ט"ז טבת תשנ"ג

יום שבת קודש

קריה"ת התקיימה בזאל הקטן, סמוך ל'הול', כשכל הדלתות המובילות אל הקודש פנימה, פתוחות.

בשעה 12:20 לערך הלכו המזכירים [הריל"ג והריב"ק] לבתיהם לסעודת שבת, ונודע שלעת עתה לא תתקיים תפילת המנחה. כעבור למע' מחצי שעה, סימן כ"ק אד"ש מה"מ בידו הק' ור' משה שי' קליין, ששהה שם, שאל לרצונו של כ"ק אד"ש מה"מ ומילא אחר בקשתו. לאחמ"כ המשיך כ"ק אד"ש מה"מ לסמן, ומשחשב הר"מ קליין שהכוונה היא לתפילת מנחה, יצא וקרא למזכיר הרחי"ק ששהה באותה עת בג"ע התחתון, והלה שאל את הרבי אם רצונו הק' להיכנס לביהכ"נ לתפילת מנחה וכ"ק אד"ש מה"מ השיב בחיוב.

בתוך דקות נודע הדבר ב-770, וממנה פרחה השמועה החוצה, לרחבי השכונה. כמו"כ חברי המזכירות האחרים הוזעקו מיד, ובתוך כ-10 דק' בשעה 1:15 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לתפילת מנחה.

יש לציין שההתרגשות היתה גדולה, 770 היתה על גלגלים... שכן מאז השבת האחרונה לא זכינו כלל לצאתו של כ"ק אד"ש מה"מ אל (החדר המיוחד ב)ביהכנ"ס.

מרגע לרגע 770 מתמלא יותר ויותר, ולצד השמחה בעצם נוכחותו והשתתפותו של כ"ק אד"ש מה"מ בתפילת מנחה בבית-הכנסת, חפצו כולם לזכות לראות את פני הקודש, אך מבוקשם זה לא עלה בידם, ובסיום התפלה שב כ"ק אד"ש מה"מ לחדרו הק'...

מיד לאחמ"כ הסב הקהל להתוועדות חסידית שהוכנה ע"י הגבאים (בקשר עם 'שבת חזק'). הרה"ח ר' דוד שי' רסקין חילק משקה שהואיל כ"ק אד"ש מה"מ להוציא להתוועדות, באמצעות הריל"ג.

בין המתוועדים הי' הרה"ח ר' מרדכי שי' חן, הרה"ח ר' משה שי' ניו והרה"ח ר' שלום דובער שי' וולף מאה"ק.

מוצש"ק

הערב התקיימה שמחת וחגיגת הבר-מצוה הגדולה של בנו של איש החסד, הנגיד החסידי, תורם בעין יפה וכו', הרה"ח ר' יוסף יצחק הכהן שי' גוטניק. החגיגה התקיימה באולם השמחות 'אהלי תורה' ברוב פאר והדר, והשתתפו בה אורחים חשובים, אדמורי"ם, רבנים, ראשי ישיבות ועסקנים, וכן חברי המזכירות: הרה"ח ר' ירחמיאל בנימין הלוי שי' קליין והרה"ח ר' יהודה לייב שי' גרונר, שמצאו פנאי מעיסוקיהם להשתתף בחגיגה חשובה זו.

את החגיגה הנחה בטוב טעם המנחה הנודע, רב הכשרון, איש ה'מרכז', הרה"ח ר' משה יהודה שי' קוטלרסקי.

נער הבר מצוה, זלמן שמעון הכהן שי', חזר מאמר חסידות, ולאחמ"כ אף אמר פלפול בענין ברכת שהחיינו בברמ"צ, וסיים (בייחול ואיחול) שבקרוב תבוא הגאולה ואז לכל הדעות כולם יברכו 'שהחיינו' "בשם ומלכות", וחתם בהכרזה: 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'.

