעים, מה שאיכפת לנו הוא 'מה' - מה אנו צריכים לעשות.
"לפועל לא זכינו, אז הרבי עבר לגישה השני', גישה שהיא יותר כואבת. כשמישהו אומר לך עוה"פ ועוה"פ לעשות משהו, אז זוהי כבר לא פעולה שלך. זה בא ממישהו אחר. אך ברגע שאותו אחד מפסיק לכמה זמן לתבוע ממך זאת, מיד מתעוררות במוחך ספיקות - האם הוא עוד רוצה שאני יעשה א"ז, האם הדבר עוד נוגע לו, או שמא אין יותר צורך בדבר, שמא דברים השתנו. כרגע דעתו של הרבי לא גלויה ויש מקום לטעות, אך כאן יש לנו ההזדמנות לעשות את הדבר על דעת עצמנו, שזה יבוא מצידנו אנו.
"אילו זכינו היינו מכירים בזה יותר מהר, מכירים שזוהי ההוראה של הרבי אלינו שנעשה הכל מעצמנו בלי שיגיד לנו יומם ולילה. כשאנו נעשה את זה, המצב הנוכחי ודאי יפסק.
"אנו עוברים כעת נסיון קשה. בתור חסידים שהסתגלנו לעבור כל מיני נסיונות, הן ברוסי' והן באמריקה. שלוחים שהלכו למקומות נדחים שלא היתה בהם טיפת יהדות רק נסיונות קשים מאוד - הי' ברור לנו שלא נשארו יותר סוגי נסיונות. אך מצד איזה סיבה שהיא הזמין לנו הקב"ה מצב כזה שכולנו שוים לפניו - הנסיון שאנו עוברים כיום, העובדה שיש כעת כזה העלם והסתר. בכל דבר יש טוב. מובא בחסידות אשר נסיונות ענינן 'נס להרים', שמרים את האדם ועושה אותו ראוי לגילויים הכי גדולים. אחד שנולד חבד"י והוא תמים, שליח, ושרוי בהוראות של הרבי, שיחותיו ומאמריו, אצלו אין שום נסיון. מה הרבי כבר יכול לבקש מאתנו שעדיין לא עשינו. לטפס על הרי אררט, זה הי' יותר קל מהנסיון שיש לנו עכשיו. הנסיון שיש לנו עכשיו הוא: להאמין. פשוט להאמין. בישיבה היינו מתלוצצים כשדיברו על מתנגדים שיש להם ספיקות באמונה, אך בנסיון שיש לנו עכשיו, בזה כולנו שווים, עלטערע חסידים, יונעגע, שלוחים תמימים. עלינו להיות כמו 'אנשים פשוטים', שיש להם אמונה פשוטה שדברי הרבי אכן יתקיימו. נביא הדור אמר נבואה, והנבואה תתקיים. אין ספק בזה שלרבי תהי' תיכף רפואה שלימה ויוציאנו תיכף מהגלות. אך זהו הנסיון שיש לנו עכשיו, וכמו שיש קונה עולמו בשעה אחת, כך אפשר לאבד את כל הלמדנות, כל החסידות וכל האידישקייט, אם בזמן כזה איננו עומדים בנסיון".
באופן המתקבל...
הרב יוסף יצחק קייזין התייחס לענין של "באופן המתקבל", ואמר כי בכינוס זה מקבלים עצות והדרכות כיצד אפשר ליישם הוראה זו של פירסום ביאת המשיח - באופן המתקבל!
"זה יותר משנה וחצי שאני בקשר עם אנשים, באמצעות המחשב. בקיץ אשתקד התחלתי לשלוח לקומפיוטער'ס את 'אגרת הקודש' שבתניא באנגלית (אז יצא לאור ה'שיעורים בספר התניא' באנגלית אג"ק), וכל יום הייתי מעדכן את המחשב לפי השיעור חת"ת של אותו היום, והחל מי"ט כסלו התחלתי מתחילת התניא, לקו"א, לפי שיעורי החת"ת. ביום בהיר התקשר עלי א' מ'המנויים'. הי' זה פרופסור לאנגלית באוניברסיטת מיאמי, שהיו לו כל מיני שאלות על השואה ונושאים אחרים ביהדות, וכן על השיטה של חב"ד; ומשהחל לקבל את השיעורים בתניא, התחיל ללמוד והבין שיש הרבה ביהדות, הרבה יותר ממה שחשב... לאט לאט הוא התקרב יותר ויותר ליהדות ולליובאוויטש. בי' שבט השתא, כשהי' כל הבאלאגן סביב ההכתרה של מלך המשיח... היו לו שוב כמה שאלות, ועל כולם עניתי לו שיש רמב"ם וכו' והוא שינה כל השקפתו בענין והבין שיש דברים בגו...
