ח' כסלו תשמ"ז

תפלת מנחה בשעה 3:40. כשיצא, ברך אד"ש קבוצת נוסעים. א' מהם ביקש ברכה עבור אביו החולה ואד"ש ברכו: הקב"ה יברכו בשנים ארוכות ושמחות, שנות בריאות (כ"ז באנגלית). בפתח געה"ת עמד חה"כ אבנר שאקי והוא נכנס יחד עם מלווה לגעה"ת, שם שוחח עמו אד"ש (דלת געה"ת נשארה פתוחה). להלן פרטים מהשיחה שארכה כשתי דקות:

אד"ש: ברכה והצלחה. שמעתי שהדברים שנשאת בנאומך [בסעודת ההודאה לכבוד ר"ח כסלו – ביום ב' בשבוע שעבר] עשו רעש בעליונים ובתחתונים.

שאקי: הזכיר אודות המצב ב"מיהו יהודי".

אד"ש: יה"ר שיהי' יתרון האור מתוך החושך.

שאקי: אני נוסע היום לארץ ישראל.

אד"ש: ע"פ הגמ' בב"ב התחכמתם בהיותכם בחוץ לארץ, כפליים ממה שהי' לפנ"ז. יש לנצל זאת גם בנוגע ל"מיהו יהודי".

שאקי: בעז"ה. בברכת האדמו"ר תהי' הצלחה גדולה.

אד"ש: אם תלוי בברכתי – אזי תהי' ברכתי כפליים לתושי', נסיעה טובה ויה"ר שיראה נחת מכל יוצאי חלציו.

חה"כ שאקי ומלווהו הושיטו את ידם לשלום והרבי לחץ ידיהם ובירכם בהצלחה רבה. אח"כ פנה אל הקהל שעמד בחוץ, ברכו ג"כ בהצלחה רבה ונכנס לחדרו.