י"ט טבת תשמ"ב
יום ה' י"ט טבת ה'תשמ"ב
ב-8:15 נכנס ר"י שפת אמת בירושלים הר"ר פנחס אלטר מגור אל כ"ק אד"ש יחד עם בנו ומלווהו הם שהו יחד עד השעה 9:00 אח"כ יצאו ונשאר רק הרב פנחס מנחם לבדו אצל כ"ק אד"ש [שמעתי שאד"ש קרא לו חזרה] הוא שהה עד השעה 9:35.
חלק ראשון [שהיו כולם בחדר אד"ש] של יחידות ר"י שפת אמת בירושלים הר"ר פנחס מנחם אלטר [חבר מועצת גדולי התורה]
אד"ש: התחלנו באמירת שלום שזהו ענןי פותחין בשלום ואף שידוע בזה שפותחין בברכה עכ"ז נוהגים להתחיל עם 'שלום', אבל מקור ע"ז איני יודע, ע"ז ישנם סיפורים בתנ"ך, אולי מצאת שאמרו שלום?!
הנ"ל: ישנו המנהג תמיד לומר 'שלום עליכם'.
אד"ש: כן, ישנו הלשון אח"כ 'פותחין בברכה', אד"ש: רש"י מביא מספרא בבחוקותי 'אם שלום כאן הכל כאן', והרי כוונת רש"י לכל הברכות, ומסתמא זה כולל פותחין בברכה ג"כ.
הנ"ל: במדרש כתוב המסיימים בשלום . . . בתורה, ובברכת כהנים נגמר בשלום.
אד"ש: זה עוד ענין, וזהו בכלל בקדושה ישנו נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן. הפלא הוא רק כשאומרים פותחין בשלום זהו סימן שזה חסר... בשעה שאומרים פותחין בברכה הרי זה שום דבר [גאר ניט] כשמזכירים שלום הסימן שישנם שני צדדים ואז צריכים להגיע לשלום. אבל בברכה אין קושי' כלל, בפשטות יכול להיות יום אחד ואעפ"כ ישנו ברכה, אבל שלום ביום אחד שזה לא יותר מאשר הקב"ה לבדו [כמ"ש לבדו וכו'] הרי אין שייך לומר שלום. חסידות מבארת שזהו ה'אופטו' של תורה כמ"ש בסיפרא שכל התורה כולה לא ניתנה אלא לעשות שלום בעולם הדיוק שם כפי שמפרשים, הרמב"ם בסיפרא מדייק מה כתוב תורה ניתנה? תורה לבד הרי היא שעשועים לפני או שהיא נעלמה מכל חי למעלה מכל העולם. נשאלת השאלה ומה זה ניתנה בעולם? כדי לעשת שלום בעולם היות וזהו עולם וכבר ישנם שתי דברים, שישנו העולם וישנו זה שברא את העולם צריך לעשות שלום ביני לבין הבריות שלום ביני לבין עולמי ואז שייך ענין שלום.
הנ"ל: מובן ששלום זהו שמו של הקב"ה, א"כ רואים שיכול להיות שלום בלי מחלוקת ג"כ... אם זהו שמו של הקב"ה..!
אד"ש: שמו של הקב"ה זהו צבאות ג"כ, כתוב במפורש במדרש (חייך) כשצריכים ג"כ להגיע לצבאות-מלחמה בעולם אז נקרא שמו צבאות, וזהו ג"כ הלשון שמו של הקב"ה כפי שחסידות מדייקת, ששם צריכים כשישנה עוד מציאות שניה, כי האדם בפני עצמו אין צריך שם, שמו אשר יקראו לו. רק כשצריכים לקרוא לו או לעשות עמו משהו אז צריך לקרא לו בשם אבל בפ"ע בשביל מה הוא צריך שם?! אבל כשאומרים שמו של הקב"ה הרי ישנו כבר עוד איזה מציאות ישנם כו"כ שמות ישנם ז' שמות ועוד כמה שמות. והפוך, שלום אינו מהז' שמות שאינם נמחקים (חייך) מ-ז' שמות שאינם נמחקים הרי צבאות במפורש ישנו ומפרשים מדוע נקרא בשם צבאות, אבל שלום אע"פ שזהו באמת שמו אבל אינו מה-ז' שמות שאינם נמחקים.
אד"ש: ראיתי דבר פלא אצל השווער [מו"ח] ישנו מכתב מאדמוה"ז שכותב שלום ש"ין למ"ד ו"ו [מיט אשטרייכלע] עם קו קטן על ה-ו"ו והביא מכמה ספרים שכשכותבים את שמו של הקב"ה לא יכתבו בשלימות. וישנם כמה מכתבים שכתב ומו"ח ראה מכתבים שהוא כתב עם אשטרייכלע. מתסמא ראית מכתבים מרביים שלכם] ג"כ עם אשטרייכלע בלי השלוסעמם מסתמא זה בדיוק.
