א' תשרי תשי"א

ליל א' דראש השנה

התפילות נערכו, כפי שהיה בכל שנת האבילות (מאז י' שבט), בהיכל קדשו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. כ"ק אדמו"ר שליט"א התפלל תפילת מנחה דערב ר"ה בבכיות נוראות. אחרי תפלת מנחה התחיל לומר תהלים (בס' תהלים עם פי' המצודות) בדביקות עצומה, במשך שעה ומחצה. אנ"ש והתמימים שי' נדחפו מאוד על-ידו וניסו לשמוע את אמירת התהלים, אך כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הק'. כשסיים לומר תהלים התחילו להתפלל תפלת ערבית, הש"ץ הי' הרב שמואל זלמנוב.

אחרי התפילה עברו כל הקהל לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א שאיחל לכאו"א: "לשנה טובה תכתב ותחתם".

יום שלישי, א' דראש-השנה

בבוקר ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א את השיחה דערב ר"ה תש"ה (סה"ש תש"ה ע' 3) שבה הובאו הנהגות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בעת תקיעת שופר בשנת תש"ב. אחד התמימים הלך להביא את השיחה. לתפילת שחרית נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעה 00:9. הש"ץ לפסוד"ז היה הרב פנחס שמואל וויילער. בשחרית התפלל לפני התיבה הרב מענדל קונין. בתחילת התפילה עיין כ"ק אדמו"ר שליט"א בקונטרס ר"ה שיצא לאור השנה, וכשהש"ץ אחז בפסוד"ז התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתפלל. במשך התפילה אירע כמה פעמים שכ"ק אדמו"ר שליט"א סגר את עיניו הק' לאיזה רגעים ובאותם רגעים השתנו פניו הק' מאוד והיו איומות.

הבעל-קורא הי' הרב יוחנן גורדון. אחרי קריה"ת הלך כ"ק אדמו"ר שליט"א ממקומו לומר את החצי קדיש, ונשאר לעמוד עד לאחרי התקיעות לימין כסא קדשו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. לפני התקיעות נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א מטפחת אדומה לבעל-תוקע, הרב משה דובער ריבקין, על-מנת שיעטוף בה את השופר. מספרים שמטפחת זו ספוגה בדמעותיו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. בעת אמירת "למנצח" לפני התקיעות כיסה כ"ק אדמו"ר שליט"א את פניו הק' בטלית. הדחיפות בעת התקיעות היו איומות כי כולם רצו לראות את כ"ק אדמו"ר שליט"א. את ה"למנצח" והפסוקים אמר הרב שמואל לוויטין. הש"ץ למוסף הי' הרב שמואל זלמנוב והתוקע היה הרב מענדל טענענבוים.

במשך כל התפילות דר"ה ובעת התקיעות וכו' אחז כ"ק אדמו"ר שליט"א בידיו, חבילה סגורה, ולא הניח אותה לרגע, ואפילו בתפילת שמו"ע הי' מניח את הסידור על החבילה. משערים שזו חבילת פני"ם.

אחרי התפילה עברו כולם ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לכאו"א "גוט יום טוב". בשעה 4:30 נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפלת מנחה. אחרי מנחה הלך כ"ק אדמו"ר שליט"א ל"תשליך" אל הנהר אשר בגן הבוטני שבקצה רחוב איסטערן פארקוויי, שם נוהגים לילך לתשליך מידי שנה. לימינו הלך הרה"ג הרה"ח ר' מאיר אשכנזי, ואחריו הלך כל הקהל בתהלוכה מסודרת. בעת ההליכה לתשליך ביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א את הכלל ד"לא אד"ו ראש" ע"פ נגלה וע"פ חסידות, וביאר בארוכה הטעמים לתקיעת שופר שנאמרו ע"י הרס"ג והרמב"ם וכו'. גם סיפר שפעם אמר אדמו"ר הזקן שבליל ר"ה צריכה להיות העבודה בשמחה, ונכנסו אליו הצמח-צדק ור' נחום (בן אדמו"ר האמצעי) ושאלוהו, א"כ מדוע הוא בוכה, וענה אדה"ז: אלו הם דמעות של שמחה.

כשהגיעו לנהר אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שיש לומר תשליך במקום שיש בו דגים, וסיפר שפעם הלך האריז"ל עם תלמידו הרח"ו ושאר תלמידיו על יד הנהר ואמר תורה, ולפתע הוציאה צפרדע את ראשה מהמים. הרח"ו רצה לגרשה אך האריז"ל מנע אותו מלעשות זאת ואמר: "זי וויל הערן תורה". ליד הנהר התאסף קהל עצום שבא לראות את כ"ק אדמו"ר שליט"א בעת אמירת התשליך.