כ' תשרי תשנ"ג

יום שבת קודש חוהמ"ס כ' תשרי

לשחרית ניגש הש"צ הרב גורמן (מאנגלי') ובשעה 10:30 (בתחילת חזרת הש"צ) יצא כ"ק אד"ש אל החדר המיוחד. בסיום תפילת מוסף שאל הריל"ג את כ"ק אד"ש האם ברצונו להיראות אל הקהל, והשיב בחיוב. מיד סגרו (כרגיל) את ב' התריסים ולאחר שניות מספר נפתח החלון, הורם המסך, ומלך המשיח נראה אל הקהל. באותה עת ניגן הקהל את ניגון ההקפות לרלוי"צ.

בתחלה הביט כ"ק אדמו"ר שליט"א למטה ולעבר כלל הציבור, ואח"כ מעט לצדדיו. כמ"פ נענע בראשו הק' חזק וניתן היה להבחין שמנגן עם הציבור. לאחר כדקה ומחצה הביט לשמאלו (לכיוון הריל"ג) וכשהריל"ג שאל "האם לסיים", השיב בחיוב. אז סגרו את החלון, את התריס, וכל הקהל הכריז ג"פ "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". השעה היתה 11:31, וגילוי זה נמשך כשתי דקות.

מיד לאחר התפלה נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לסוכתו, ובסיום הסעודה, נכנסו הילדים (לפי הצעתו של הרי"ק, ובהסכמת כ"ק אד"ש) לומר 'גוט שבת'. תחלה עברו בני המיוחסים ואח"כ פתחו את הדלת הראשית והודיעו שהילדים יכנסו. לפועל הורשו לעבור כ-20 - 30 ילדים ומיד סגרו את הדלת.

במשך היום ביקר הרבי מספר פעמים בסוכה, הפעם האחרונה היתה כשעה לפני אמירת התהלים.

לאחר התפלה (בפרט לאחר מה שקרה בסוכה) לא הסכים הקהל לעזוב את 770 בשום אופן, וחיכו וציפו לצאתו של כ"ק אד"ש מלך המשיח. מי שיכל הלך רק בתורנות, ולזמן קצר - כשנודע שמזכיר זה או אחר הלך לביתו. הרבה אזעקות שוא היו בשעות אלו והקהל הי' על קוצים. מידי פעם נשמעות גירסאות שונות ומשונות האם ישאלו את הרבי, האם יש אפשרות והאם יהי' מנחה וכו'.

בשעה 5:15 נכנס המזכיר הריל"ג אל כ"ק אד"ש ושאלו ע"ד מנחה וכ"ק אד"ש השיב בשלילה. בעיקבות כך אמר המזכיר שלא ישאל על מעריב.

בשעה 6:35 נודע שהרבי יצא למעריב (יצויין שהי' זה ביוזמתו הבלעדית של הרבי, שסימן בידו והריל"ג שאל האם הרבי מעונין לצאת למעריב). תוך דקות נכנסו רבים ל-770 וכל אחד תפס את מקומו, ובשעה 6:40 נכנס כ"ק אד"ש אל החדר המיוחד ומיד התחילו בתפילת ערבית. הי' זה כ-13 דקות לפני יציאת השבת.

בסיום תפילת ערבית (6:48) עבר כ"ק אד"ש אל החלון השלישי, אך אף אחד לא טרח לדאוג להבדלה, מה גם שהגבאים לא בנו סוכה מיוחדת לכך (כמידי שנה), כי מי פילל ומי מילל שכך יהי'. הקהל התחיל לנגן "ושמחת".

מה עם הבדלה...

תחלה השעין הרבי את ידו הקדושה על החלון והתכופף סמוך ממש לחלון והביט לעבר הקהל שעמד למטה. לאחמ"כ המשיך להסתכל עתים למעלה ועתים למטה, ואף ניגן עם הקהל, ונענע בראשו. לאחר כדקה, סימן כ"ק אד"ש בתנועת ידו הק' לאחיזת כוס (שחלק מהקהל הבין זה כתנועת עידוד) והריל"ג שהבין מכך שהרבי רוצה לסיים, החל לסגור את החלון, אך מיד עצר כ"ק אד"ש את החלון בידו הקדושה והקהל השתתק לרגע. לאחר שני' סימן שוב בידו הק' פעמיים, והפעם עם היד לכיוון מטה (שלטענת חדי העין מסמל הוא על מילוי הכוס). הקהל שהבין שהרבי מעודד את השירה (בפרט לאחר שהיה עידוד בידיים), הגביר את שירתו, אך לאחר שניות - כשניגש הרב משה קליין (חבר ההצלה) אל הריל"ג ואמר שנראה לו שהרבי שואל על הבדלה, שאל זאת הריל"ג את כ"ק אדמו"ר שליט"א, והרבי נענע בראשו הק' לחיוב. מיד ניתנה ההוראה לעשות הבדלה, אך עדיין לא השיגו יין. הרבי המתין והמשיך להביט על הקהל.