הנ"ל: היום דרוש [פארלאנג צאך] חזק ענין השלום (חייך).
אד"ש: לא, אני מתכוון כששני אנשים נפגשים בזה גופה שהם שנים ואין דעותיהם שוות וזהו עפ"י תורה שהקב"ה ברא יהודי ככה, אף שבאמת אדמה לעליון... ובטבע אחד אינו חושב אעפ"כ אין דעותיהם שוות. והפוך זהו ג"כ נפק"מ בדין בקול ומראה ומזה יוצא ענין טביעת עין קול ועדות, ואיש ואישה בלילה וכמה עניינים וזהו שאינם שווים זהו הפוך מוכרח מצד ישוב העולם. וממילא בשעה ששני אנשים נפגשים, בכדי שלא יחשבו שזהו שניים צריך מיד להכריח שזהו אותו מציאות רק שהקב"ה כך חילק שזה יהי' בגוף אחד וזה בגוף שני, אבל כך הוא הענין בכדי שיהי' הענין של שלום.
הנ"ל: מוצאים מאחז"ל שרואים שג"כ לגוי מקדימים לו שלום בשוק. אד"ש: ר' יוחנן. הנ"ל: ואביי ורבא נתנו להם שלום במתיבתא דרקיע ... במתיבתא דרקיע לגבי צדיקים אין שייך מחלוקת רק הם חולקים באופן אחר.
אד"ש: לא, זהו גופא מפני שזהו מציאות שונה צ"ל שלום וזה מה שאני אומר זאת הרי אין זה מצד חסרון אלא שהקב"ה עשה שאין דעותיהם שוות וזה משמע מדין בהלכה שאין זה חסרון אלא זה מעלה שלכן מכירים איש ואישה בלילה, וכן בעדות צ"ל חילוקים בקול, חילוק במראה, חילוק בדיינים וכן ברב ותלמיד בסנהדרין לא נחשבים לחוד, אלא דעה אחת, צ"ל 71 דעות שונות אחרת זהו לא סנהדרין גדולה ומדוע צ"ל שונים כי אין זה רב ותלמיד וממילא כשישנם כבר שניים צריכים הם לדעת מדוע הם שנים זהו לא בגלל שאין דעותיהם שוות אלא בכדי שיגיע דבר חדש בעולם. עניין השלום כך ג"כ בנוגע לשלמים נקרא בשם שלמים - ישנם בזה כל הטעמים שזהו טוב למזבח טוב לכהן טוב לבעלים ואח"כ מוסיף שזה עושה שלום בין הקב"ה לבריאה - לעולם. זהו ענין של מהדרין ומהדרין מן המהדרין עושים יותר גדול... כפי שהזכרת קודם שהיום צ"ל בפרט שלום וזה כבר התווסף [צוגעקומען] בהידור והידור מן ההידור ומהדרין מן המהדרין ובאמת אפשר לצאת י"ח בזה שזה שני יהודים זה בגוף אחד וזה בגוף שני לכל אחד יש לו חלק אלוקה ממעל ממש א"כ לכאורה לא שייך לחלק בין חלק ממעל ממש א' לחלק אלוקה ממעל ממש שני, בכ"ז הקב"ה רצה שיהיו במפורש מחולקים. וכמו שמוצאים בעדה קדושה שצ"ל 10 יהודים שונים דווקא ולפעמים שניים הרי ג"כ לא מספיק.
הנ"ל: פעם מוצאים שכתוב ויקראו לו ע"ש שעשו מזבח וישנו ויקראו לו שעשו מלחמה עם...
אד"ש: עם המנגד, והכנעני אז בארץ. מה שירושלים פועלת... היא הרי שייכת עם יראה יראת השם. ישנו מדרש שירושלים אברהם קרא לה בשם יראה, בהר ה' יראה. ושם קרא לה בשם מלך שלם והקב"ה אמר שיעשו משני האותיות יחד ונהי' השם ירושלים.
הנ"ל: כמ"ש ה"פורש סוכת שלום". ירושלים זהו עיר מיוחדת.
אד"ש: אעפ"כ הידור אינו דבר הכרחי. אד"ש: שאלו אותי, בכלל התורה רוצה לעשות אדם [ערני יותר] שמח יותר. הגמ' בסוטה אומרת על סוף הגלות אין לך יום שאין ... מרובים משל חבירו. מדוע צריכים לומר זאת כמה שנים מקודם לכן שידעו שיגיע זמן כזה? והביאור בזה בפשטות שכשיגיע הזמן הזה לא יבהלו ולא יפלו בעצמם [פאלן בא זיך] איך פתאום קרה כזה דבר, ולכן הודיעו קודם שיגיע כזה דבר התורה כבר [באווארנט] והודיע כדי שאח"כ יהיו מוכנים בשעה שבאים לצד השני במילא צריך בוודאי להוסיף [דארף צוקומען] בברכתו בכל יום נכסים מרובים משל חבירו.
