י"ח אייר תשל"ה
כשבוע לפני ל"ג בעומר יצא מכתב כללי מכ"ק אד"ש לקראת ל"ג בעומר הבע"ל.
גם יצא-לאור מכתב לחברים השלוחים ומצו"ב, בנוגע לחיזוק בכל ה'מבצעים', וכמובן אשר בל"ג בעומר נעשו ה'מבצעים' בכל התוקף. התקיים 'פאראד' עם לערך 25 טנקים למנהטן, וגם היה "פלוט" ועל-גביו בנו חדר בציור של תפילין, ברוב פאר והדר.
כ"ק אד"ש נסע ל'אוהל' הק'. חזר לערך בשעה 7:51, כשלושת-רבעי השעה לפני השקיעה. התפללו מנחה ולאחרי-זה קרא כ"ק אד"ש לרב דוד רסקין ולריל"ג. פתאום יצא הריל"ג ואמרו "לויפט אַראָפ", ותיכף יצא כ"ק אד"ש להתוועד. כ"ק אד"ש נטל ידיו הק' וכן כל הקהל.
דיבר שיחה בנוגע לשמחת ל"ג בעומר, וההבדל בין ל"ג בעומר לז' אדר. לאחר-מכן אמר מאמר ד"ה 'להבין עניין הילולא דרשב"י' ולאחר המאמר דיבר בנוגע ל'מבצעים' ושהעיקר הוא 'מבצע תורה', שעל-ידו באים לשאר ה'מבצעים'.
לאחרי-זה אמר, שנהוג לקשר כל עניין עם עניין גשמי, במילא תהיה כעת חלוקת דולרים ו'כוס של ברכה'. לכל לראש חילק על-ידי השלוחים לאוסטרליה ועל-ידי אלה שהלכו ועסקו ב'מבצעים' בל"ג בעומר - ה"טנקיסטים".
לנשי ובנות חב"ד נתן לחלק לכל אחת ב' דולרים, אחד לצדקה ואחד עבורן.
כ"ק אד"ש בירך ברכת-המזון והתחיל לחלק בקבוק עם קצת יין לכל אחד שעלה. בין החלוקה אמר כ"ק אד"ש להרב מענטליק [ראש הישיבה] בחיוך: "זינט ווען האט איר אזא גרויסע ישיבה"... הביט כמה פעמים על השעון ושאל אם יש עוד שלא קיבלו, ובאם אין מקבלים ב' פעמים.
במשך הדיבור בהתוועדות, בשיחות ובמאמר, היו כמה עניינים וברכות מיוחדות ובאופן בלתי-רגיל עבור ארץ ישראל. לבסוף הלך כ"ק אד"ש להתפלל מעריב.
בסוף ההתוועדות אמר כ"ק אד"ש: כדי צו באַוואָרענען שאלות [=כדי להבהיר שאלות (כנראה הכוונה לכך שהתיישבו להתוועדות לפני תפילת מעריב, למרות הנאמר בשולחן-ערוך שאסור לישב עד שיספור ספירת-העומר)] נאמר שכ"ק מורי וחמי אדמו"ר התוועד פעם אחת בתרצ"ב בל"ג בעומר בזמן כזה, און האט באַוואָרענט בנוגע צו מעריב וספירה, שבהיות ורבים הם - אדכרי אהדדי, ודי בטעם זה.
ומה שלא התחיל עוד מאוחר הוא משום שמחת חתן וכלה (חתונתו של ר' צבי-הירש גאנזבורג). בסיום ההתוועדות נתן חלה להנ"ל, גם עבור אשתו. לאח"ז נתן כ"ק אד"ש חלה להרב מענטליק ואמר לו שיתוועד בשבת עם התלמידים, אלו ש"תורתם אומנותם".
לפני ל"ג בעומר יצא פתק להנהלת הישיבה בנוגע להנהגת הבחורים בשייכות ל'מבצעים', ובין הדברים היה קטע זה: "לתלמידי הישיבה שבאו מאה"ק [על-פי] היתר הרמב"ם המפורסם ב'יד החזקה', מובן ופשוט, אשר [עליהם] לשבת וללמוד בשקידה בשמירת כל סדרי הישיבה בדיוק".
