ז' טבת תשמ"ז
יום חמישי, ז' טבת
לאחר קריה"ת החלו לנהור ל-770 קהל רב ומגוון, חסידים מחסידויות שונות ואנשי מעשה, ישראלים "צברים" וכו', והם יושבים, כאו"א, בדחילו ורחימו וכותבים פ"נ הנמסר מיד למזכירות. התכונה רבה, והמזכירים עובדים בקדחנות. 770 בכלל – על הרגליים, כל אחד מתקשר לאנשים עמם קשור הוא ב"מבצעים" ומקבל את שמם מושם מאמם, המצרך המבוקש ביותר ביום זה הוא "הדף הלבן" לתוכו נכנסים שמות שמות ושמות... כמו"כ נכנסו שמותיהם של למעלה מאלף ילדים הרשומים במרכז העולמי של "צבאות השם" בנ.י., והאוירה מיוחדת במינה.
מהשעה 2:00 ואילך מתגודדים רבים מאנ"ש והת' סביבות פתחו האחורי של געה"ת – מצפים ליציאתו של כ"ק אד"ש לאוהל, המתיחות גוברת כשהביא רח"ב הלברשטאם את הרמקול, בשל אפשרות לשיחה. ברגעים האחרונים נזרקים פתקים מכל הכיוונים והמזכירים נחפזים לקחתם ולהכניסם אל הקודש פנימה.
בשעה 2:40 יוצאים בזה אחר זה ארבעה אברכים, מעבירים את שקיות הכסף – המצורף לפני"ם – לאיזהו מקומן, מיד אחריהם יוצאים שני המזכירים, נושאים בכבדות את הפני"ם – שקיות נייר גדולות ועמוסות המונחות במושב האחורי של הרכב. הם חוזרים ויוצאים שוב עם שקיות נוספות, סה"כ שמונה במספר. אחרי דקה יוצא אד"ש כשפניו הק' מאירות, כשבידו הוא נושא חבילת פני"ם נוספת, ההתרגשות בקרב הקהל – גדולה, גל הפני"ם המשיך לזרום גם בזמן שהייתו של אד"ש על הציון והגיע ישירות לשם. בשעה 7:40 חזר אד"ש מהאוהל, כשברכב 12 שקיות הפני"ם (ארבע מהם נוספו כשהי' באוהל) לאחר כרבע שעה ירד לתפילת מנחה כשלאחרי תפילת ערבית ניגש אד"ש אל הסטנדר המיוחד שהוכן על בימתו והחל אומר משיחה שארכה כחצי שעה.
בשעה 10:00 החלה סעודת הודאה המאורגנת ביוזמתו של הרב מ. הארליג שי' שהי' גם המנחה, ר' ש.ב. העכט פתח בדבר מלכות כשחזר על שיחתו האחרונה של אד"ש. הגר"מ לנדא נשא דברים בענין המקור לסעודת הודאה, והרב י.כ. שי' הסביר את תשובות המאורע ע"פ חסידות.
מזכיר אד"ש רי"ק שי' הציג לפני הקהל את העו"ד הראשי של אגו"ח במשפט – מר נתן לוין, ולאחר מכן הוזמן מר לוין לדוכן הנואמים, הוא אמר כי הוא נרגש מאד הניצחון שכן בדרך העולם שאחר ניצחון אחד הצדדים במשפט שמחים כיום שלמחרת, ואילו כאן, בליובאוויטש, הוא רואה שמחה של שלושה ימים... הוא גם קישר דברים הכרוכים במשפט, לענינים המסופרים בפרשת השבוע.
ר' שלמה קונין סיפר שבמהלך הטיסה מלוס-אנג'לס, במטוס שהי' מלא בחסידים שמיהרו להגיע ל-770 מיד עם היוודע הבשורה, הועבר שיחת אד"ש בשידור טלפוני ישיר! כן סיפר ששמע שבשני המטוסים שהגיעו מקנדה, גדושים בחסידים, ביקש הקברניט ברמקול להחליש מעט את הריקודים שכן הם עלולים להזיק לטיסה...
כן נשאו דברים הרב מ. אשכנזי שליט"א (מכפ"ח) והר"י העכט, שוב פיאמנטה, ושוב רוקד הקהל על השולחנות, ובכותל המערבי של ביהכנ"ס האיר פנים לכולם שלט גדול עליו נכתב: "זה היום תחילת מעשיך, ה' טבת – חג החגים. יום גאולת דידן נצח. מלכותו בכל משלה". שוב הוצאו השולחנות והספסלים ואלפי החסידים הרוקדים (שהיום נוספו אליהם הרבה אורחים: שלוחים, תלמידי ישיבות ממקומות מרוחקים, ועוד) ממלאים בצפיפות את שטח ביהכנ"ס.
מאן דהו העיר כי ב"ספר התולדות" מסופר שכאשר יצא אדמו"ר הזקן ממעצרו בי"ט כסלו, המשיכו החסידים להתגלגל שיכורים ברחובות פטרבורג במשך השבוע שלאחר מכן... ועד כמה שהיתה השמחה גדולה בימים ההם, הרי שכאן השמחה גדולה ביותר, עד שהכל מודים שגם בשמחת בית השואבה ואפי' בשמח"ת לא רואים דבר שכזה.