ב' תשרי תשנ"ג
ליל ב' דראש השנה
גם הערב - לפני תפילת ערבית - אמר הש"צ - הרב ליפא שי' שפירא - את קאפיטל צ"א פסוק בפסוק עם כל הקהל הקדוש, ולאחמ"כ ניגנו את "אבינו מלכנו". לאחר התפלה הכריזו ג"פ "יחי אדוננו..."
יום ב' דראש השנה
בשעה 7:30 לערך התקיימה קריאת התורה (בפרשת "ויהי אחר") ותקיעת שופר ב'הול' הסמוך לחדרו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. הסדר הי' כאתמול.
לפני התפילה הכריז הגבאי, שכשם שזכינו שהרבי הי' אתנו אתמול במשך למעלה משעה, גם היום נזכה בע"ה שהרבי יהי' אתנו בזמן התפלה והתקיעות. וע"כ מבקשים מכל הציבור שלא לגרום אי נעימות, ולא לעמוד על הספסלים ולהסתיר לאחרים. הקהל ששמע הכרזה מעין זו הבין שמשהו הולך לקרות היום. ואכן נודע, שהמזכירות הודיעה (באופן לא רשמי) שבע"ה יעלו בפני הרבי הצעה (באם הרבי יצא גם היום) שהקהל יוכל לראותו.
רבים מהבחורים תפסו עמדות טובות לעמוד מקרוב. ואם בכל ראש השנה תופסים מקום במזרחו של בית הכנסת - ששם הרבי נמצא - או ממול בימת הקריאה - שמשם הרבי תוקע בשופר - הרי שהיום לצערינו המצב הי' בדיוק הפוך, וזאת מכיון שעדיין לא נושענו והרבי לא יכול להיות אתנו יחד במקומו הרגיל לעת עתה, וכל הלחץ והדחיפות היו באיזור המערבי של בית הכנסת, וליד מדריגות בימת הקריאה - שמשם הצפי' דרך החלונות הכהים טובה יותר - על פי עדותם של כמה שעמדו שם ביום האתמול.
רבים מהבחורים לא שמעו על האפשרות שיראו את הרבי ברור, אבל אעפ"כ תפסו עמדות טובות, לפחות כדי לראות את דמותו הקדושה או את הצללים - כפי שראו אתמול.
בשעה 11:00 לערך נודע שהרבי יצא שוב (כאתמול), אלא שהפעם יותר מוקדם (כבר בתחילת חזרת הש"צ). באופן ספונטני הסתובב הקהל לכיוון מערב בית הכנסת, והיום ניתן הי' לראות בבירור יותר, איפה הרבי יושב (למרות שלא יכלו לראות את פניו).
היום גם הרימו (לכתחילה) את התריס לחצי גובהו.
לאחמ"כ נודע, שבעת שהקהל ניגן "ממקומך" (בניגון שאמיל) הכה הרבי באצבעו השמאלית על השולחן. בכלל, במשך כל העת עקב הרבי (כאתמול) במחזור אחר החזן, ומפעם לפעם הסתכל על הקהל. הש"צ התפלל בקול רם כדי שגם כ"ק אד"ש - שנמצא לע"ע במערב בית הכנסת - יוכל לשמוע, והרבי ענה "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן", על הברכות. במודים כרע מעט.
לפני קריאת התורה הודיע הגבאי שוב אודות החובה לשמור על הסדר ולא לגרום אי נעימות לאף אחד. הקהל כבר הבין שצפוי משהו לא צפוי...
