ל' מרחשון תשנ"ד

מתוך יומן 770
גרסה מ־17:17, 17 באוקטובר 2007 מאת יומן-770 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | צפו בגרסה נוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יומן 770

יום ראשון אדר"ח כסלו

וכרגיל מידי שנה התאספו מאות השלוחים בשעות הבוקר לתמונה המשפחתית בחזית 770. מאחורי השלוחים נתלה השלט הגדול של 770 - 'יחי אדוננו' - ושלא כרגיל, בהזמנת מנהל הכינוס יצאו במשותף שלושת מזכירי כ"ק אד"ש מה"מ, תוך כדי הפגנת אחדות נדירה בדאגה לשלימות הסדר.

לאחמ"כ התנהלו כסדרם סדנאות הדיון של השלוחים, כשיום זה יוחד לעניני משיח וגאולה.

ובבית חיינו ביקר היום בקודש פנימה הנוירולוג מבוסטון, ד"ר קפלאן.

יחידות לשלוחים

בשעה 5:40 נודע כי השלוחים יעברו ע"פ כ"ק אד"ש מה"מ ליחידות, ומיד עמדו כולם הכן ליד הכניסה לקודש, בשירת המארש של ר"ח כסלו, וכעבור כ-10 דקות החלו להיכנס אל הקודש. כ"ק אד"ש מה"מ ישב בפתח היכל קדשו על כיסא שהועמד ע"ג הבימה המיוחדת, כשמלפניו הועמד שולחן. "ד"ש" ממצבו של הרבי ניתן הי' לראות על פני העוברים, כשדמעות ניגרו מעיניהם על מה שראו. לרבים מהם היתה התמיהה: "מדוע נתנו לנו לעבור?" המלים נעתקו מפיהם.

לטענתם הרי שכ"ק אד"ש מה"מ ישב ע"ג הכסא כשכולו מורכן ומוטה לימינו, ואף עצם עיניו מפעם לפעם. מבטו הי' לא כרגיל ולא חד וחודר. היו אמנם כאלו שאיחלו 'יחי' וכד' ולהם ענה בניד ראשו הק' והביט לעברם, אבל בכללות הי' זה לגמרי לא מעודד. לאחמ"כ נודע אשר בדקות הראשונות הי' זה לפי ערך טוב יותר אך כעבור מספר דקות ירד וירד יותר ויותר, עד שבאמצע היחידות הפסיקו את העוברים מאחר שהמצב לא איפשר. החלישות ע"פ כ"ק אד"ש מה"מ היתה בולטת וניכרת, למרות הרצון העז לראות את השלוחים (וכפי שהאחראים סיפרו אשר מיד ששאלו באם כ"ק אד"ש מה"מ מעוניין שיעברו ע"פ - ענה בחיוב). כאמור היחידות נמשכה כ-13 דקות, ומיד עם סיומה הודיעו לשלוחים אשר מקוים כי יותר מאוחר, או רק מחר, תנתן הזדמנות נוספת ליחידות אצל הרבי...

ובאוירה קשה זו הלכו השלוחים ל'בנקעט' באהלי תורה, שם התקיימה הסעודה החגיגית של סיום הכינוס, כאשר החלק השני לאחר האוכל אמור להיות ב-770.

הרב משה קאטלארסקי הנחה את המעמד וסיפר, אשר "הלילה הודיעו על כינוס השלוחים והיתה קורת-רוח על פניו הק', וכשהיתה הצעה שהשלוחים יעברו מיד - ענה כ"ק אד"ש מה"מ בחזקה בראשו לחיוב. אנו מקוים שהלילה יהי' עוד יותר טוב ממה שהי' עד עתה, ומקוים ששאר השלוחים יזכו אף הם לעבור אצל הרבי".

בהמשך הוזמן הד"ר מינקוביץ לדבר והקהל הריע לו על עזרתו הרבה, ומטבע הדברים הרי שכשמדברים אודות מצב הבריאות והנסיון להיטיב עם מצב הבריאות, קיימת בידנו סגולה מנשיא הדור ועצה חשובה ומועילה ביותר, וכך ניגנו כולם "יחי אדוננו"...

הד"ר מינקוביץ: "כבוד גדול הוא בשבילי להיות מוזמן כאן, לומר כמה מלים. זו זכות בשבילי לבוא הנה, וזכות גדולה עוד יותר, זכות בלתי משוערת שניתנה לי, לתרום את חלקי הצנוע לבריאותו של הרבי. כמובן שאיני יכול למסור פרטים, אך מה שאני יכול לומר הוא, שהיום אני יותר מעודד מאשר לפני כמה ימים.

"רציתי להתחלק עמכם בכמה מחשבות שעברו דרכי בימים האחרונים. אני למדתי וידעתי, ולומד ויודע, שתנועת חב"ד היא תנועה של שמחה, וישנו פסוק במקורות שלמדתי עליו והוא אומר: "שמועה טובה תדשן עצם". הפסוק הזה עובר כל הזמן במוחי ובנפשי בימים האחרונים, ואני חושב עליו ועל המשמעויות הרחבות שלו. אנחנו, הרופאים, לצערי הרב לא תמיד לומדים ויודעים על הערך של השמחה בריפויו ובהתאוששותו של כל אדם, והערך העצום של השמועה הטובה. כשלמדתי יותר על תנועת החב"ד ועל הבשורות והשמועות הטובות אשר כל השליחים מביאים לכאן, התחלתי ללמוד ולהבין מהו חלק הריפוי של השמועה הטובה. לפני כמה שעות ישבתי על יד הרבי וסיפרתי לו את השמועות הטובות, וראיתי את האור והשמחה בעיניו של הרבי, כך שהשמועה הטובה שלכם מביאה שמחה וריפוי לרבי. וברוב שמועות טובות - תדשן עצם. תודה רבה לכם".