ג' אלול תשנ"ג

יום שישי ג' אלול

גם היום לא זכינו לתפילת מנחה עם כ"ק אד"ש מה"מ.

ליל שבת קודש

התקוה והציפי' לראות את כ"ק אד"ש מה"מ גדולה מהרגיל, לאחר כמה ימים שהצימאון היא נחלתנו, שכן בפעם האחרונה שזכינו הי' זה בתפילת מנחה של יום שלישי, ומאז לא זכינו עוד לראות את מלכנו, ובלב רבים היתה התחושה שלכבוד שבת, השבת הראשונה של חודש הרחמים, נזכה לראות את "המלך בשדה"...

בשעה 8:18 נודע, לשמחת הקהל, על 'קבלת שבת נאו', ובתוך דקה נכנס כ"ק אד"ש מה"מ אל החדר המיוחד והש"צ החל בתפילה. כ"ק אד"ש מה"מ התפלל קצת במהירות וגם הש"צ נהג בהתאם (ע"פ הרמזים מלמעלה). ב'לכה דודי' ניגנו כרגיל וכן בסיומו - על המלים "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ובסיום התפילה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, כאשר הקהל כבר החל לנגן 'יחי' באותה עת.

כ"ק אד"ש מה"מ הביט תחילה לשמאלו ולאחמ"כ לימינו ועודד השירה בתנועות ראשו הק', ובמשך כל הזמן עודד בהקשת אצבע יד שמאלו על יד ימינו. לאחמ"כ הביט רוב הזמן לעבר הקהל שבשורות הראשונות ממולו, וכן ניגן בפיו. לסיום סימן לסגירת הוילון, והגילוי נמשך 2 דקות ו-45 שניות. השעה היתה 8:45.

'המלך בשדה'

בשובו לחדרו הק' עשה קידוש ואכל סעודת שבת.

באותה שעה, חברי המזכירות - הריל"ג הריב"ק והרחי"ק - היו עדיין בקודש, ולאחר ברהמ"ז שבו הריל"ג והריב"ק לביתם לסעוד סעודת שבת. כ"ק אד"ש מה"מ עדיין הי' לבוש סירטוק כאשר נשאל באם ברצונו לנוח, והשיב בשלילה, ומיד לאחמ"כ החל לבקש משהו בתנועת ידו הק'. המשב"ק רשב"ג והרמ"ק היו בקודש, ולאחר ששאלו מספר שאלות אשר כ"ק אד"ש מה"מ השיב עליהן בשלילה, יצאו החוצה לראות אם ישנו מישהו מחברי המזכירות, והרחי"ק שעדיין הי' באיזור נכנס תיכף לכ"ק אד"ש מה"מ, ושאל מספר שאלות. לפתע הבחינו שכ"ק אד"ש מה"מ מסמן לעבר הדלת, וחשבו שברצונו לצאת מהחדר, וכפי שהתברר היתה זו הכוונה לרצון העליון... הרחי"ק אכן שאל על כך, וכ"ק אד"ש מה"מ הניד בחיוב. שוב שאל באם ברצונו לצאת אל הזאל למעלה והניד בחיוב, לאחמ"כ שאל באם יסכים לצאת ע"ג כסא גלגלים והניד בחיוב. בינתיים יצא הרמ"ק לארגן הכסא (שזה למע' משנה לא השתמשו בו כלל, מאחר שכ"ק אד"ש מה"מ יוצא בד"כ ע"ג כסא רגיל), כמו"כ דאגו לסגור את הדלת המחברת בין המסדרון לביהכנ"ס למטה (השעה היתה 10:20), והרחי"ק אף נכנס לזאל הקטן וביקש מארבעת הבחורים שלמדו שם שיצאו מחוץ לזאל. הבחורים מיד הבינו שדברים בגו וחיכו בחוץ והביטו דרך החלונות בהמתנה דרוכה לבאות. כעבור כ-10 דק', משראו שאין קול ואין קשב, הבינו שהיתה זו 'אזעקת שוא' וחזרו לספסל הלימודים... ובינתיים הצטרפו אליהם עוד מספר בחורים. וכעבור זמן נפתחה גם הדלת הנ"ל.

