כ"ח תשרי תש"מ

ש"ק פ' בראשית, מבה"ח וער"ח מר-חשון

ב"נקדישך" ניגן החזן את התיבות "ועינינו תראינה" במנגינה של "כי אנו עמך" וכשסיים רמז כ"ק אד"ש בידו הק' לאות של שמחה מס' דקות. ב"בריך שמי'" כשהחל החזן לנגן "אנא עבדא" פנה כ"ק אד"ש לקהל והורה בידו הק' להגביר השירה (וכן בתפילת מנחה). אחרי התפילה הכריז כ"ק אד"ש בקול רם ג' פעמים "גוט שבת". אחרי מנחה החל כ"ק אד"ש לנגן "ופרצת".

מוצש"ק

התוועדות

לאחרי ב' השיחות הראשונות אמר כ"ק אד"ש שכל זה הי' בתור "הקדמה" להדבר מלכות - התורה, ובתורה גופא - בתחילתה, וגם פרש"י נכלל בזה, ופתח כ"ק אד"ש את החומש והחל לקרוא בקול את הרש"י הראשון ("מה טעם פתח בבראשית כו'"), ופירש כל תיבה ותיבה ברש"י זה, ואח"כ אמר כ"ק אד"ש שכמו שנפסק בתורה כך הוא הפסק-דין, וכשיהודי יענה לאוה"ע מענה זה (דברצונו נטלה מהם ונתנה לנו) - המענה יתקבל אצלם!

ודיבר אודות זה משך זמן בקול רם, ואח"כ אמר כ"ק אד"ש שלחביבות הענין וכיון שהזמן גרמא יקרא עוה"פ את הרש"י הנ"ל, וקרא כ"ק אד"ש שוב את הרש"י הנ"ל בקול רם כו', הביט זמן מה בחומש, חייך, וצוה לנגן "לכתחילה אריבער".

אח"כ אמר כ"ק אד"ש שיחה קצרה על השייכות דרש"י הנ"ל לקביעות דשנה זו, אח"כ צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש גו' והזכיר בו את כל הרביים.

לקראת סיום ההתוועדות דיבר כ"ק אד"ש שיחה ארוכה אודות המצב באה"ק, והדגיש את הצורך שהרבנים יפסקו דין על המצב באה"ק (שו"ע סשכ"ט), ואף אם יעשו זאת בחדרי חדרים הרי-זה יפעל פעולתו בעולם הזה הגשמי כו'.

אח"כ צוה לנגן ניגון הכנה, ניגון ד' בבות לאדה"ז ו"ניע זשוריצי חלאפצי".

בסיום ההתוועדות אמר כ"ק אד"ש שילכו בשמחה ובטוב לבב לקבל פני משיח צדקנו, שאזי יהי' "ה' אחד ושמו אחד", "והיתה לה' המלוכה", ואזי יצעקו אפי' בשפת אוה"ע, מתוך שירה ושמחה (כ"ק אד"ש החל לנגן:) "ניעט ניעט ניקאווא".

טרם צאתו החל כ"ק אד"ש לנגן שוב ניגון הנ"ל.