ג' ניסן תשמ"ב

ש"ק פר' ויקרא ג' ניסן ה'תשמ"ב

[אתמול הלך לביתו 9:30] הגיע מביתו 7:00 ירד לתפילה שחרית ב-10:05 כשנכנס לא הודיע על התוועדות אך באמצע המזמורים שלפני ברוך שאמר הסתכל לכיוון ליבל והוא מיד ניגש ואד"ש הודיע על התוועדות לפני "ברוך שאמר" שוב הסתובב אד"ש לכיוון ליבל ומיד ניגש ואד"ש הראה לו שהחומש הוא חומש שמות. [וממילא עליו להביא חומש ויקרא] ב"הוא אלוקינו" הורה לשיר ג"כ כשהש"ץ שר. בהתוועדות 1:30-5:20, אד"ש דיבר שמשבת מתברכים כולי יומין וזהו ג"כ על הימים שלפניו שזה כולל את יום שישי שהי' ב' ניסן יום ההילולא של אדמו"ר הרש"ב נ"ע ופרט לפי הענין מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת כאן ישנם ב' עניינים שאין שמים עליהם לב. א. שב' ניסן הוא יום ההסתלקות של הרבי נ"ע שבנוגע לענין זה צריך לומר משניות באותו יום. וענין ב'. מה ששייך אלינו למעשה שזה והתחלת הנשיאות של בנו ממלא מקומו. שזהו ענין ובא השמש ומיד וזרח השמש ואין מלכות אחת נוגעת בחברתה הזכיר שבחב"ד של נשיא דורינו מו"ח אין נוהגים כמו בחסידי פולין לומר מזל-טוב מיד כ"שזרח השמש" מ"מ צריכים לבאר הוראה בנוגע ל"בא השמש" כי כך רצונו בשיחה שני' דיבר הרבי בנוגע לשמו של בעל ההילולא וכפי שחתם רק ב' שמות והסביר שזהו ענין עלי' מעלה מעלה והזכיר בנוגע לתפילה שנמצא בביהכ"נ שלא רואים כאלו שמתפללים באריכות אלא גומרים עוד לפני המנין או עכ"פ עם המנין. אח"כ בשיחה ג' דיבר אד"ש על הנשיא של יום זה שהוא זבולון ולכאורה אומרים אח"כ יה"ר וכו', איך אומרים זאת בשבת והרי ענין זבולון הוא מסחר משא"כ ענין השבת. אח"כ אמר אד"ש שידוע מה שכותב אדמוה"ז באגה"ק שבעלי עסקים בשבת הם צריכים להתפלל באריכות וכאן אין רואים כאלו שהתפללו באריכות והם טוענים מדוע אינם מתפללים מפני שאינם רואים את בעלי התורה ת"ח שמתפללים באריכות ואולי יש ללמד זכות על הת"ח מפני שאדמוה"ז כותב שבעלי עסקים צריכים להתפלל והם אינם בעלי עסקים. ואמר אד"ש שאם יאמרו לא' בעל עסק שהוא ת"ח - בחור ישיבה זה כאילו שאותו אדם נתן לו סתירה בפנים מה?! אני בחור ישיבה?! ולפועל הרי אינם מתפללים ודיבר אד"ש שבדורנו הרי כולם ג"כ ת"ח (אמנם לא כרשב"י שתורתו אומנותו) וג"כ בעלי עסקים שלומדים וג"כ עובדים. אח"כ אמר אד"ש שהדברים שמדבר יפעלו בו ובהשומעים... (חייך ואח"כ) אמר שבהשגחה פרטית כשנסע לפני למעלה משלושים שנה לקבל את אמו כשבא מרוסי' לצרפת לפני שבאה לארה"ב ראה שם יהודים כאלו שדיבר עמם ביום חול שבשבת הם יושבים ומתפללים באריכות ואף שאין אדם יודע מה שבלב חבירו אבל בוודאי שהם על חזקת כשרות שהתפללו כדבעי. ואז כשראיתי זאת לא חשבתי שיגיע פעם שאוכל לספר זאת בהתוועדות חסידית ויוכלו ללמוד מזה הוראה ובעבודת ה' אח"כ (חייך) אמר שידוע הסיפור מאדמוה"א שכל דבר שאדם רואה אצל השני סימן שיש בזה ג"כ בו באופן של דקות דדקות. וכן בענין זה מצאתי זאת אצל עצמי ג"כ אבל לומר זאת בפני הציבור הרי א'. אין זה נוגע לציבור זהו נוגע לאדם פרטי. ב. הציבור טוענים שיותר מדאי מתערבים להם בענייניהם, וכי נוסף להם ג"כ עניינים שאינם שייכים להם?! אח"כ הי' מאמר כעין שיחה ד"ה "אדם כי יקריב" אחרי המאמר אד"ש לא שתה לחיים. אח"כ רש"י וזוהר אד"ש הזכיר בנוגע לקריאת עיתונים שזהו דברים בטלים ועל שלילת הדבר ואמר שאדם מחנך את בנו ואת נכדו והוא אינו דוגמא אישית ולכן אין זה פועל עליו ואף שלהיות הגוף בריא זהו מדרכי ה' אבל הילד אינו יודע זאת. והוא נכשל באכילה, נכשל בשתי', נכשל בשינה עד שנכשל... אד"ש אח"כ אמר שזהו דברים בטלים כידוע שאין זה דברים אסורים אלא דברים בטלים שהכוונה שהם לא יגיעו למעשה ... וזהו מה שכתוב במשנה אמור מעט, ועשה הרבה. לפני הסוף אד"ש אמר שידוע מאחז"ל שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל והרי עבר מעת לעת של יום א' דניסן עדיין משיח אינו הגיע עבר יום ב' דניסן עדיין לא הגיע וכעת כבר נמצאים בש"ק וכו' וכו', ועדיין לא נושענו ואין פוצה פה ומצפצף!!! אח"כ אד"ש הפסיק ובכה, ואח"כ חייך ואמר ונסיים כמו שהיו רגילים לסיים. ובא לציון גואל ונאמר אמן. ויה"ר מלפניך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקינו בתורתיך. אח"כ ציוה אד"ש שיכריזו בנוגע למלוה מלכה לטובת הישיבה-לא קיבלו משקה ושמעתי שקיבלו כבר לפני"ז. וכן ציוה להכריז בנוגע לסיום ס"ת ד'בית רבקה' שיתקיים מחר יום א' ד' ניסן. אח"כ ציוה לשיר ניגון שמח"ת-ההקפות. ומחה כפיים חזק. את המזונות נתן לר' משה ירוסלבסקי (הכנסת אורחים) אח"כ המשיכו לשיר את ניגון ההקפות ובדרכו הורה להגברת השירה. במנחה התיישב בקרה"ת אחרי התפילה התחיל "ווי וואנט" ובדרכו הורה להגברת השירה. מעריב לערך ב-7:00 אח"כ נסע לביתו שרו ...