ד' אלול תשנ"ג

יום שבת קודש - שופטים, ד' אלול

כ"ק אד"ש מה"מ לא יצא לקריאת התורה, וכרגיל בכגון דא התקיימה קריאה בהזאל למעלה כשהדלתות פתוחות, והבעל קורא הי' הרב מיכאל שי' סלוין (מאחר שהבעל קורא הותיק ורגיל, הרב מרדכי שי' שוסטערמאן, נעדר לכמה שבתות). הלה קרא בתורה בשעה 11:20 לערך.

בשעה 1:40 נודע ש'מנחה נאו', וכעבור 10 דקות נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדר התפילות, ומיד הורמו הוילונות והש"צ החל 'אשרי' בחפזון משהו, וכאשר עמד כבר לומר 'יהללו', רמזו מלמעלה להמתין משום שכ"ק אד"ש מה"מ עדיין לא סיים אמירת ה'קרבנות', וכך המתינו עוד דקות ארוכות... לאחמ"כ נרמז שאפשר להמשיך. באמצע אמירת 'עלינו' הורד המסך בחדר המיוחד, והקהל החל איפוא לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', אך לפועל היתה זו 'נגינה מוקדמת' של כ-10 דקות... ומאוחר יותר נודע אשר באותו זמן אמר כ"ק אד"ש מה"מ 'פרקי אבות'. הקהל ניגן כל העת 'יחי' (מתוך רצון ומחשבה לראות את כ"ק אד"ש מה"מ בכל רגע), וכאשר נפתח הוילון במרפסת גברה השירה עד מאוד, במיוחד לאחר שכ"ק אד"ש מה"מ עודד השירה בתנועות ראשו הק', אם כי הי' זה גילוי קצר של 50 שניות, בהן סקר הקהל מימין ומשמאל, ואח"כ רמז לסגור הוילון.

ולאחר תפילת המנחה התיישב הקהל להתוועדות חסידית. בתחילה הסדר הי' כרגיל בכל שבת, שהרב דוד שי' רסקין מתוועד ומחלק משקה שהואיל כ"ק אד"ש מה"מ לתת עבור ההתוועדות, ולאחמ"כ הרב יוסף בנציון שי' רייצעס לימד ברבים שיחת קודש כ"ק אד"ש מה"מ מפ' שופטים תנש"א בענין "שופטייך" ו"יועצייך" כפי שמתקשר ליועץ הדור ונביא הדור שבדורנו, כדברי כ"ק אד"ש מה"מ, שהכריז ופירסם ברבים הנבואה אשר לאלתר לגאולה ותיכף לאח"ז הנה זה משיח בא...

לאחמ"כ הועבר שרביט המתוועד לידי הצעירים בראשות הרב יחזקאל שי' סופר, הרב דוד שי' נחשון, הרב פנחס שי' קארף ועוד, ומסביבם הצטופפו התמימים בצמאון וברוב קשב לשמוע 'ווארט' חסידי בענין שהזמ"ג.

"אי מלכא אנא - איכה"!

בפיו מפיק המרגליות 'קנה' הרב סופר את ליבם של התמימים, שהסכיתו לדבריו באוזן קשבת. הרב סופר דיבר אודות השירה וההכרזה 'יחי מלך המשיח', שלכאורה, אי מלכא אנא אמאי לא אתית כו', היינו אם אני מלך, כהכרזתך, אז במה מתבטא מלכותי עליך? איפה הביטול וקב"ע שלך עצמך למלך. כלומר: לא די בהכנת וקבלת פני משיח בפירסומים לבד, ש'הנה זה משיח בא' בעולם כולו, אלא גם ובעיקר האם אני עצמי (=העולם קטן) קיבלתי מלכותו?! וכאשר ישנה הוראה ממה"מ שליט"א האם היא מיושמת על ידי ה'עולם קטן' בפועל ממש ובקבלת עול כעבד וכדו' הבטל למלך. והדברים צריכים לראות ביטוי גם בנוגע להנהגתו הפרטית, ולדוגמא כשישנה הוראה שבשבת מברכים אומרים תהלים בהשכמה, עליך לעשות חושבים: האם השכמתי פשוטו כמשמעו לאמירת כל התהלים, וכן בנוגע לשאר הוראות וענינים דתומ"צ - האם הנהגתו היא כפי רצונו, או שכוונתו בשירה היא בנוגע להמלכתו על כל העולם, ואילו הוא עצמו ממשיך בהנהגתו כאילו אין לו על גביו... וזהו הפשט הפשוט ב"קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש", שענין זה חדור אצלו באופן שעושה אצלו שינוי פנימי ומהותי בפועל ממש, ובמילא גם בנוגע להנהגתו מכאן והלאה, ולא סתם הכרזה בלבד שאין לה כל משמעות לגביו הוא.

מוצש"ק

לא זכינו לתפילת ערבית.

הערב התקיימה חגיגת סיום הלכות ת"ת והתחלת הלכות עכו"ם ברמב"ם.

בהשגח"פ ניתן רשות הדיבור להרב משה שי' אדרעי, אורח ומחנך מאה"ק, שדיבר על ענין החינוך, בהקשר להלכות ת"ת: "הערב מסיימים אנו הלכות תלמוד תורה שבו מדובר על לימוד התורה כפשוטו, וגם במי שעוסק בחינוך, במוסדות וכו', צריך לדעת איך להתייחס לכל ענין של ת"ת בצד הרוחני, כפי שהרמב"ם בסיום הלכות תשובה אומר שלא נתאוו החכמים והנביאים . . אלא לענין של תורה, ובודאי שההצלחה בגשמיות תלוי' ברוחניות, וע"כ אפילו כשיש קשיים בגשמיות של המוסד וצריך זמן לפרנסו, יחד עם זה צריך בודאי להוסיף שעות בעבודה בקודש שבזה תלוי ועומד הכל. והקשר מכאן לפ' שופטים, דאזלינן מיני' - שלמרות שהוא מנהל מוסד צריך להכיר ב'שופטים ושוטרים', דהיינו לגשת להמנהל ברוחניות...