ט' שבט תשנ"ד
יום שישי ט' שבט
במשך ימי ט' יו"ד וי"א שבט נערכו בבית-חיינו כמה וכמה כינוסים והתוועדויות לרגל היום לאנשים, נשים, תלמידים או תלמידות, וכל אחד נשא אופי מיוחד לו לפי קהל המשתתפים, אופי הדוברים והדברים וכו'. אך מבחינה מסוימת, הביטוי העז ביותר לתחושה הכללית של קהל עדת החסידים בשעה קשה זו ניתן דווקא בהתכנסות המיוחדת במינה של התפילה והשתטחות על האוהל הק' הבוקר, ערב יום ההילולא יו"ד שבט.
בקור גדול ביותר, שבשטח הפתוח היה ממש מקפיא, עמד ציבור נכבד, הפיל תחינה מלב קרוע, התפלל והתחנן "אבינו מלכנו שלח רפואה שלמה"...
סדר התפילות התחיל בשעה עשר וחצי לערך. הש"ץ לאמירת תהילים היה הרה"ח ר' לוי יצחק שפירא, ניגנו את הניגונים הידועים של רבותינו הק' והגה"ח ר' שלמה מטוסוב שליט"א קרא את הפ"נ בקול נרגש.
הגה"ח ר' יצחק הכהן הענדל שליט"א קרא את פסק דין הרבנים על הבריאות (ראה גם בתיאור מעמד השידור העולמי). הרה"ח ר' חשד"ב ליפסקר למד עם הציבור קטע מד"ה באתי לגני תש"י ותשי"א והסיום היה ע"י המנחה הרה"ח ר' נחמן שפירא שקרא את הפ"נ על ציוני הרבניות הצדקניות.
דבר נוסף שהוקרא בפני הציבור היה קטע החתימה של ההתוועדות המיוחדת בה נאמר המאמר הראשון של קבלת הנשיאות בפומבי, יו"ד שבט תשי"א. וכך אמר הרבי שליט"א בסוף ההתוועדות ההיא, טרם צאתו:
"כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון, כשתהיה שמחה, אזי ממילא יהיה שלום. כאשר כל הקשורים על הרבי יהיו באחדות, אזי גם ההרים והגבעות, לא רק שלא יעכבו, אלא עוד יסייעו. וכל עצי השדה שאינם עושים פירות והם אילני סרק, יעשו פירות, כמאמר רז"ל עתידים אילני סרק שיעשו פירות, אבל בתנאי שיהיה שלום, שכל אלו ששייכים אל הרבי יהיו באחדות, אזי יעזור הקב"ה שישלימו (אויספירן) את הכוונה שהרבי הטיל על כולנו ומסר לנו, שזהו תכלית הטוב שיכול להיות".
והדברים הק' מדברים בעד עצמם...
האירוע הציבורי הראשון בתוך 770 בקשר ליו"ד שבט היה התכנסות כללית של תלמידות בית רבקה הבוקר. האנשים התבקשו מראש שלא להיות באולם ביהמ"ד הגדול בשעה זו, והתלמידות נאספו לכינוס התעוררות במהלכו שמעו דברים מפי המחנכות ומאת הרב א. ש"ט והרב שלמה מאיעסקי שהשמיעו דברי חיזוק בענייני דיומא.
מהקודש פנימה שמענו שהבוקר נקראו מכתבים ופתקים וכשסיימו, הרבי שליט"א ביקש והורה בידו הק' שיקריאו עוד. כן יצוין שהיה מנין לתפילת מנחה ליד דלת היכל הק' בשעה ארבע לערך.
לקראת שבת הגיעו עוד אורחים רבים, וכבר בליל שישי התחילו ההתוועדויות והאירועים של יו"ד שבט. בין אלו יש לציין במיוחד התוועדות מרכזית ב"אהלי תורה" עם הגה"ח ר' יצחק דוד גרונר מאוסטרליה שהתוועד עם הת' שעה ארוכה בדברים מעניינים, מאלפים ולבביים.
עם בוקר נראו בבית-חיינו רבנים, שלוחים, חסידים ואנשי מעשה מכל קצוי תבל. ביניהם בולטת הקבוצה מפלורידה. חבורת מקורבים ומתקרבים, ברובם ישראלים, שפועלים בחיות ובלהט בענייני משיח וגאולה והגיעו במסע מיוחד השם "רכבת הגאולה" ובראשם הר' מרדכי ענתי. כן הגיעה קבוצת אורחים של מתקרבים ממונטריאול בראשון השליח הרב מנחם מענדל ראסקין.
תל' התמימים מצידם הכינו לקראת היום הגדול קובצי "הערות" בתוספת על הרגיל בכמות ובאיכות. כאן בלט הקובץ "אהלי תורה", גליון מוגדל של נ"ד דפים. ואם להשלים את תיאור כניסת השבת – מודעות גדולות מספרות ומזמינות לאירועי הימים הבאים (שיסופר עליהם להלן).
ליל שבת קודש
כבר התחיל היום הגדול. בימים כתיקונם, כ"ק אדמו"ר שליט"א עובר לפני התיבה בכל תפילות היום, עורך התוועדות ק', אומר מאמר דא"ח וכו'. עכשיו שלא זכינו, הקהל הגדול עומד וממתין, מייחל ומצפה לאיזו בשורה טובה, הודעה שלפחות תינתן הזכות לראות את פני הק'. אך גם לכך לא זכינו...
לקבלת שבת עבר לפני התיבה בביהמ"ד הגדול הרה"ח ר' ישראל שמעון קלמנסון (הרה"ח ר' יהושע קארף שבדרך כלל עובר לפני התיבה בשליחות הרבי שליט"א, היה מחוץ לעיר), וזמן מה מאוחר יותר היה מניין בקומה העליונה. כל הדלתות נפתחו, הש"ץ הרה"ח ר' דוד ראסקין התפלל בסמיכות לחדרו הק' של הרבי שליט"א, ובמנין הזה התפללו רבים מהתמימים. ב"לכה דודי" שרו "יחי" כרגיל במנין של הרבי שליט"א וגם לאחר התפילה הכריזו "יחי" כמו בסיום כל התפילות.
כעת א' מהת' חזר על חלק מהמאמר "באתי לגני" בביהכנ"ס כנהוג ביו"ד שבט.