עברה כמחצית הדקה, ולפתע כ"ק אד"ש עושה בידו הק' (השמאלית) תנועת תביעה, דרישה ופליאה, כאומר "מה עם הבדלה?...", כשלושה פעמים חזר על כך, ובתוקף. הריל"ג התכופף מיד לעבר החלון ושאל בתוקף "מה עם הבדלה?", ובעודו מתכופף, גם הרבי התקרב לחלון והביט לעבר אותו כיוון. הי' זה מחזה מבהיל, והעיכוב נמשך כדקה ועוד, עד שהשיגו משקה והרב זלמן שי' ליפסקער הבדיל עליו בתוך 770.

במשך כל הזמן (כולל בזמן ברכה אחרונה) הביט הרבי על המבדיל, וענה 'אמן' אחר הברכות. לסיום התחילו לנגן את ניגון ההקפות להרלוי"צ וכ"ק אד"ש עודד מעט, ניגן בפיו מעט עם הקהל והסתכל רק למטה וממול. לסיום הביט לעבר הריל"ג ונענע בראשו. הנ"ל שאל "האם לסגור", וכ"ק אדמו"ר שליט"א השיב בחיוב, ואז נסגר החלון והורד התריס. כ"ז נמשך כחמשה דקות.

יש לציין שבקשתו של הרבי להבדלה, וכל התנועות, היו כמימים ימימה, ומבחינה זו עורר הדבר שמחה בקהל. השעה היתה 6:53.

מוצש"ק

עם צאת השבת הלך הקהל בשמחה לביתו כדי לסעוד את סעודתא דדוד מלכא משיחא. לבינתיים הכין וועד המסדר תכניות רבות לסדר שיהיה בהקפות. הקהל במתח מההפתעות שהרבי יעשה בע"ה, בפרט בהקפות א' וז', ומצפים לנפלאות גדולות בקרוב.

בשעה 1:00 לערך התחילו באמירת תהלים בציבור כשהש"צ הי' הרב ש"ב שי' ליפסקער.

לפני אמירת התהלים הכריז הגבאי ע"ד הסדר שיהיה בימי שמע"צ ושמח"ת. כן הודיעו, אשר ע"פ התכנית, תתקיים תפילת מעריב (בב' הימים) בשעה 6:45, והזהירו, אשר אסור לאף אחד לבנות פירמידות או לעמוד על באקסים, שולחנות וכיו"ב. באם נזכה שכ"ק אד"ש ירד למטה, על כל אחד להישאר במקומו הוא. את ההכרזות תרגם ללה"ק הרב שמואל הלוי שי' חפר.

בשעה 1:34 לערך, נודע שבתוך דקות ספורות יכנס כ"ק אד"ש אל החדר המיוחד. ואכן, כעבור זמן קצר נכנס כ"ק אד"ש אל החדר. הש"צ אחז בקאפיטל נ"ב לערך. את קאפיטל צ"א אמרו פסוק בפסוק, כשלפנ"כ הכריז הש"צ ש"הולכים לומר את הקאפיטל של משיח צדקנו". בסיום אמירת התהלים הכריז כל הקהל ג"פ "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". הקהל חשב שהרבי יסיים מיד ויצא אל החלון המיוחד, אך לפועל לא כך היה הדבר, וכ"ק אד"ש המשיך לומר תהלים במשך למעלה מחצי שעה (מ-2:17 עד ל-2:52). באותו זמן עמד הקהל דום בקול דממה דקה, וחיכה שיגיע הרגע שהרבי ייראה. כשהרבי סיים לומר את התהילים, ניגש הריל"ג ושאל את דעתו הק' בקשר ל"לראות ולהיראות", והרבי הסכים על ידו, ואכן בתוך פחות מדקה פתחו את החלון השלישי.

בשעת פתיחת החלון ניגן הקהל את ניגון ההקפות להרלוי"צ, וכ"ק אד"ש "מלך ביפיו" נראה אל הקהל. תחילה הסתכל לימינו ואח"כ למרכז. בתנועה הידועה עודד כמ"פ בראשו הק' בתנועות חזקות. לאחמ"כ אף התכופף מעט והסתכל למטה, ומיד התיישר והסתכל לשמאלו. הריל"ג שאל "האם דעתו הק' לסגור", והסכים על כך. אז סגרו את החלון ואח"כ את התריס. המעמד נמשך כדקה תמימה.