ח"י תשרי תשכ"א

יום ראשון, ב' דחוהמ"ס

התוועדות שמחת בית השואבה. בין השיחה הא' לשיחה הב' אמר אד"ש: "וואס ס'האט זיך גערעדט אז ס'דארף זיין דער ענין פון לא טעמו טעם שינה, איז דאס ניט שייך איצטער ווארום דערך זייגער איז דאך 9 און קיינמאל איז ניטא דער ענין שינה איצט..." [= בנוגע למה שמדובר שצריך להיות הענין של לא טעמו טעם שינה, הרי אין זה שייך עתה שהרי השעה עתה היא תשע [בערב] ולעולם לא קיים ענין השינה כעת].

לאחר השיחה הג' ציוה לנגן את הניגון הספרדי, כי יש בישיבה שני בחורים ספרדיים - אחד ממרוקו ואחד מארגנטינה. בהתוועדות נכחו כמה יהודים מארגנטינה שהגיעו בהשתדלות ר' בערל בוימגארטן. אחר כך ניגנו את הניגונים "עזרני א-ל חי להכניע" ו"מפי א-ל". באמצע ניגון זה ניגב אד"ש את דמעותיו.

אחר כך אמר שימשיכו את הכינוס וביקש שימסרו דו"ח מהנעשה בעולם. ואמר לר' יחזקאל גינזבורג שיתחיל. אד"ש אמר: נו... היכן הוא היושב ראש? ואז פתח הנ"ל. באי-כח ממדינות שונות מסרו דו"ח מהפעילות ואחר כך אמר אד"ש: כל זה - מה שעשו - זה רק חלק קטן ממה שיכלו לעשות, וזה לא בגלל חסרון של כסף ושל כח אדם, כמו שאמרו, אלא זה תלוי רק ברצון, ועל דרך הפתגם "מאזעש טא ניע חאטשעש". וכמו שרואים שאחד נסע והפך עיר שלימה ואחר כך מדינה שלימה. ובקשר לזה אמר אד"ש: "נעמען - דארף מען ניט איבערגעבן ווארום ס'איז ניט נוגע לענין. נאר ער האט זיך איבערגעקליבן מיט א שטארקער החלטה אז מ'מוז אויספירן די שליחות, והצליח" [= אין צורך לומר את השמות, כי זה לא נוגע לענין. העיקר הוא שהחליט בהחלטה תקיפה שמוכרחים לבצע את השליחות, והצליח].

והמשיך אד"ש: כל זה הוא לגבי אדם אחד, ומכל שכן כשיש שנים ויותר. "מ'דארף ניט ליגן אין שטותים, טרינקן מילעך און גיין שפאצירן, אדער ווייזן א קונץ אז מ'שפאצירט ניט הגם אז מען וויל. נאר מ'דארף פארן, הגם ס'איז וויט מעבר לים, אויספירן די שליחות" [= לא צריכים להיות מונחים בשטויות - לשתות חלב וללכת לטייל, או להראות 'קונץ' שלא הולכים לטייל למרות שרוצים לעשות זאת. אלא צריכים לנסוע, למרות שזה רחוק מעבר לים, כדי לבצע את השליחות].

וסיים אד"ש: "ויהי רצון אז ס'זאל ניט זיין גזירה שגזרתי כו' נאר מיט אייגענעם רצון, וואס דעמאלט וועט ער זיין במחיצתו פונ'ם רבי'ן, און ס'זאל ניט זיין ווי איינער האט מיר געשריבן אז ער וויל זיין א גולם און מ'זאל אים הייסן וואס צו טאן יעדער קלייניקייט, נאר ס'דארף זיין חב"ד חג"ת נהי"ם" [= ויהי רצון שזה לא יהיה בבחינת גזירה שגזרתי, אלא מתוך רצון אישי, שאז הוא יהיה במחיצתו של הרבי. ושזה לא יהיה כפי שפלוני כתב לי שהוא רוצה להיות כמו גולם ושיורו לו מה לעשות בכל דבר קטן, אלא צריך להיות חב"ד חג"ת נהי"ם].

אחר אמר אד"ש שילמדו נגלה ודא"ח ולא רק חת"ת, שזהו הרגל שנעשה טבע, אלא באמת ללמוד. וסיים: "די וואס פארן און פירן אויס די שליחות, וועלן גיין בראש לגאולה, און די וואס האלטן אז שב ואל תעשה עדיף, וועלן זיך נאכשלעפן" [= אלה שנוסעים ומבצעים את השליחות, ילכו בראש לקראת הגאולה, ואלה שסוברים ש"שב ואל תעשה עדיף", 'ייסחבו' אחריהם].