כ"ד תשרי תשל"ח
בבוקר של יום חמישי, כ"ד תשרי, אסרו חג - פירסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי יש להמשיך לכתוב מכתבים כרגיל מקודם, וב"ה המצב משתפר. החלטתו של הרבי הפתיעה את החסידים ואת הרופאים כאחד ואם לא די בכך באה באותו יום הפתעה נוספת: הרבי הורה למזכיר הרב גרונר להודיע לציבור שהיום - באסרו חג - בערב תתקיים "יחידות" לאורחים שהגיעו לחג. בתחילה הביעו הרופאים התנגדות נמרצת, אך לאחר שערכו בדיקה נוספת שהוכיחה כי ת"ל המצב הולך ומשתפר במהירות ולמראה רצונו העז של הרבי להתראות עם החסידים שבאו ממרחקים - הסכימו לכך.
ואכן בערב התקיימה "יחידות" לכל האורחים שעמדו לנסוע עד יום ראשון. הרבי ישב בכסא כשסביבו פועלים המכשירים הרפואיים הנחוצים והאורחים עברו על פניו בזה אחר זה. כל אחד מסר לרבי את "פתקו"; הרבי לא קראו באותה הזדמנות (כפי שנהוג ב'יחידות") וכמעט שלא השיב על שאלות ובקשות פרטיות. במקום זאת היה נוסח ברכה שווה לכל: "נסיעה טובה, שנת הצלחה בגשמיות וברוחניות וברוחניות ובגשמיות גם יחד, ויעקב הלך לדרכו בכל העניינים". היה מחזה מאוד מעודד מצד אחד, כאשר גם נושא ה"יחידות" לא נגרע מעבודת הק' של הרבי למרות מה שאירע ומצד שני היה מראה כואב ומצער.. רבים לא עצרו בעד התרגשותם והזילו דמעות.