ב' מרחשון תשנ"ג

יום חמישי ב' מר-חשון

בשעה 11:00 לערך עברה הלויתו של הרה"ת ר' אייזיק גרשון ב"ר אברהם זאב ע"ה מינץ שנפטר בטרם עת. מאות מתושבי השכונה השתתפו בהלוי'. גם חברי המזכירות השתתפו בה.

את השיעור בעניני גאולה ומשיח מסר הת' יוסף ישעי' שי' ברון שפלפל בענין "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה".

בעיקבות הידיעה שחבר המושבעים (ג'ורי) צריכים להכריע היום בדינו של רוצח הק' יעקב רוזנבאום הי"ד, הורגשה בשכונה תכונה רבה. גם המשטרה הועמדה הכן ועשרות ניידות התפרסו ברחבי השכונה.

בשעות הערב נכנסו ד"ר מור וד"ר טישהאלץ אל הקודש פנימה, ומהם שמענו על ההתקדמות הרבה והשינוי הדרסטי שהתחולל בשבועות האחרונים. ד"ר מור עצמו יצא מלא התפעלות וטען שאמנם לפי דעתו אין זה נס, אך ברור שזוהי התקדמות רצינית לפי-ערך, ולפי הקצב הנוכחי, הרי שבזמן הקרוב יחזור אל עצמו ענין הדיבור. ד"ר טישהאלץ עצמו אמר לרבי, שהוא מאוד בהתפעלות מכל מה שהי' בחגים, בפרט מהפיזיותרפי' שעשה ע"י עידודיו לקהל. כתשובה לכך הרים כ"ק אד"ש את ידו (השמאלית - כשאצבעותי' קמוצות ואגודלה בולט) כלפי מעלה.

בשעה 5:15 הגיעה ההודעה ש"בתוך דקות יצא כ"ק אד"ש לתפילה". בבהלה ובשמחה נכנסו כולם ל-770, ובשעה 5:18 כבר נכנס כ"ק אד"ש אל החדר המיוחד. מבעד לחלון ניתן היה גם להבחין ב-2 הדוקטורים, שלא' מהם (ד"ר מור) היתה זו הפעם הראשונה שראה מחזה מסוג זה (ביקורו האחרון היה לפני החגים) והתרגשותו היתה ניכרת לעין כל.

אל העמוד ניגש הת' ישראל הלוי העלער, ועם סיום התפלה (5:27) נסגר הוילון ונראו תזוזות בוילונות המרפסת. השמחה היתה רבה וכמו התנגן לו מעצמו הניגון "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

כעבור כדקה נפתח הוילון ומלך המשיח נראה אל הקהל. הוא סקר את הקהל ובראשו הק' עודד את השירה. מאחוריו עמדו שלושת חברי המזכירות, שני חברי ההצלה ושתי הרופאים הנ"ל.

כעבור כשתי דקות סימן בידו הק' לסיום. הריל"ג שאל "האם לסגור", ונענה בחיוב, ומשהחלו לסגור את הוילון עודד בידו הק' פעם אחת, ואף המשיך להניד בראשו הק' עד לסגירת הוילון. השעה היתה 5:30.

מיד אח"כ הגיעה הידיעה שהג'ורי ימ"ש החליטו לזכות את רוצחו של הק' יעקב רוזנבאום הי"ד. בתוך דקות התארגנו מספר בחורים, ויצאו לחסום את שדרת איסטערן פארקווי.

כוחות משטרה רבים עמדו עם הקסדות המיוחדות וכל כלי המשחית, והתפרסו לאורך השדרה, כדי למנוע את התפשטות הקהל. הם סגרו גם את הרחובות המובילים לאיזור והמתח גבר מרגע לרגע. גם כלי התקשורת לא ויתרו והגיעו בהמוניהם.

מספר שעות אח"כ, הביאו כמה בעלי יוזמה מיקרופון והחלו להלהיט את הרוחות עם סיסמאות של "אנו דורשים צדק", "דם יהודי אינו מים", "להפיל את דינקינס" וכו' וכו'. מאוחר יותר נזרק מא' הבתים בקבוק שפגע בא' הבחורים ופצע אותו (מאוחר יותר נודע שבדרך נס ניצלה ידו - ברכתינו שלוחה אליו לרפואה שלימה בקרוב).

בינתיים הגיעו חברי ועד הקהל ופתחו בנאומים. גם הרב שמואל בוטמן דיבר חזק, וכמוהו היו יהודים רבים מקהילות אחרות, שבאו לעודד את הקהל ולדבר בעד החובה להוריד את ראש העיר מכסאו.

למרות היות הזמן ערב שבת, הגיעו גם בית יעקב (נשות ישראל) בהמוניהן. ענין זה נוגע אליהן גם מסיבת משפטו של רוצח לאפיין הי"ד שאמרו להתחיל בעוד ימים ספורים.

רק לקראת השעה 2:00 לפנות בוקר התפזר הקהל בידיעה שזהו רק תחילתו של מאבק שימשך זמן רב. ר' יוסף ברוך שי' שפילמאן הודיע לקהל, שמחר יתקיים שוב כינוס, וביום ראשון הקרוב תיערך הפגנה גדולה.