מה התברר? כאשר הביאו הכסא לתוך החדר, שאלו שוב באם כ"ק אד"ש מה"מ ילך לזאל והשיב בשלילה. לחדר התפילות? והניד בחיוב, וכ"ק אד"ש מה"מ יצא לחדר התפילות, שם שהה כ-5 דקות. כששאלו באם לפתוח המסך, השיב בשלילה. לאחמ"כ סימן כ"ק אד"ש מה"מ "נו", שברצונו לצאת משם, וחזר בחזרה עד לפתח חדרו הק', שם סימן שוב והי' זה רמז שברצונו להמשיך... מיהרו איפוא לסגור שוב הדלת הנ"ל (השעה היתה 10:45) והוציאו את הבחורים מהזאל. דלתות הזאל הקטן היו סגורות, ורק דלתות ה'חדר שני' - הפונות לזאל ולמסדרון - נשארו פתוחות, במדה וירצה כ"ק אד"ש מה"מ להכנס פנימה. הבחורים תפסו עמדות מחוץ לביהמד"ר והציצו מבעד לחרכים. כ"ק אד"ש מה"מ נכנס ל'הול', ליד המעלית (מקום חלוקת הדולרים). שוב נשאל באם ברצונו להיכנס למסדרון, וענה בשלילה.

בינתיים נתן הרחי"ק לכ"ק אד"ש מה"מ ה'בארשור' של אגוח"ח באה"ק אודות ה'קמפיין' הגדול של 'ארץ ישראל בסכנה', ופתח זאת והראה לכ"ק אד"ש מה"מ את מה שעושים באה"ק. לאחמ"כ רמז כ"ק אד"ש מה"מ שברצונו לעבור למסדרון, ועבר באיטיות (ע"ג הכסא) את כל המסדרון עד לפתח של חדר השידורים - משרד 'מרכז שידורי חב"ד' - הלוך ושוב. כך הי' קרוב ל-10 סיבובים כאשר בסיום כל סיבוב נעצר לרגע ב'הול', או בפתח חדרו הק', שם המתינו לרמז נוסף על רצונו הק' (להמשיך אם לאו). ברוב הפעמים שעבר במסדרון הביט על המודעות הגדולות שתלו על הקיר בצד שמאל, א' של הקמפיין הגדול 'ארץ ישראל בסכנה', וא' מודעת "ח"י פאונדיישיין" בדבר החגים. כמו"כ כשעבר ליד המתלים של המעילים הביט לעברם שוב ושוב, היינו בכל סיבוב וסיבוב.

בא' הפעמים, כשהגיעו ל'הול', הצביע כ"ק אד"ש מה"מ לעבר הדלת הראשית, והרחי"ק שאל באם ברצונו שיפתחו הדלת, והניד בחיוב. פתחו הדלת הראשית, וכ"ק אד"ש מה"מ עמד קרוב לפתח ורמז שברצונו להתקרב עוד, הרחי"ק פתח הדלת וההפתעה הכתה את כולם, כאשר שום בחור לא עמד שם... (שכן, אלו נצמדו לחלונות הזאל, וכלל לא העלו בדעתם כדבר הזה). המזכיר רמז לחברו על ה'נס' אשר שום נפש חי' לא היתה במקום... כ"ק אד"ש מה"מ ישב שם קרוב ל-5 דקות, ולאחמ"כ סימן בידו הק' לסגירת הדלת, לאחמ"כ המשיך שוב לטייל במסדרון הלוך ושוב, ובאחד הפעמים (אולי האחרונה), כשהי' 'בדרך חזור' והגיעו לפתח ה'חדר-שני', רמז כ"ק אד"ש מה"מ בידו הק', ושאלו באם ברצונו להיכנס וענה בחיוב, וכך כ"ק אד"ש מה"מ נכנס ופנה לתוך החדר הגדול, ומיד סימן בידו ובראשו הק' בתנועת שלילה, וישאלו את כ"ק אד"ש מה"מ באם ברצונו לצאת והניד בחיוב [היתה זו הזדמנות פז לבחורים שעמדו בחלונות לראות מקרוב את הוד הדר מלכותו, באופן של "המלך יושב"... והתקוה היא שנזכה לראותו יושב "על כסא רם ונשא" ובאופן של כהרף עין ממש].

