כ"ב תשרי תשכ"ה

ליל שמח"ת: הלכתי לביהכ"נ. כשחזרתי להתוועדות שבה פתח הרבי בשם אדהריי"צ שבשמח"ת צריכים לעשות קידוש ולא לצאת א' מהשני. ואח"כ אמר שאיש א' שלא עשה קידוש או לא שמע קידוש שיעשה קידוש ושיוציא את כל אלו שלא שמעו, ועוד שיוציא את כל אלו שבשדות. אז קם ר' אברהם שי' שמטוב על השולחן והרבי הראה לו הקידוש בסידור שלו ואמר קידוש בקול רם. בכל התוועדות ביאר הרבי שהתורה צריכה להיות בקול דממה דקה ולא ברעש, ונתן דוגמא מא' שנתן כסף לישיבה וראה אפילו שיבנו בנין על שמו ורצה שיכתבו בעיתונים שנתן כסף, -הרבי כבר אמר את זה- אבל הבנים שלו איפה הם לומדים לא בישיבה, מפני שהבנים שלו הם הפנימיות שלו איי, הקושיא שנותנים כסף אז שנותן כל הנפש שלו לישיבה ואת הילדים שלו לא נותן להישיבה, אז רואים שכל הרעש שעשה זה כלום מפני שהבנים לא לומדים -הרבי דיבר באריכות בזה- ונותן כסף, כל הכסף לוקח כשצריך לתת לבנים .. בעת ההתוועדות הי' א' שתוי דיבר הרבה באמצע ההתוועדות, ואמר לו הרבי שתרי קלא לא משתמעי ואם הוא יפסוק מלדבר אז יגיד לו. הרבי התוועד עד שעה 12:30. בשעה 1:30 התחילו למכור אתה הראת, אתה הראת השני' התחילו את הניגון וכל קרני רשעים. ובמילים של "אויביו אלביש בושת" אז הרבי עבד קשה עם הידים, והרבי הסתובב לכולם ועשה עם הידים והי' שמח מאוד, והרבי כיבד להקפות למנהל של הקונסול. בהקפה אחרונה אז אמר שיכבדו להקפה לר' אשר ששונקין ולר' מענדל פוטערפאס, והרבי רקד עם הרש"ג כבכל פעם. הקפות נגמרו בשעה 5:30.