א' מרחשון תשכ"ד

שבת ב' דר"ח מרחשון

בתפילת שחרית, כאשר הש"ץ אמר את הפסוקים האחרונים ב"כי לעולם חסדו", סימן הרבי שליט"א בידו שיתחילו לשיר, והתחילו בשירת "האדרת והאמונה". בהמשך עיין הרבי שליט"א בספר התניא, עד שהגיע הש"ץ ל"נשמת" שאז המשיך הרבי שליט"א להתפלל. כשהגיע הש"ץ לקריאת-שמע עדיין אחז הרבי שליט"א בברכת "יוצר אור", אבל כבר לקח בידו את הארבע כנפות, כדי שלא יחכו בשבילו. בתפילת מוסף, כאשר הש"ץ אמר "הוא אלוקינו" בקדושת "כתר", סימן הרבי שליט"א בידו שיתחילו לשיר.

התוועדות בשעה 1:30, בדרך כלל הייתה ההתוועדות רצינית מאוד. בשיחה הראשונה דיבר הרבי שליט"א על-כך שפרשת נח היא "קאַלאַמוּטנע וואָך [= שבוע אפרורי]", ואילו פרשת לך-לך היא פרשה שמחה. בשתי השיחות האחרונות ממש התאפק מבכי.

ההתוועדות הסתיימה ב-4:10 וכעבור עשרים דקות התקיימה למעלה תפילת מנחה, ואחריה הלך הרבי שליט"א לביתו. כשחזר, בשש בערך, העיף מבט חזק על אלו שהסתובבו בחוץ. בשעה עשר בלילה הלך לבית אמו הרבנית.