י' טבת תשמ"ז

בשעה 10:00 הגיע אד"ש מביתו אל געה"ת נכנסים רבני אנ"ש המוסרים לאד"ש את פסק הדין (ראה לקמן) את הפסק מסר הרב י.ק. מארלאו שליט"א ראש הבד"ץ דק"ק קראון הייטס. אד"ש קרא בפניהם את הפסק במשך זמן, ובמשך כל הזמן היו פניו הק' רציניות ביותר, וענה: זאל דער אויבערשטער ממלא זיין משאלות לבבכם לטובה אין אלע זאכן וואס עס שטייט דא, ובלשון הרמב"ם: אמן כן יהי רצון. און דאס זאל זיין בעגלא דידן ממש, ובפרט אז ס'איז שלשים יום פאר יו"ד שבט. מ'זאל הערן בשורות טובות ויהפכו ימים אלה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". לאחר מכן ירד לביהכנ"ס למטה לאמירת סליחות ולקריה"ת. מיד אחר כך מתחילה חלוקת הדולרים שנמשכה כשעה. את א' מאה"ק שהי' בין העוברים שאל אד"ש: האם אשתך נמצאת כאן – וכשענה שלא, נתן לו אד"ש דולר ע"מ שישלח אליה.

בשעה 3:15 ירד לתפילת מנחה ובידו החזיק את ספר ההתוועדויות (הנחות בלה"ק) תשמ"ו (ח"ב) ועיין בזה במשך חזרת הש"ץ אחר התפילה ניגש אל הסטנדר שהוכן בחזית הבימה והחל בדברי כיבושין שארכו כשעה

אחרי השיחה ירד מבימתו וחילק דולרים לטנקיטסטים. כשנגמרו חבילות הדולרים המתין כשתי דקות עד שהגיעו חבילות נוספות. לאחר מכן חזר לבימה מחכה לספל וקערה לנט"י קודם התפילה (הובא ספל אך הקערה נשכחה... ואד"ש חייך מאד ונטל את ידיו לתוך שקית נייר). מיד לאחר ערבית נסע אד"ש לביתו