"ואותו פרופסור יהודי, ששמו, אגב, מר MURRAY KAHL, כתב לי שאצלו באוניברסיטה הי' בחודש זה כל מיני אסיפות בעניני השקפות, כמו של אותו יהודי מב"ב, וקם מתנגד ודיבר שם נגד חב"ד המכריזים משיח על רבם וכו' - ואני דיברתי אחריו..., והתחלתי להסביר שביהדות יש רמב"ם, וחזקת משיח, בר כוזיבא וכו' ודבר זה שחב"ד צועקים משיח מתקבל על הדעת וכו', ולאחמ"כ אף אמרתי להם שילכו לחב"ד וישאלו את השאלות וילמדו ויבינו כי זה דבר יסודי ביהדות, ואף הצעתי להם שיניחו תפילין ובדרך הלצה אף הוספתי שלא יהדקו זאת חזק כדי שלא יכאב...
"ובמלים חמות סיים הפרופסור את דבריו כשהוא מודה לי על כל החומר שקיבל.
"שמעתי פעם 'ווארט' ממשה באגאמילסקי אודות אלו ששואלים מדוע צריך לפרסם אודות משיח, ולא מספיק שיודעים מזה ומאמינים? דהנה מצינו בנוגע לקרבן פסח שרואים שיש בו שינוי מכל המצוות - בציווי של לקיחת השה, שהוא ע"ז של המצרים, להקריבו קרבן, היו היהודים בקונפליקט: מחד, הרי זה האליל של המצרים, ומאידך - אלוקים מצוה להקריב. והואיל וכך, אמרו היהודים, נסתפק בבישול קצת... ע"כ אמר להם משה רבנו: "אל תאכלו ממנו נא"! שוב ביקשו שזה יהי' בישול במים ושלא יסריח, ותו לא; ועל זה השיב להם: "ובשל מבושל במים", שגם זה אסור - "כי אם צלי אש"! באופן כזה שיריח ממצוות (כפי שמריח מצלי...) בכל מצרים, ועד כדי כך שהקרבן של משה רבנו התפשט ריחו בכל מצרים, וכולם באו לאכול ממנו.
כן הוא הדבר במבצע תפילין ובשאר המבצעים, כולל ובעיקר במבצע הגדול מכולם - מבצע משיח, שצריך להיות בשטורעם כזה שיריח בכל מצרים...
הרב יוסף קארליבאך נעל את הערב בדברי סיום והחלטות, וליתר דיוק: ההחלטה - ל' יחיד (ובה"א הידיעה) - "לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש! - לקרב לכה"פ עשרה יהודים לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הן ע"י הסברת הענין והמטרה ד"יחי המלך" (כמבואר בארוכה בשיחת ב' ניסן שנת תשמח, וש"פ תולדות ה'תשנ"ב) באופן של חכמה בינה ודעת. ועוד והוא העיקר - "לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש" ע"י הבאתם לראות את פני הקודש, והשתתפותם בההכרזה והשירה ד"יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". וכבר ידוע מסיפורי כמה וכמה שלוחים על האופן הנפלא שבו מתקבלים הדברים אצל המשפיעים.
לאחמ"כ הצטרפו השלוחים להתוועדות הגדולה שהתקיימה ב-770, בה התוועד הרב י.כ., וההתוועדות נמשכה עד אור הבוקר, כשבמהלכה דנו באינטנסיביות אודות תקופתנו עתה, ומה שנדרש מאתנו, ואיך צריך להתנהג חסיד לרבו, ובן לאביו.
יורשה לנו לסכם, שהדיונים וההרצאות התקיימו באווירה טובה מאוד, בחמימות מיוחדת ובהתלהבות, באופן של איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק! השלוחים יצאו מעודדים ומחוזקים. המשימה נעשתה יותר ברורה ומובנת, ומעתה יוכלו בנקל יותר, ללא הטרדות וספיקות, לקבל פני משיח, ולהתוות את הדרך למושפעיהם...
ובינתיים מדברים כבר על הכינוס הבא, באותו תחום, שיתקיים בחודשים הקרובים בהשתתפות קהל גדול יותר, ואולי מהם יראו וכן יעשו כינוסים איזוריים לדון בעניני משיח; אך יחד עם זאת, ברור בפי כולם שכולנו חדורי אמונה וביטחון לקראת האפשרות לקיים את הכנס בגאולה האמיתית והשלימה, שאז יקויים "ישבו בערי יהודה ובחוצות ירושלים" - בבית המקדש השלישי.
ואם עד עתה ראינו את השלטים של "ברוך הבא מלך המשיח" רק בבית הכנסת או בפתחי הבתים, הנה עם הזמן הגו התמימים רעיון מקורי... ותלו שלט ענק על בנין 'חדר האוכל' של הישיבה, 1414, (פארטין פארטין בלע"ז) - "ברוך הבא מלך המשיח" בעברית ובאנגלית, כשבמרכזה תמונה של מלך המשיח בכבודו ובעצמו. הבנין, יש לציין, עומד בטבורו של עיר, במרכז השכונה, כך שהפירסום דרכו הינו פירסום של ממש! ולא סתם עוד שלט...