לפני התקיעות הסדר הי' כאתמול. קאפיטל צ"א ו"יחי אדוננו...". לאחר התקיעות החל הקהל לנגן את הניגון "יחי אדוננו" (ללא מלים מכיון ש(כנ"ל) נהוג לא לדבר לאחר התקיעות עד לסיום התפלה). חלק מהקהל (מלומד מאתמול) שחשב שהרבי יצא מיד לאחר התקיעות, ניסה לראותו כשהוא יוצא (שאז קל יותר לראותו). שאר התמימים - שידעו אודות התכנית שהמזכיר הריל"ג ישאל את הרבי שליט"א בנוגע לאפשר לקהל לראות את פני קדשו - המתינו בכליון עינים לבאות והגבירו את השירה, ואז ניתן הי' להבחין במזכיר הריל"ג שניגש לשאול את הרבי לערך בזה"ל "אויב דער רבי ערלויבט אז דער עולם זאל זען דעם רבי'ן אזוי ווי אלע מאל נאך תקיעות" (האם הרבי רוצה לאפשר לקהל לראותו כפי שנוהגים מידי שנה לאחר התקיעות), והרבי השיב בחיוב. אז הזיזו את כיסאו של הרבי לחלון השלישי (שם החלון בהיר יותר כדי שניתן יהי' לחזות בתאור פניו הק'), הרימו את התריס והקהל ראה את הרבי סמוך לחלון, ויכלו להביט על פניו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. היו אלו דקות מרגשות במיוחד. הרבי התקרב מספר פעמים לחלון ממש ואף התרומם מעט מהכסא והסתכל למטה (לאלו שעמדו ממש סמוך לחדר), לצדדיו ולכל הקהל. ניתן הי' להבחין שהרבי מתעניין מאוד בקהל. פניו היו מאויימות. הרבי הזיז כמ"פ את הטלית כדי שלא תסתיר את הקהל, וכשהתקרב יותר לחלון והתרומם מעט, אחז את ב' צדדי הטלית בידו השמאלית והזיזם אנה ואנה. הקהל ספונטנית החל לשיר את הניגון ביתר שאת וביתר עז והפעם עם המלים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", "עד מתי"???. היו אלו רגעים מרגשים ביותר וניתן הי' לשמוע קולות של בכי (שנמשכו עוד זמן ארוך לאחר מכן) מרבים מהתמימים. הרבי הי' קרוב לחלון במשך כדקה, ולאחמ"כ התיישב ישר והתרחק מעט מן החלון. הריל"ג שאל את הרבי "האם ברצון הרבי לסיים", והשיב בחיוב. ואז הורידו את המסך חזרה והרבי יצא לחדרו הקדוש. השעה הייתה 12:37.
חדוה תקיעה בלבאי מסטרא דא על שזכינו לראות את פני התוקע - פניו של הרבי שליט"א (המלך שממשיך ובונה את בנין המלכות מחדש). ומאידך, לא נשקוט ולא ננוח ונמשיך להתפלל אשר "רצוננו לראות את מלכנו". "מלך ביפיו תחזינה עינינו". ואיננו מסתפקים בראי' במצב זה בלבד.
מיד לאחמ"כ התגודדו הבחורים קבוצות קבוצות וכל אחד ניסה לעלות על שפתיו את שראה. איך הרבי נראה, ומה ההבדל בין היום לשבועות וכו'.
לקראת שעת בין הערביים הכינו את ספסלי בית הכנסת להתוועדות. קהל רב הגיע. ביניהם היו רבים מתושבי השכונה שלא זכו להיות נוכחים במעמד המיוחד שלאחר התקיעות.
בתחילת ההתוועדות נטלו ידיים לסעודה (בהתאם להתוועדות כגון זה) וניגנו את כל ניגוני הרביים. הבעל-מנגן הי' הרב יואל שי' כהן. לאחמ"כ למדו ברבים את קונטרס ראש השנה תשנ"ב. וניגנו את כל עשרת הנגונים של כ"ק אדמו"ר שליט"א. הכריזו ג"פ יחי אדוננו וכו' ור' שלמה הכהן שי' איידלמן - יחד עם כל הכהנים - ברכו את כ"ק אד"ש בברכת כהנים. בסיום הפארבריינגען חילקו מהפירות שכ"ק אד"ש הוציא - כהשתתפות בפארבריינגען - ומהמשקה שהוציא הרבי שליט"א במיוחד להתוועדות זו.
לאחר ההתוועדות הרשמית ישבו רבים להתוועדות עם, המשפיע הרב ר' יואל שי' כהן, הרב מענדל שי' פוטרפס, ר' זלמן שי' גופין ור' נחמן שי' שפירא. ההתוועדות נמשכה עד לשעה 4:00 לפנות בוקר.
לאחמ"כ נודע, שלעת ערב - בעת ההתווועדות למטה - ניגש המזכיר י.ק. לכ"ק אד"ש עם בקבוק משקה, ואמר לכ"ק אד"ש אשר רצונו - בהתאם למעמד זה ולהנהגתו בעת ההתוועדויות של כ"ק אד"ש - לומר לרבי לחיים. כ"ק אד"ש מזג לו (בידו השמאלית) כוס מלאה והרי"ק שתה ונהי' בגילופין מעט. לאחמ"כ רמז כ"ק אד"ש גם לשאר הנוכחים - המזכיר הרב בנימין שי' קליין והמשב"ק הרב ש"ב שי' גאנזבורג שיאמרו לחיים, וכך הווה. הם בירכו את כ"ק אד"ש, וכ"ק אד"ש ענה אמן.
כן נודע, שלאחר חצות הלילה סימן כ"ק אד"ש - בידו - על ענין מסוים שרוצה. האח הגוי לא הבין וקרה לאנשי ההצלה שנמצאים בחדר הסמוך, וגם הם לא הצליחו להבין את רצונו הק'. עד שנכנס המשב"ק הרב ש"ב שי' גאנזבורג וכשראה שכ"ק אד"ש מסמן לנטילת ידים, שאל אותו האם ברצונו ליטול ידים לסעודה, והשיב בחיוב. לאחמ"כ נטל הרבי ידיים ואכל.