כ"ט מרחשון תשל"ח

יום חמישי, כ"ט מ"ח

לקריאת-התורה עלו בגורל האותיות פ, נ. בעת הגלילה הורה אד"ש לגולל (הרב י.פ.) שיגבי' את האבנט של הספר-תורה עד לתחילת שליש העליון.

בשעות הצהריים נודעה הבשורה הטובה שהערב ילך אד"ש - לראשונה מאז ליל שמע"צ - לביתו. לקראת הערב התמלאה הרחבה שמול 770 באנשים, נשים, זקנים וטף. רבים שהיו בליל שמע"צ באו להשלים את אשר לא זכו לראות עד היום. בשם הרופא התבקש הקהל שלא להתקרב למכונית ולהשאיר שביל רחב.

בשעה 7:35 נפתחה הדלת, אד"ש נראה בפתח והחל צועד באיטיות לעבר המכונית החונה ליד המדרכה. בידו אחז מעטפה צהובה. באופן ספונטאני פתח הקהל בשירת מאַרש נפוליאון ואד"ש רמז בידו להגברת השירה. גם כשנכנס למכונית המשיך לרמוז בתנועות ידיו להגברת השירה. המכונית זזה ורבים נסחפו למעגלי הריקודים בשמחה ובהתלהבות.

לפני מכוניתו של אד"ש נהג ב.ק. במכוניתו הוא, בתוכה ישבו ד"ר רזניק, ד"ר לב וריל"ג, אחריה נסע אד"ש והם נסעו רק בלאק אחד עד ברוקליו עוו. שם ירד אד"ש והחל צועד ברגליו כי לצורך בריאותו – אמרו הרופאים – הוא צריך לצעוד ברגליו. כשהגיעו לביתו הודה לרופאים ולמזכירים וברכם ב"לילה טוב".

אחרי זמן מה יצאה הרבנית מ-770 ונסעה אף היא (אומרים שכאשר ראתה הרבנית – מחלון הקומה השניה – את השמחה והריקודים התבטאה שעד עתה לא העריכה עד כמה עזה אהבת החסידים לאד"ש).

כשבא אד"ש לביתו מזג לו הריל"ג כוס תה. באמצע באה הרבנית ואמרה: "איך וועל שוין אַליין קענען פירן" [= "אני כבר אסתדר לבד].

לאחר שאד"ש נסע לביתו נשארו האנשים במקום והמשיכו לרקוד ולשיר בלי הפסק. שמחה זו באה מצד סיבה (בניגוד לשמחה שהיתה בשמע"צ ושמח"ת) ואכן אין לתאר שמחה זו, במשך כשעתיים רקדו אנ"ש והתמימים ברחוב ובביהכ"נ למעלה, אמרו "לחיים" והיו במצב שקשה לתארו כאמור.

השמחה והריקודים נמשכו ב-770 במשך כל הלילה. משקה נשפך כמים. שרו משירי שמח"ת וכעבור כשעתיים מתחילת הריקודים ערכו "סדר הקפות", כהמשך לליל שמע"צ... בשעה 9 החלו באמירת י"ב הפסוקים ופסוקי "אתה הראית". הפסוקים נמכרו תמורת סכומים לא מבוטלים והכסף הוקדש לקניית משקה (77 בקבוקים – לבד ממה שהביאו אנ"ש מבתיהם) וכן נתרמה סעודת מצוה מיוחדת ע"י א' מאנ"ש – סעודת הודי' לה' על חסדו הגדול אשר גמלנו. רבים מאנ"ש הביאו מבתיהם ומחנויותיהם מכל טוב, בשר, דגים, פירות, מיני מאפה ומשקה ועוד ועוד.

אחרי אמירת הפסוקים ערכו ג"כ סדר הקפות. בהקפה א' כיבדו את המשפיעים ובהקפות הנוספות – הבחורים. שבעת ההקפות לא הספיקו, ולאחר שנגמרו המשיכו לרקוד עד אור הבוקר, ונתקיים הפתגם – "איז געגיינגען אויף טישען און אויף ביינק" במלואו.

בבית-הכנסת למטה התוועדו הרב שלום מרוזוב והרב יצחק שפרינגר עם תלמידי הישיבה עד לאור הבוקר.

למחרת בבוקר א"א היה להיכנס ל-770. הגוי ניקה את כל הזאל והעמיד בחדר השני את כל הבקבוקים שנשארו שלמים ומספרם 43, מכל המינים, מכילי "קווארט" וחצי "גאלאן". באמצע הלילה הביאו את הד"ר להראות לו את השמחה ואמרו לו ראה את אשר עשית וכמובן שהוא התפעל מאד.