ב' כסלו תשמ"ח - דידן נצח

יום שני, ב' כסלו - דידן נצח

[בבוקר בחלוקת הצדקה לילדים (לפני ירידתו לקריאת התורה) הושיט ילד שקיבל כבר מטבע את ידו השניה פעם נוספת, וכ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לו עוד מטבע, לאחר מכן כשהרבי שליט"א היה כבר קרוב לקופה, קרא הילד, רבי... והושיט עוד פעם את ידו, והרבי שליט"א נתן לו פעם שלישית, והמתין עד שיכניסו לקופה...]

היום חוזרים הספרים!

במשך שעות היום עד הצהריים ציפו הכל בהתרגשות גדולה ובקוצר רוח, לבואם של הספרים.

בשעה 2:00 (בערך) נסע הרבי שליט"א לאוהל, לפני שנכנס לרכב, חילק צדקה לילדים, ואחר כך פנה אל הקהל ואמר שחזרת הספרים צריכה להביא לחזוק בלמוד התורה, ובניצול הזמן (הר"ד הובאה לקמן), אח"כ נכנס למכונית ונסע.

השמועה אומרת כי במזכירות קיבלו הוראה שבאם יגיעו הספרים משך זמן שהותו של הרבי שליט"א באוהל, ישלחו כמה מהם לשם.

כשעה לאחר מכן הגיעו הספרים (בתוך רכב מסחרי, מלווה בעוד כמה מכוניות) הם הובאו בארגזים, שלושה-עשר במספר, ושקית ניילון נוספת.

בהתרגשות רבה הוכנסו ל-770 חבילות הספרים, על ידי חברי "אגודת חסידי חב"ד" שעסקו בהתמסרות רבה, בכל ענין המשפט ומהלכו מתחילתו ועד סופו. חבילות הספרים הונחו, ב'גן עדן התחתון' בסמוך לפתח חדרו הק' של הרבי שליט"א.

בינתיים נשלחו כמה ספרים אל הרבי שליט"א ל"אוהל".

יצויין, שהספר שעלה הראשון בהשגחה פרטית מתוך החבילות (- על מנת להשלח לאוהל) שמו הוא "מזמור לתודה"... כמו כן ביניהם נשלח גם ספר "דרך אמונה".

אחה"צ התקיים ב-770 חלקו המרכזי של כינוס השלוחים, הנואם המרכזי היה הרב ח.מ.א. חודוקוב שליט"א שדיבר שעה ארוכה על ענין השליחות.

אורח הכבוד בכנס היה, עורך הדין המפורסם במשפט הספרים, מר שאסטאק, שבתחילת נאומו פירש את הפסוק בפרשתנו "ושבתי בשלום אל בית אבי גו'" שזה מתאים לומר על הספרים ששבו בשלום לבית ב-770...

בהמשך גם סיפר דברים מתוך מהלך המשפט. דבריו ריתקו את הקהל, והתקבלו בהתלהבות רבה.

בערב התקיימה ב-770 התוועדות של חברי "אגודת חסידי חב"ד" שדיברו אודות הניצחון הגדול, וההתעוררות שצריכה להיות עתה, בהוספה בלימוד התורה בכלל ובלימוד תורתו ומילוי הוראותיו הקדושות של כ"ק אדמו"ר שליט"א במיוחד.

• * *

ר"ד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ב' כסלו תשמ"ח (ע"י המכונית - טרם נסיעתו לאוהל)

מ'האלט אין איין זינגען "דידן נצח". וואס "דידן נצח" איז דער טייטש אז מיר מיט אונזער הנהגה וועלן מנצח זיין. פרעג איך ביי אייך: מ'זעט דורכן פענצטער אז שעות נאכאנאנד שטייט מען (אנשטאט דעם וואס מ'קען זיצן און לערנען תורה שטייט מען גאר) און מ'קוקט שוין אויף די שייגלען (פייגלאך) און מ'קוקט אויף די קלאפן און מ'קוקט שוין אויף דעם בוידעם און מ'טראכט: אפשר קאן מען נאך איימיצען אריינשלעפן מיט דיר אז ער זאל אויך ניט זיצן און לערנען?...

רעכנט איר אז דערמיט וועט איר עפעס אויספירן... אט דאס וועט פארשאפן א נחת רוח? אט די ספרים אז מען וועט זיי בריינגען איצטער אהערצו און אז איר וועט שטיין דא ארום און ארום (והראה באצבעו הק' לכל הרוחות) און וועט ארום קוקען זיך צי ס'דא א סאך מענטשען וואס טומלען מערניט ווי אין תורה צי ס'דא מערניט ווי א מנין. פרעג איך ביי אייך: האט דאס אן ארט אין שכל?... עאכו"כ... מ'האלט אין איין טומלען טעג נאכאנאנד (אנשטאט זיצן און לערנען). (איצטער) פארוואס פיר איך זיך אזוי בפני קהל עם ועדה? איז ווייל אז דידן! (אמר בקול רם) איז דאס אט דער הנהגה. און מ'וויזט נאך בפהרסיא אז דערמיט וועט איר אויספירן און מנצח זיין!... (זה אמר בקול רם) פרעג איך ביי אייך (בקול רם): וואס האט איר אויסגעפירט?... וואס רעכנט איר מנצח זיין מיט אזא מין הנהגה?... שעות נאכאנאנד היינט און נעכטן... שעות נאכאנאנד... און שרייען "דידן נצח" היפך... דאס איז דאך א חוכא ואיטלולא! און דא שטיין אלע ארום און ארום און בארימען זיך אז מען האט אויפגעטאן אז מ'האט צוזאמענגעקליבן צענדליגער אידן וואס דארפן זיצן און לערנען תורה, זאלן זיך ארום דרייען פוסט און פאסט שעות נאכאנאנד. בשעת מ'וויל זיך באוויזן אז מ'איז א חסיד, מיט וואס ווערט דאס? אז ער האלט אין איין שרייען "דידן נצח". (הראה באצבעו הק' לאלו שעמדו שם) - מ'מיינט דיר אויך און די אלע אויך.