כ"ח מרחשון תשל"ח

יום רביעי, כ"ח מ"ח

בבוקר הודלפה ידיעה למספר בחורים שאד"ש יבקר במשך היום בבניין הספריי' הסמוך ל-770 כדי לראות את כתבי היד שהגיעו מפולין. תחילה נשמר הדבר בסוד ורק אלו היודעים תפסו עמדות תצפית משעות הבוקר, כדי שיוכלו לראות את אד"ש בלכתו. לקראת הצהריים הורחב במקצת ציבור ה"יודעים" ורבים שהבחינו בהתלחשויות תפסו אף הם עמדות צפיי'. בשעה 2:40 נפתחה דלת 770 ואד"ש יצא, בלוויית הד"ר רזניק, לבניין הספריי'.

אד"ש הלך באיטיות וכל הדרך שוחח עם הרופא. אחריהם הלכו חברי המזכירות הרב גרונר והרב קליין וכן הד"ר לב. אחרי שנכנס אד"ש לבניין הספריי' נפוצה מיד הידיעה ורבים, גם כאלו שלא מאנ"ש, החלו לנהור ל-770 כדי לראות את אד"ש כשהוא חוזר לחדרו. אומרים שזו הפעם השני' שאד"ש מבקר בבניין הספרי' והפעם הראשונה הייתה בי"א ניסן תשל"ב.

בספרי' ישב אד"ש ודפדף בכל הכתבים, כשהוא מתעכב בקריאת כמה מכתבים ששלחו לאדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע. כן קרא אגרת שכתב הגאון הרב אלחנן וסרמן הי"ד.

כשראה עלים מספר "עץ חיים" ישן אמר: "עס איז אַ טייערע זאַך, מען דאַרף דאָס לייגן אין אַ מקום שמור". בספרי' ראה אד"ש שעון גדול שיש לו פנים של אדם וכשבחוץ זורחת השמש פניו מאירים וכן לאידך גיסא, ושאל אד"ש האם אינו שייך לאותו האיש.

בשעה 3:55 יצא מהספריי' בפנים צהובות וצעד לחדרו כשהוא מלווה בד"ר רזניק וחברי המזכירות.

בדרכו הצדיע למפקד בכיר במשטרת נ.י. שהי' במקום.

לפני כניסתו לחדרו, הביט לתוך הזאל.

מספרים שבימים אלו כתב אחד לאד"ש שהוא צריך לנסוע לקליפורני' וענה לו אד"ש תשובה וצירף שני דולרים עבור "שליח מצוה געלט". בדרך לשם איבד האווירון נפט והייתה סכנה גדולה לכל הנוסעים, ורק בדרך נס הצליח לנחות בשלום.