י"ט כסלו תנש"א
ה', י"ט כסלו, ר"ה לחסידות ודרכי'
בשחרית אמר הקדישים.
כשנסע לאוהל (ב-1:35) החזיק בידו "קונטרס י"ט כסלו", שי"ל מוגה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א (ד"ה פתח אליהו תשט"ו). הפתח דבר נושא את התאריך: "י"ט כסלו".
כ"ק אדמו"ר שליט"א חזר מהאוהל ב-5:45.
כבר בצהרים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הלילה תניא לכאו"א. הביהכ"נ סודר במיוחד עבור החלוקה.
קהל רב הגיע לתפילה (מנחה ומעריב) לקראת החלוקה. חלק גדול מהקהל התיישב כבר להתוועדות שהחלה כבר ב-4:30, עפ"י הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א בש"ק להתוועד גם ביום י"ט כסלו (כידוע שהגאולה היתה בי"ט כסלו לפנות ערב – המעתיק). ביניהם החסיד הרב יהודה שי' חיטריק, והחסיד הרב עוזיאל שי' חזנוב.
בתפילת מנחה אמר הקדישים, בסיום תפילת ערבית החל בחלוקה (שהחלה ב-6:15 והסתיימה ב-10:10).
לכמה שביקשו תניא נוסף עבור מישהו – לא נתן. ואמר לא', שזהו רק עבור אלה הנמצאים כאן.
חייך להרבה אנשים.
על שער התניא היה כתוב: "חג הגאולה י"ט כסלו – קצב שנה – ה'תקנ"ט-ה'תנש"א, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
בסיום החלוקה לקח תניא אחד והניחו תחת סידורו, כשיצא חילק בדרך לעוד כמה שלא קיבלו.
משך היום היה 770 כמרכז להתוועדויות, הכל עסוקים בארגון התוועדות נוספת פה ושם.
התוועדויות רבות נערכו גם בין הישראלים אליהם הולכים למבצעים. ע"י צאגו"ח אורגנו עשרות התוועדויות בבתי-כנסת, שנוהלו ע"י התמימים שיחיו ההולכים אליהם בשבתות לשם הקהלת קהילות.
בשכונת 'בורו-פארק' אורגנה התוועדות ענק בהשתתפות המשפיע הרב י.כ. שי', האולם היה מלא מפה לפה.
כאן בשעונה, ב'פלאטבוש' ובכמה מקומות, אורגנו התוועדויות גדולות עבור הישראלים תושבי המקום.
בכל מקום היתה הצלחה למעלה מן הרגיל. ואחרון חביב – התוועדות חסידים רבתי (שנערכה ע"י הגבאים שי') בביהכ"נ וביהמ"ד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, בהשתתפות קהל עצום.
המנחה היה הרה"ח ר' זאב שי' כץ, גבאי ביהכ"נ.
פותחין בדבר מלכות – הרה"ח ר' יעקב משה שי' וואלבערג ר"מ באה"ת, לימד את המאמר ד"ה פתח אליהו (קונ' י"ט כסלו).
מסיפורי החג – החסיד הישיש הרב יהודה שי' חיטריק.
ברכת החג – הרה"ג והרה"ח הרב יהודה קלמן מרלאוו שליט"א חבר הבד"ץ.
על משמעותו של החג דיברו הרב א. ש"ט שי' והרב שניאור זלמן שי' גוראריה – חברי אגו"ח.
הרב אליעזר שי' וואלדמן (חה"כ לשעבר) נשא נאום נכבד. אחריו דיבר הרמ"מ שי' ליפסקער, שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א, ומנהל המוסדות בדרום אפריקה.
לסיום דיבר זקן החסידים ר' אברהם שי' דרייזין (מאיור), ואח"כ המשיך להתוועד בהתלהבות רבה עם הקהל.