ז' טבת תשמ"ז

לאחר קריה"ת החלו לנהור ל-770 קהל רב ומגוון, חסידים מחסידויות שונות – ואנשי מעשה, ישראלים "צברים" וכו' , והם יושבים, כאו"א, בדחילו ורחימו וכותבים פ"נ הנמסר מיד למזכירות. התכונה רבה, והמזכירים עובדים בקדחנות. 770 בכלל – על הרגליים, כל אחד מתקשר לאנשים עמם קשור הוא ב"מבצעים" ומקבל את שמם מושם מאמם, המצרך המבוקש ביותר ביום זה הוא "הדף הלבן" לתוכו נכנסים שמות שמות ושמות ... כמו"כ נכנסו שמותיהם של למעלה מאלף ילדים הרשומים במרכז העולמי של "צבאות השם" בנ.י., והאוירה מיוחדת במינה.

מהשעה 2:00 ואילך מתגודדים רבים מאנ"ש והת' סביבות פתחו האחורי של געה"ת – מצפים ליציאתו של כ"ק אד"ש לאוהל, המתיחות גוברת כשהביא רח"ב הלבארשטם את הרמקול, בשל אפשרות לשיחה. ברגעים האחרונים נזרקים פתקים מכל הכיוונים והמזכירים נחפזים לקחתם ולהכניסם אל הקודש פנימה. בשעה 2:40 יוצאים בזה אחר זה ארבעה אברכים, מעבירים את שקיות הכסף – המצורף לפני"ם – לאיזהו מקומן, מיד אחריהם יוצאים שני המזכירים, נושאים בכבידות את הפני"ם – שקיות נייר גדולות ועמוסות המוחות במושב האחורי של הרכב. הם חוזרים ויצאים שוב עם שקיות נוספות, שה"כ שמונה במספר. אחרי דקה יוצא אד"ש כשפניו הק' מאירות, כשבידו הוא נושא חבילת פני"ם נוספת, ההתרגשדות בקרב הקהל – גדולה, גל הפני"ם המשיך לזרום גם בזמן שהייתו של אד"ש על הציון והגיע ישירות לשם. בשעה 7:40 חזר אד"ש מהאוהל, כשברכב 12 שקיות הפני"ם (ארבע מהם נוספו כשהי' באוהל) לאחר כרבע שעה ירד לתפילת מנחה כשלאחרי תםילת ערבית ניגש אד"ש אל הסטנדר המיוחד שהוכן על בימתו והחל אומר משיחה שארכה כחצי שעה.

בשעה 10:00 החלה סעודת הודאה המאורגנת ביוזמתו של הרב מ. הארליג שי' שהי' גם המנחה, ר' ש.ב. העכט פתח בדבר מלכות כשחזר על שיחתו האחרונה של אד"ש. הגר"מ לנדא נשא דברים בענין המקור לסעודת הודאה, והרב יואל שי' כהן הסביר את תשובות המאורע ע"פ חסידות, מזכיר אד"ש ר"י קרינסקי שי' הציג לפני הקהל את העו"ד הראשי של אגו"ח במשפט – מר נתן לוין, ולאחר מכן הוזמן מר לוין לדוכן הנואמים, הוא אמר כי הוא נרגש מאד הנצחון שכן בדרך העולם שאחר נצחון אחד הצדדים במשפט שמחים כיום שלמחרת , ואילו כאן, בליובאוויטש, הוא רואה שמחה של שלושה ימים... הוא גם קישר דברים הכרוכים במשפט, לענינים המסופרים בפרשת השבוע, כן נשאו שברים הרב מ. אשכנזי שליט"א (מכפ"ח) והר"י העכט, שוב פיאמנטה, ושוב רוקד הקהל על השולחנות, ובכותל המערבי של ביהכנ"ס האיר פנים לכולם שלט גדול עליו נכתב: "זה היום תחילת מעשיך, ה' טבת – חג החגים. יום גאולת דידן נצח. מלכותו בכל משלה". שוה הוצאו השולחנות והספסלים ואלפי החסידים הרוקדים (שהיום נוספו אליהם הרבה אורחים: שלוחים, תלמידי ישיבות ממקומות מרוחקים, ועוד.) ממלאים בצפיפות את שטח ביהכנ"ס. מאן דהוא העיר כי ב"ספר התודות" מסופר שכאשר יצא אדמו"ר הזקן ממעצרו בי"ט כסליו, המשיכו החסידים להתגלגל שכורים ברחובות פטרבורג במשך השבוע שלאחר מכן... ועד כמה שהיתה השמחה גדולה בימים ההם, הרי שכאן השמחה גדולה ביותר, עד שהכל מודים שגם בשמחת בית השואבה ואפי' בשמח"ת לא רואים דבר שכזה