לאחמ"כ חזר לפתח חדרו הק'. והבחורים עדיין המתינו בחלונות [יצויין כי האחראים לכך דאגו ל'הסיח' את דעת התמימים, וכך בזמן פתיחת הדלת הראשית נעמד ה'אח' בפתח החדר שני, כאילו כ"ק אד"ש מה"מ נמצא בקרבת מקום...]. וכך, כ"ק אד"ש מה"מ ישב כ-10 דקות בפתח היכל קדשו ולאחמ"כ ביקש להיכנס, שם עבר לכסא הרגיל, והמזכיר הרחי"ק פנה לביתו לעשות קידוש..., ואו-אז "הבינו" הבחורים כי כ"ק אד"ש מה"מ חזר לחדרו הק'. השעה היתה 11:40.

בדרכו אל ביתו, נכנס הרחי"ק להתוועדות 'שלום זכר' של א' מאנ"ש, וסיפר בפרוטרוט על מה שאירע בשלושת רבעי השעה האחרונים... הדבר הי' תיכף לשיחת הכול, כאשר בלב כולם שורה השמחה משמיעת בשורות טובות ומשמחות אלו.

[אגב, הפעם הקודמת שזכינו לדבר משמח כזה היה, לראשונה, בשנה שעברה, כאשר ביום ראשון י"ד אייר (באמצע הלילה) יצא כ"ק אד"ש מה"מ לזאל הקטן.

יודעי דבר מציינים אשר בתשל"ח, בתקופת ההחלמה, גם הי' כדבר הזה כאשר כ"ק אד"ש מה"מ טייל במסדרון הזאל הקטן וכו' וכו'].

א' הבחורים שפגש בד"ר פלדמן בליל שבת מיד לאחר האירוע הנ"ל, וסיפר לו את הבשו"ט, לא ידע שהד"ר הי' בדרכו לבקר את כ"ק אד"ש מה"מ... וכפי שהלה השיב לאותו בחור, בארשת חיוך על פניו: באם כך אני יכול עתה ללכת לישון... חשבתי ללכת לבקר את הרבי ולראות מה שלומו אבל באם אתה מספר שכך קרה, הרי שאני יכול לישון רגוע...

עוד שעה ומחצה נוספים

בשעה 12:15 לערך, כ"ק אד"ש מה"מ סימן וביקש שוב בתנועת ידו הק', ושאלו לרצונו. וכאשר שאלו בנוגע ליציאה (נוספת) מחדרו, הניד בחיוב, והביאו את הכסא הנ"ל. כ"ק אד"ש מה"מ יצא מחדרו בדרך לחדר התפילות, ומשעברו את ג"ע התחתון ועמדו לפנות לחדר התפילות רמז כ"ק אד"ש מה"מ בידו הק', ושאלו באם להמשיך וענה בשלילה, שוב שאלו באם לחזור, וענה בשלילה. וכך ישב כמה דקות בסמיכות לחדרו של הריל"ג, כאשר פניו לעבר חדר התפילות. כעבור כ-10 דקות רמז שוב, והפעם עבר לג"ע התחתון וכך ישב בסמיכות לפתח חדרו, כשפניו למזרח, כמשך שעה ומחצה, עד לשעה 1:45 אז חזר לחדרו הק'. כ"ק אד"ש מה"מ ישב כל העת בתנוחה של ראשו שעון על ידו השמאלית שנחה ע"ג הכסא.

הפעם לא סגרו דלתות הזאל, וכן שכל מעשה זה, האחרון, נודע רק למחרת היום, כשבאו המזכירים...

יצויין שגם המזכיר הריל"ג מספר ע"כ שכ"ק אד"ש מה"מ 'תבע וביקש' משך הרבה זמן דברים בחדר והי' נראה שברצונו לצאת לגמרי מ-770 לחצר, וגם לאחר ששלב א' נסתיים ביקש שוב ותבע דברים בחדרו משך זמן, עד שיצא שוב...