ט' תשרי תשס"ח

מתוך יומן 770
גרסה מ־22:33, 24 באוקטובר 2007 מאת 69.221.32.223 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | צפו בגרסה נוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יומן 770

עש"ק ט' תשרי, ערב יוה"כ:


באשמורת הבוקר, אלפים נוהרים למקום ה"כפרות" שמטעם "אש"ל - הכנסת אורחים", על-יד פנימיית התמימים 1414. למרות שזה לא המקום היחיד, רובם ככולם של תושבי השכונה מקפידים להגיע לכאן, ובכך לסייע בעוד 'אַ שטיקעל פלייש' לאורח אישי של הרבי שליט"א. ברחוב 'קינגסטון' ניתן לראות עשרות תמימים סוחבים את הקרטון שבתוכו התרנגול הנכסף. אלו הם התמימים המקפידים לערוך את ה"כפרות" דוקא ב-770 "בית חיינו"...

לאחר תפילת שחרית, גבאי 770 המסורים, מחלקים לקהל העצום פרוסות "לעקח" ומאחלים בלבביות רבה "לשנה טובה ומתוקה".

מנחה מגיע, ובכניסתך ל-770 אתה נתקל במאות תמימים, כל אחד וקופתו הוא, מבקש את עזרתם של ה"רחמנים בני רחמנים" שאינם מאכזבים כלל וכלל ו'שופכים' בשפע ל"צדקה". רבים הם המקפידים לשים בכל קופה וקופה כמה מטבעות כמנהג כ"ק אדמו"ר שליט"א.

מה שתפס אותי במיוחד, זה העובדה שכמעט כל הקופות – אם בעקיפין אם באופן ישיר – מטרתם היא פרסום בשורת הגאולה והגואל. פתאום אתה נחשף לעובדה ש"בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה" קיים "מטה משיח" הפועל ללא ליאות להוליך את אנשי עירו וסביבתו לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!

הסטענדר עומד הכן ל"ברכה הכללית" אותה נזכה לשמוע תיכף לאחר התפילה מפי כ"ק אדמו"ר שליט"א. התפילה מסתיימת והרגשות מתערבבים. מצד אחד, כה מצפים אנו לראות בעיני בשר, אך יחד עם זאת, בטוחים ומאמינים אנו באמונה שלימה ותמימה שהרבי שליט"א אכן כאן איתנו ב"מקומו הקבוע דנשיא הדור", מברך כל אחד ואחת בברכות עד בלי די, כשבאוזניים המילים מצטלצלות: "שנת אורה, שנת ברכה, שנת גאולה..."

בחלק האחורי, צופה הקהל ב'וידאו' מה"ברכה כללית" דשנת תשמ"ח שבאותה קביעות דהשנה. באמצע השיחה, פורץ הרבי שליט"א בבכי עצור בעת שאומר "אַז אַ איד איז איין זאַך ממש מיט עצמות ומהות". מילים שכה נחרתות בלב כאשר נשמעים המה מפי נשיא הדור...

מיד לאחר ה'וידאו' פורץ אחד השלוחים מאחת הערים הסמוכות בניגון ההקפות לר' לוי'ק ותוך שניות נוצר מעגל ענק במרכז 770 שעוצמתו לא נותנת לך להישאר בחוץ. אתה פשוט נכנס ורוקד עם הנשמה, שואף מהאוויר הזך של חסידים בערב יום-הכיפורים בליובאוויטש...

בכזאת ספונטאניות חב"דית, אך טבעי שלאחר כמה דקות פורצת מאליה, בפעם המי-יודע-כמה, שירת ה"יחי" שאינה מורידה מסדר היום את הבקשה והתביעה למשיח נאו!