ט"ו אלול תשנ"ב

יום א' ט"ו אלול

תשרי בפתח, וראשוני האורחים כבר הקדימו לבוא, לאור התקוה הגדולה, הציפיה והביטחון, שאט אט יתגלה הרבי שליט"א לעיני כל. בינתיים כולם מאמינים ומחכים, מתוך תקוה, שהרבי שליט"א יצא אלינו, עוד לפני ראש השנה, לקבלת פני"ם לקראת השנה החדשה. כולם, כמובן, מבקשים את הבקשה העיקרית והראשונה, שהרבי שליט"א יהיה בריא, וינהיג את כולנו לארצינו הקדושה, ומתוך שמחה וטוב לבב.

בקשר ליום ט"ו אלול - יום התייסדות תו"ת - והוראת כ"ק אד"ש לעשות שטורעם גדול והתוועדות של שמחה, מביאים אנו בזה קטע משיחת כ"ק אד"ש, (ש"פ תבוא ט"ז אלול תשמ"ו (בהשלמות)) בו מעורר על הנ"ל:

"...ע"פ האמור לעיל אודות העילוי דט"ו אלול בשנה זו - בטוח הייתי שכשאחזור מה"אוהל" בט"ו אלול, אמצא, "אז סעווען סעווענטי גייט כאדאראם... (מהפיכה וכו') - לא מצד ענין של מחלוקת כו', לא יעלה ולא יבוא, כי אם, מצד גודל השמחה באופן דפריצת גדר, שמחה וריקודים ב"שטורעם" הכי גדול, כראוי ליום התייסדות תו"ת, ובפרט בשנה זו.

ולפועל - "שא שטיל"... לא ריקודים, לא שירה באופן של הרמת קול, ואפילו לא ניגון חסידי - שקט מוחלט, כדי שלא לעורר את הישנים והנרדמים...

כיצד יתכן הדבר - שיעבור יום-סגולה כזה, יום התייסדות (הולדת) דתו"ת, ללא התוועדות וחגיגה מיוחדת?!

... יתכן אמנם שהיו כאלו שישבו בביתם, "אונטערן פאפליץ"... והרעישו עם עצמם ("געשטורעמט מיט זיך אליין"), או אפילו עם עוד אחרים, אודות מעלת היום דהתייסדות תו"ת וכו' וכו', כאמור, בד' אמות שלהם, באופן ד"הצנע לכת עם אלקיך"; אבל, לא זו הדרך, ולא זו היא כוונת מייסדי הישיבה, ולא עוד, אלא שזהו היפך הכוונה - שהרי הכוונה היא להחיש את ביאת המשיח עי"ז שיפוצו מעינותיך חוצה (כנ"ל), עד ל"חוצה" האמיתי", שאין חוצה מחוץ הימנו, ולא לישב בביתו ולהרעיש עם עצמו כו'".

בקשר עם בקשה זו של הרבי, התקיימה הלילה ב-770 התוועדות חסידים גדולה בקשר עם יום התייסדות ישיבת תו"ת לפני צ"ה שנה. ההתוועדות התקיימה יחד עם סעודת מצוה, וברוב עם מתלמידי התמימים ואנ"ש שי'.

המנחה הי' הרב דוד שי' רסקין המנהל רוחני דישיבת תו"ת המרכזית.

בתחילה, דיבר הרה"ח ר' יהודה שי' חיטריק - מזקני אנ"ש - שזכה ללמוד בישיבת תו"ת ליובאוויטש שבליובאוויטש וסיפר על החידוש הגדול שהי' בתו"ת, בכך שהתחילו ללמוד חסידות בתור סדר בישיבה.

אחריו, דיבר הרה"ח ר' י.כ. שחזר משיחת כ"ק אד"ש באחרון של פסח תשל"ו (מוגה) שבה מדבר הרבי אודות ישיבת תו"ת.

הרב רסקין - מנהלה הרוחני דישיבת תו"ת - דיבר ב'קאך' אודות חשיבות ונחיצות בואם של תלמידי הקבוצה מאה"ק, בפרט בתקופה זו - שנה שמלך המשיח נגלה בו.

הרה"ח ר' חיים מאיר שי' בוקיעט - ר"י אושען פארקווי וחבר וועד רבני ליובאוויטש הכללי - הזכיר, שאת השם 'תומכי-תמימים' נתן הרבי הרש"ב נ"ע כשנתיים לאחר-מכן - בשמח"ת בעת ההקפות - בהסבירו, שהוא חיכה עד שיעברו ב' שנים ויהיה בר-קיימא נושא פירות, ורק אז הוא נתן לו את השם.

בין הדוברים היו גם הרה"ח ר' קלמן שי' מרלו - חבר הבד"ץ דקראון הייטס, הרה"ח ר' אלי' חיים שי' רויטבלאט - משפיע הכללי דקראון הייטס ומשפיע דאהלי תורה, ר' שניאור זלמן שי' גורארי' - חבר וועד רבני ליובאוויטש הכללי, ר' שניאור זלמן שי' לבקובסקי - מר"י תות"ל המרכזית, ר' שלום שי' מרוזוב ור' שלמה שי' זרחי - ממשפיעי ישיבת תות"ל המרכזית, ור' יצחק שי' שפרינגער ור' יקותיאל שי' ראפ - ממשגיחי ישיבת תות"ל המרכזית.

הדוברים הזכירו, ע"כ, שכל השלוחים הם מתלמידי תו"ת, והדגישו שכ"א מחיילי בית דוד צריכים להשתדל - ע"י הנהגתם - לגרום לכ"ק אד"ש נח"ר ורפואה שלימה, ולהביא את הגאולה בפועל ממש.

במשך הכינוס חולק - ע"י הרה"ח ר' דוד שי' רסקין - משקה שהוציא הרבי שליט"א במיוחד עבור התוועדות זו.