כ"ז אדר תשל"ט

מתוך יומן 770
גרסה מ־01:23, 28 בינואר 2008 מאת יומן-770 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | צפו בגרסה נוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יומן 770

יום שני כ"ז אדר

תיכף כשהגיע, נתן לריל"ג את הלקוטי שיחות של שבוע זה (ויקרא) ואמר לי שיש למסור זאת להם בהקדם ולזרזם שיהא מוכן עד הערב, מאחר והנך טס הערב לארץ הקודש ותוכל לקחתם עמך.

כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל את הריל"ג להנעשה בארץ הקודש. ריל"ג ענה שמר פ. טלפן וסיפר על דבר שיחתו עם הרב וו. והנ"ל סיפר לו שחברי מועצת גדולי התורה נמנעו מלשבת ולדון ולהחליט - אודות ההסכם עם מצרים - כי החלטתם תהיה להצביע בעד ההסכם, וזה יהיה בניגוד לדעתו של הרבי, ולא רצו להחליט כך מפני הכבוד. הריל"ג שאל את מר פ. - הרי שמעתי שהאדמו"ר מוויזניץ אמר שהסיבה שלא החליטו כי לא כל חברי המועצה הסכימו להנ"ל, ואמר מר פ. ששניהם הם אמת.

לאחר מכן שאל הרבי אם פרסמו את מה שדובר בהתוועדות של מוצאי שבת קודש פרשת ויקהל-פקודי, ואמר ריל"ג שביום ראשון פרסמו זאת ברדיו שלוש פעמים. הרבי שאל אם פרסמו גם אודות הנפט - שהרי כעת התברר שדיין אמר בדיוק כפי שאמרתי - ואמר ריל"ג שפרסמו גם זאת. ואף היום פורסם פעמיים ברדיו, וכן ב"ידיעות אחרונות", "הצופה" ו"שערים".

לאחר מכן שאל אד"ש אם פרסמו בארץ הקודש את פסק הדין של הרב ה. - נגד ההסכם - וענה ריל"ג שאינו יודע. ואמר הרבי: מכיוון שכאן לא עוררו על זה, לכן לא פרסמו הנ"ל. ואם כעת תדבר אודות זה - אזי יאמרו שאני בקשתי שיפרסמו את פסק דינו של הרב ה., ובאם תדבר על זה בארץ הקודש - יתפרש הדבר ששלחתי שליח וכו'".

ריל"ג שאל אם לפרסם זאת על ידי הארגון, ואמר אד"ש שגם הם יאמרו שאני הוריתי או שאתה הורית להם. ריל"ג אמר שבאפשרותו לדבר עמם שאין זו הוראה מכאן, ואמר אד"ש: "איז איינער שושקעט אַריין אין אַ צווייטנס עווער [=אוזן] שאני נתתי ההוראה או אתה". לא היה שבע רצון מאופן הפרסום.

בערב, כשחזר הרבי מביתו, לקח את המעטפה בה מונחים הדולרים, הוציא שני דולרים ואמר לריל"ג: "את זה תמסור לחתן - שיתן את זה לצדקה". אחר-כך נתן שני דולרים נוספים ואמר: "את זה תמסור לכלה שתתן לצדקה; דולר אחד - ביום התנאים, ואת השני - מתי שתרצה".

כשנכנס ריל"ג אחרי ערבית, שאל הרבי בחיוך: "נו, מתי אתה נוסע?". לאחר שעניתי - "כעת", אמר: "תסע לשלום, והתנאים יהיו בשעה טובה ומוצלחת וההכנות לחתונה יהיו בהצלחה, ולשמוע בשורות טובות תמיד כל הימים".

(תשורה גרונר-שטיינברג)