אבי הנער, בעל השמחה, הרה"ח ר' יוסף יצחק הכהן שי' גוטניק נשא דברים. תחלה הודה לכל אלו שבאו ממרחקים להשתתף בשמחתו, כשמפרט כל אחד ואחד. ולאחמ"כ דיבר בענין "הסנה איננו אוכל", שאע"פ שליובאוויטש עוברת כרגע רגעים קשים, בכ"ז, אשה של ליובאוויטש לעולם לא תכבה, ודיבר בדברים היוצאים מן הלב אודות בריאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ושנזכה בקרוב ממש שיוליכנו קוממיות לארצנו.

בין הדוברים הי' הרה"ג ר' אליהו שי' פישר, ראש כולל דחסידי גור בארא פארק, שדיבר בשמם של כל האורחים החשובים, ודיבר אודות מעלתו של בעל השמחה, הנגיד החסידי ר' יוסף יצחק הכהן שי', שזכות זו, להיות בעל צדקה וחסד בקנה מדה עולמי, זכה לה הודות להתקשרותו החזקה לנשיא הדור כ"ק אד"ש מה"מ. כן דיבר בחום על כ"ק אדמו"ר שליט"א, ושלח את ברכת גדולי התורה לרפואתו הקרובה והשלימה של כ"ק אד"ש מה"מ.

סבו של ה'בר-מצוה', רבה הדגול של מלבורן, הרה"ח ר' שניאור חיים הכהן שי' גוטניק סיפר כמה סיפורים ו'יחידויות' שהיו לו עם הרבי שליט"א, וביניהם - שלאחר נישואיו של בנו ר' יוסף יצחק שי', עבד במסגרת של חינוך והי' מלמד, וכעבור משך זמן קיבל הוראה מכ"ק אד"ש מה"מ להכנס לעסקים. אני, מספר ר' חיים, מאוד פחדתי, ולא שמחתי לתחלופה, וכשהייתי ביחידות אצל הרבי בהזדמנות הקרובה העליתי זאת על 'שולחן המלך' ושאלתי את כ"ק אד"ש מה"מ "מדוע"? והרבי ענה לי "פארלאזט זיך אויף מיר, איך ווייס וואס איך טו, איך האב גענומען (די קינדער) אויף מיינע פלייצע" [=השאירו זאת לי. הנני יודע מה אני עושה. לקחתי אותם (את הילדים) על הכתפיים שלי].

"ביחידות אחרת ביקשתי מהרבי שליט"א שיקח על כתפיו גם את האחריות לחינוך הנכדים, והרבי ענה לי: אלץ ווארפ'סט אויף מיר - דו דארפ'סט הויכט עפעס טאן [=הכל אתם זורקים עלי?], ושטחתי לפני הרבי את בקשתי ורצוני שהרבי שיהי' שותף אתי "חצי חצי" בחינוך הנכדים, וכ"ק אד"ש מה"מ הסכים על ידי".

וסיים ר' חיים: "ראה הרבי אז מה יולד יום, וב"ה לא נפלה מדבריו כחוט השערה... וזכה בני להיות "יוסף המשביר לכל עם הארץ".

"יתן ה' שזכות זו תעמוד לו, ובע"ה נזכה כולנו לרפואתו הקרובה והשלימה של כ"ק אד"ש מה"מ תיכף ומיד ממש ויוליכנו קוממיות לארצנו".

ההתלהבות הגיעה לשיאה בריקוד הסוחף, שהשתתפו בו כל הקהל יחדיו (ללא יוצא מן הכלל), בשירה 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', בניצוחו של אלי ליפסקר ותזמורתו, ובמרכז הריקודים הי' מעגל מיוחד, בו רקדו בעלי השמחה, הר' יוסף יצחק ואביו הר' חיים שי' גוטניק, עם 2 חברי המזכירות, הריל"ג והריב"ק, ו"מי שלא ראה שמחה זו...".

בסיום הבר מצוה חולק לקהל תשורה מהבר מצוה, לגברים - הספר 'תורת מנחם - התוועדויות ה'שי"ת'. ולנשים - הספר 'מגולה לגאולה' מתורגם לאנגלית.