י' שבט תשמ"ז

יום ב' י' שבט

יום הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ויום תחילת נשיאות כ"ק אד"ש לאויוש"ט

בשעה 9:30 ירד כ"ק אד"ש לזאל למטה כשהוא עטוף בטלית ותפילין וניגש ל"עמוד". בחזרת הש"ץ, בברכת כהנים, אמר כ"ק אד"ש: "ישם ה' פניו אליך", ואח"כ חזר שוב "ישא ה' פניו אליך וגו'". בברכת "שים שלום" אמר "וצדקה וברכה וברכה וברכה ורחמים וכו'". בימת קריה"ת הוכנסה קרוב מאוד לעמוד וכ"ק אד"ש עלה לתורה ל"שלישי" ולאחרי' אמר ח"ק. התפילה ארכה כשעה בערך.

אחרי התפילה עלה כ"ק אד"ש לחדרו מיד אחרי התפילה חזרו על פרקים נוספים מהמאמר. בשעה 3:20 ירד הרבי לתפלת מנחה, ואחרי התפילה חזרו את סוף המאמר ואחרי זה הכריז הרב דוד רסקין שי' שכ"א ילמד פרק תניא הנהוג.

תפלת מעריב התקיימה בזאל למעלה בשעה 9:15.

ב-9:30 ירד כ"ק אד"ש להתוועדות.

תקציר מההתוועדות:

שיחה א': פותחין בברכה – ברוכים הבאים, אשר ברכה זו הניתנת ברוב עם – גדול, ובפרט בהתוועדות הקשורה בזמן מיוחד (ובמקום מיוחד) – העשירי בשבט, יום ההילולא דכ"ק מו"ח אדמו"ר, ואע"פ שלכאורה יום ההילולא קשור עם הסתלקות של צדיק וכו', מ"מ גם בזה ענין רצוי וטוב, כשאר עניני העולם שכולם בהשגח"פ מהקב"ה שהוא עצם הטוב וממילא בכל הענינים ישנו טוב מסויים (בכולו או בחלקו), וכמו"כ בענין ההסתלקות שהטוב שבזה הוא – ההתעוררות לתשובה הנעשית עי"ז. שמעלת התשובה היא שמועילה אפילו על זדונות. ועילוי זה הוא בפרט ביום ההילולא של צדיק ונשיא בישראל שאז בכלל צריכים להיות בהתעוררות מיוחדת ולהחליט החלטות טובות בפועל ממש.

שיחה ב': לאחרונה תובעים הרבה הפצת ז' מצות בני נח "לשבת יצרה" ולפעמים נערמים קשיים על עבודה זו, וע"ז באה ההוראה מראשית פרשתנו "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים פן ינחם וגו'", דהיינו שהקב"ה הוליד את בנ"י באופן כזה שלא יהי' להם ניסיון, ומכלל לאו אתה שומע הן, שניתן להם הכח לעמוד בניסיון. ומכאן הוראה גם בהיותנו בגלות, אשר אין להתפעל מהעולם ומהגוים, כיון שהקב"ה מסייע שלא יהיו מניעות ועיכובים, ועד שהגוים עצמם מסייעים ליהודים וכמ"ש ויהי בשלח פרעה שפרעה עצמו סייע בזה (אף שלפני"ז הי' נגד זה) וממילא אפשר להפיץ ז' מצות בני נח בלי מניעות ועיכובים וע"י העבודה בכ"ז נזכה בקרוב לקיום היעוד והי' הוי' למלך על כל הארץ, במהרה בימינו ממש.

שיחה ג': כנזכר לעיל באים מקשנים (וסתם מקשן ע"ה) ומקשים שלכאורה מה טעם ההתעסקות בישובו של עולם – ז' מצוות ב"נ, בעוד שאחד הסימנים לביאת המשיח הוא מלכיות מתגרות זו בזו. והתשובה ע"ז היא שענין זה ישנו די והותר, וכן שאר הסימנים "אז אט אט קומט משיח", וכעת צריך להתעסק בישובו של עולם כנ"ל. והנה עיקר ענין ההתיישבות הוא ב"בית", וענין זה קשור עם המדובר לאחרונה באריכות וכו' אודות הקמת בתי תורה עבודה וגמ"ח, או לסייע בהקמתם וכו', ואם ישנם קושיות וספיקות בענין זה, ע"ז באה הוראת המשנה (כמדובר לאחרונה) "עשה לך רב", לא לפסוק לבד אלא לעשות הכל ע"פ עצת הרב, ואז ודאי תהי' לו הצלחה בכ"ז.

מאמר (כעין שיחה) ד"ה באתי לגני גו'.

הדרן על השיעור היומי האחרון בספר היד להרמב"ם. ב' דעות בנוגע לבוא אליהו, א. קודם מלחמת גוג ומגוג. ב. קודם ביאת המשיח (אחרי מלחמת גוג ומגוג), דלכאורה לא תתכן מחלוקת במציאות?

ביאר זאת באריכות, וכן כמה ענינים נוספים [השיחה הוגהה ע"י כ"ק אד"ש וי"ל בפ"ע (בלה"ק)].

עורר ע"ד התקנות של בעל ההילולא, חת"ת וכו', ומי שלא עשה יכול להשלים שהרי בקדושה אין דבר אבוד ואפשר לתקן.

הזכיר ע"ד המגבית ל"קופת רבינו", כמקובל מדי שנה.

בין השיחות עודד את הניגונים בחוזק.

בסוף ההתוועדות הורה לנגן ניגון הכנה, ניגון אדה"ז ואדמוה"א, אחרי"ז החל לנגן "ניעט ניעט", לפני צאתו החל לנגן "כי בשמחה" ועודד את השירה בידיו הק'. אחרי ההתוועדות מסרו כולם המגבית ל"קופת רבינו" והמזכירים אספו א"ז לחבילה א'. וכן חילק דולרים לטנקיסטים. בשעת ההתועדות התקיים וידאו למעלה בזאל הקטן מפני חוסר מקום למטה.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 1:00.

(ד"ר ווייס שהה אצל אד"ש כשעה).

בשעה 2:00 נסע לביתו.