אד"ש: אבל בנוגע לברכה אין צ"ל פלפולים פותחין בברכה זהו וודאי. כמו הענין שבראשית מתחיל ג"כ מצד הענין של ברכה, שכתוב כאן יום אחד ביום הראשון יום אחד ומתחיל בבראשית. ולכן כתוב במדרש שזהו ר"ת של ברוך וברכה.
אד"ש: א"כ תביא בשורה טובה בין של ברכה ובין של שלום מאה"ק ובפרט שאתה מירושלים עיה"ק.
אד"ש: אני מתכוון, לא לדרשה באמונה. הנ"ל: למעשה. אד"ש: מה אתה מתכוון למעשה הרי אתה בא מירושלים.
הנ"ל: (חייך) ירושלים היא דווקא במקום... ובוודאי שנבחרה, ישנה מסורת מהיהודי הקדוש שמקדשים מקום ג"כ בחו"ל ואפשר למשוך הקדושה ע"י שעושים רצון ה'. ובוודאי המקום שבחר בו ה' לא שייך להחליף רק ישנם דברים מסויימים שישנם כוונות ועבודת ה' והשראת השכינה שהרי היום נמצאים בגלות אפשר לעשות יותר קל את הגלות ע"י כל מיני...
אד"ש: (חייך) זהו בוודאי אך אחרת לא היו נשלחים לשם יהודים. זה היסוד שאני דורש ממך היות ואתה בא מירושלים לחו"ל [פון ישראל אין חו"ל] הרי הדבר הראשון שאתה צריך להביא את ענין הברכה והשלום, בנ.י. הרי ג"כ צריכים זאת בין ברכה ובין שלום, ובחו"ל בכלל.
אד"ש: אומרים בב"ב כשכנוסעים מהכא להתם ומהתם להכא בכל פעם נהי' שני פעמים ככה יותר מסתמא בינך ג"כ נמצא כאן. הנ"ל: כן הוא כאן ונקווה שיגיע הזמן לחזור לא"י אבל בנתיים..
אד"ש: זהו תקווה [האופענוג] שבתוככי כלל ישראל (חייך) אני תובע כל הזמן צ"ל היום! .
אד"ש: ישנם עלי טענות ע"ז. אני טוען הפוך אשרי חלקי שזכיתי לזה שיש עלי טענות מדוע אני צועק שצריך להביא את משיח היום, ישנם טענות הרי דוחקים את הקץ וכו' וכו' זהו לא החידוש [אויפטו] שלי הרי אומרים בי"ח ברכות את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וישנם אומרים אני מאמין ג"כ, אתם בוודאי אומרים ג"כ,
הנ"ל: יא, אני מאמין.
אד"ש: על אני מאמין יש להם תירוץ כאן כתוב אחכה לו בכל יום, ומתי יהי' היום זהו ענין של הקב"ה בהדי כבשי דרחמנא.
הנ"ל: כתוב כי מחכים אנחנו לך מתי.
אד"ש: שם כתוב מתי.
אד"ש: אבל כאן הדיוק שכתוב את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח ואח"כ מסיימים ישר לישועתך קוינו כל היום. וזהו אפי' שאמר זאת בתפילת שחרית ואח"כ עברו כמה וכמה שעות עד מנחה, וכמשמגיע לתפילת מנחה שוב אומרים לישועתך קוינו כל היום.
הנ"ל: הגמ' אומרת מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים, א"כ איך שייך לומר זאת מחר שזהו ערב שבת.
אד"ש: אעפ"כ אומרים זאת (חייך).
אד"ש: אליהו בא לענות קושיות כפי שהגמ' אומרת תשבי יתרץ קושיות ובעיות א"כ לא נבהל לקושי' זאת ג"כ [מאכניט אויס] ואין משנה אם יבא מחר בבוקר והיום בלילה שזהו ג"כ ערב שבת איני מאמין שליהודים יהי' תרעומת שיבא. הגמ' אומרת שזהו משום טרחה, היות וצריכים להכין ולהתכונן לשבת ואם אליהו הנביא יבא בערב שבת זה יבלבל את ההכנות לשבת כך כתוב הטעם בפשטות ע"ז, אני מאמין [שאידישע בעל' בוסטע'] שבעלת הבית יהודית לא תהי' לה תרעומת [פאריבל'ט] אם יבא בערב שבת אפי' שזה יפריע לעשות ההכנות, את הקוגל לשבת, ומאכלי שבת.
הנ"ל: כביכול זה שפדאוני לי ולבני מבין האומות בוודאי ג"כ לא יהי' לו טענה.
אד"ש: זהו ג"כ ענין פדה בשלום כפי' שהגמ' מפרשת שזהו פדה בשלום.
