כ"ו כסלו תנש"א

יום ה' כ"ו כסלו, יום ב' דחנוכה

שחרית כרגיל. כשחזר מהמקוה חילק צדקה ליד המכונית.

נסע לאוהל ב-1:20. חזר ב-5:45.

כשנכנס לתפילה ועלה על הבימה, הביט לעבר הנרות אך לא הסתובב.

ב-7:37 נכנס ליחידות הכללית; השיחה ארכה כ-35 דקות.

החלוקה ארכה כ-40 דקות. לכו"כ אמר ברכה והצלחה.

להרב גרשון צבי רוזנשטיין שיחי' חייך חיוך רחב. להרב אהרן שי' סערבריאנסקי מאוסטרליא, שעבר יחד עם בנו הקטן, שאל כ"ק אדמו"ר שליט"א: ס'איז אייער זון? [= זהו בנכם?] וחייך מאד.

כשעבר הרב מרדכי שי' למברג, הציגו המזכיר הריל"ג שי'. כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר: ע"פ דין איני חייב להכירך. (בפעם הקודמת שהי' אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א, לפני שמונה שנים הי' בלי חתימת זקן...) והוסיף ובירכו. עד מאה ועשרים כו' (התוכן בלבד – המעתיק).

השיחה לברי-מצוה ארכה כ-15 דקות. וכשעברו אמר לכאו"א; בשעה טובה ומוצלחת. (החלוקה שאחר השיחה נמשכה כ-7 דקות).

השיחה לחו"כ כ-7 דקות. וגם אותם בירך: בשעטו"מ (גם הפעם ארכה החלוקה כ-7 דקות).

ב-9:30 (בהמשך ליחידות) החל בחלוקת דמי חנוכה לכל הקהל, אנשים נשים וטף. אמר לכאו"א "אפרייליכן חנוכה", לכמה (ישראלים) אמר: חנוכה שמח.

לקראת הסיום, כשניגשו המזכירים, ניגש המזכיר הרה"ח ר' י.ק., הרבי שליט"א נתן לו את דמי החנוכה, הרים ידיו בתנועות שמחה, ובירכו תוך חיוך רחב.

כשיצא הביט לעבר הנרות וארון הקודש. לקח לעצמו אחד והתחיל לנגן בעוז "על ניסיך", והניף ידו הק' לכל עבר בשטורעם רב.

כמובן שהדבר גרם להתעוררות של שמחה רה אצל הקהל.