ב' תשרי תשכ"ז
ליל בדר"ה: ירד למעריב שעה 7:55, וירד עם סידורו והמשניות, ומיד התחיל להתפלל ולא אמר תהלים. לא שרו אבינו מלכנו בהתחלה. גם הפעם האריך בשמו"ע, אחרי התפילה אמר קדיש וגם אמר משניות וקדיש דרבנן. בזמן שיצא אמר גוט יום טוב. עלה למעלה לאכול שעה 9:30, חכו על הרבנית אבל היא לא באה. עלה למעלה עשה קידוש, אחרי קידוש לקח שני תאנים, אכל ואח"ז לקח סידורו ועשה ברכה אחרונה, ואח"ז הלך ליטול ידיו. נטל יד ימין ארבעה פעמים -גם אתמול- והשמאל שלשה פעמים, ואח"ז בצע על החלות וטבל בדבש, ואח"ז לקח חתיכה חלה וטבל במלח, ואכל. בהדגים שם מלח.
בין הדגים להבשר התחיל ר' שמואל לוויטין לדבר, ואמר המשל מר' לוי יצחק מברדיטשוב. ורש"ל אמר "בערדיטשובער" ואד"ש אמר שצריכים להגיד ר' לוי יצחק מבערדיטשוב, וכך כתוב בליקוטי תורה. ואמר המשל והמשל עם מלך, אמר רש"ג שהמשל הוא בבן מלך, אז רש"ל שאל את אד"ש מה הוא אומר, ענה אד"ש שימשיך הלאה, ובסוף אמר רש"ג שחשב על המשל השני. אז ר' שמרי' גורארי' שמע שיש משל שני, שאל את אד"ש מה המשל השני, ענה אד"ש שיספרו את המשל בשמח"ת... ואח"כ אמר אד"ש לספר.
אח"ז שאל רש"ג למה לא כתוב בספר המנהגים שהבעל תוקע צריך להביט אחרי התקיעות בפנים שוחקות? ענה אד"ש שזה כתוב בפרי עץ חיים עוד לפני מנהג חב"ד. ואח"ז שאל אד"ש מה שבספר המנהגים כתוב שבליל הקידוש צריכים להגיד מעומד ובבקר לא כתוב שום דבר, ושאל רש"ג האם ר' ליב גרונר כתב את זה מעצמו? וענה לו אד"ש שלא כתב מעצמו אלא מרשימה. והמשיך אד"ש מה שישב חמיו כאן, לא ראי' מפני שאולי מצד הבריאות לא הי' יכול לקום, אבל בריגא גם ישב. ושאל אד"ש למה לא כתב שישב, וענה אד"ש שאולי זה לא הי' הוראה לרבים.
ואח"ז שאל רש"ל למה כתוב שהרביים לא היו מדברים בר"ה, ענה אד"ש שאז בנין המלכות בין כסא לעשור, ובנין המלכות בדבור אז צריכים לשמור הדיבור, אבל בדברי תורה יכולים לדבר - וגם כאן -. בירך ברכת המזון ר' דוב גורביץ, ואחרי האוכל הלך אד"ש ואמר גוט יום טוב להרבנית הזקנה, והרבנית דיברה עם אד"ש כמה רגעים, ואח"ז ירד אד"ש לחדרו והי' שם כחצי שעה, ויצא והלך הביתה 11:45. ער"ה הגיע טלגרמה מא"י שהגיעו עוד שני צעירים מרוסי'.
