א' תשרי תשמ"ט
יום ב' א' תשרי, ראש השנה תשמ"ט
ראש השנה. מאז ומקדם הודגש אמירת תהלים בשופי, אך כאן 'לומדים' שעיקר ההתעניינות הוא למצוא מקום לתקיעות (בלילה מאוחר ניגש א' התמימים המבוגרים ומבקשים ממני שאזהה אותו אך כיון שארכו השנים מאז ראיתיו בילדותי טעיתי וחשבתיו לבן דודו, הוא ומשפחתו הותיקים במקומותיהם לימדוני שב-770 צריכים להתעצם עם מקומך הקבוע עד שכביכול אתה נהפך לחלק מהנוף של 770).
אחד התמימים הישראלים (הת' י.א.) המציא רעיון נפלא ומשונה שחיבר שלשלאות ברזל לעזרת נשים ובעזרת כמה תמימים עלה מעל גבי הקהל ובאופן דתלוי בין שמים וארץ, וזכה לראות ולשמוע הברכות והתקיעות בבהירות גדולה.
בלילה עדיין לא מצאתי כל עצה. בבוקר ניסו כו"כ רעיון, ליתן לילדים באקס שיונח תחת הבימה של הרבי והילדים שניתן להם רשות לשבת בצידי הבימה ישמרו עליהם וכשהרבי הולך למפטיר יקימו שם פירמידות. אך זמן מועט אחר הבאת הבאקס ומסירתו לילד מכפר חב"ד שהכרתיו, נעשה קץ לגודל התקוה ע"י א' מ"ועד המסדר" שהביא שרשרת וקשר הבאקסים הרבים שהיו שם זה לזה והוציאם מכלל שימוש.
בתפילת שחרית הש"ץ דילג קטע מהפיוטים. חלפה לי מחשבה, איך במקום הכי חשוב בעולם יחסר דבר כזה, אך אחר זמן נודע לי שסדר תפילת רבינו נשיאינו היה כך, וכ"ק אד"ש אמר שער "מישט זיך נישט מיט בעה"ב'ישקייט" [=הוא לא מתערב בנעשה] בבית הכנסת.
כשכ"ק אמר מפטיר הצלחתי לעלות על זווית באקס של חברי הת' דוד שי' ערנטרוי, אך לקראת התקיעות גברו הדחיפות, ולא היתה כל אפשרות לעלות ולראות, אך ב"ה שזכיתי לשמוע ברור הפסוקים והברכות (דלא ככמה וכמה שעמדו במערב ביהכ"נ שסיפרו לי שאף תקיעות בקושי שמעו, אך מקומי היה ממש מול פני קדשו, אלא שקרוב לארון הקודש).
התקיעות העמוקות ששומעים בהם הגנוחי גנח והילולי יליל - אין דומה לתקיעות אלו שום תקיעות בעולם ונרגש ממש הצעקה פנימית.
אחר התקיעות קופצים לגובה אולי נזכה לראות בחזרת פנים אך קהל גדול נדחף כלפי חוץ, כיון שאחר היגיעה והדוחק העצום של התקיעות אינם יכולים לסבול יותר וחייבים לנשום אויר ולכן אין רואים. אך בזה נחמתנו שהרבי מיסב פניו אלינו בתוך שאר כל הנמצאים כאן ומשפיע לנו אהבתו.
בברכת כהנים זכיתי לברך ע"ג בימת הרבי. שם ראיתי שני ספרים שלא צויין שמם ע"ג הכריכה השחורה, שאותם הרבי השאיר ע"ג הסטנדר. כמובן מעניין מה הם, אך "לא תגע בו יד".
אחה"צ איחרתי מעט למנחה ולא ניתן לשמוע הקדישים, החלטתי שאקדים לחצר הכולל ומשם אראה את התשליך. ואכן ראיתי איך הרבי מתבונן (במים) במבט עמוק ובסוף מקיף את הבריכה ומנענע הציציות. אשרינו מה טוב חלקנו.
