ח"י כסלו תש"מ

מתוך יומן 770
יומן 770

בבוקר קודם התפילה הודיע כ"ק אד"ש שבשעה 1:30 תתקיים התוועדות. התוועדות בשיחה א' דיבר כ"ק אד"ש על העילוי המיוחד שבשבת זו - ערב י"ט כסלו, זמן המתאים לקבלת החלטות טובות בקשר עם י"ט כסלו. שיחה ב' - ע"ד הקשר דשבת זו מצד עצמה עם י"ט כסלו וחנוכה, ובסיום השיחה החל כ"ק אד"ש לנגן את הניגון "ואתה אמרת היטב איטיב עמך". שיחה ד' - ההוראה מקביעות י"ט כסלו ביום א', ובסיומה הורה כ"ק אד"ש לנגן הניגון "בך בטחו גו'". אח"כ אמר כ"ק אד"ש מאמר (כעין שיחה) ד"ה "מרגלא בפומי' דרבא כו'". שיחה ה' - בתחילתה הקשה כ"ק אד"ש מס' קושיות על פרש"י בפרשתנו (לג, ד) ועל הערות אאמו"ר על הזהר, ואח"כ סיים לבאר פרש"י שדובר עליו בהתוועדות דש"פ ויצא. בהמשך הדברים אמר כ"ק אד"ש: ישנו ענין שהזמן גרמא והוא אריכות הגלות שנים רבות כ"כ ללא שום הסבר וביאור, ובפרט שבמשך כל הדורות היו יהודים רבים שמסרו את נפשם על קידוש השם בפועל, ולאחרי כל זה עדיין נמשכת הגלות ונמצאים במצב איום ונורא, אשר חושך הגלות הוא כפול ומכופל הן בגשמיות והן ברוחניות! ולכן, אף שלשיטת החסידות לא זקוקים לתעניות וכו', אעפ"כ, כיון שהרבנים החליטו שמפאת חומרת המצב יש לגזור תענית שעות, אזי יש להצטרף לקריאה זו. ואין זה פקודה או ציווי כו', אלא כל מקום ינהגו כפסק המרא דאתרא, והיות שכאן פסק המרא דאתרא שיש לצום אזי גם אלו שאינם דרים כאן תחת מרותו, הרי כיון שהם שייכים אלי וזוהי הנהגתי משום שאני נתון למרותו - אזי ענין זה שייך גם אליהם. וכמו"כ הנני מציע שביום זה - נוסף על הוספה בכוונה בתפילה ובנתינת הצדקה - יאמרו ג' פרקי תהלים: כ', כ"ב וס"ט. אח"כ הורה כ"ק אד"ש לנגן את הניגון על הפסוקים האחרונים דפרק ס"ט "כי אלקים יושיע ציון גו'", וכן שלאחר תפלת מנחה יכריז המרא דאתרא אודות פרטי התענית. שיחות ו' - ז' - המשך הביאור בפרש"י ובהערות אאמו"ר על הזהר. ההתוועדות הסתיימה בשעה 4:30 לערך.