ט"ז סיון תשנ"ג

מתוך יומן 770
יומן 770

יום שבת קודש - בהעלותך

קריאת התורה התקיימה בשעה הרגילה.

לאור המאורעות שארעו בשבועות האחרונים, ענינים שלא מתאימים לרוח חב"ד - אהבת ישראל - מצא לנכון הבד"ץ דק"ק קראון הייטס לעורר את הציבור בענין זה, וגבאי בית הכנסת, הרב זאב יחזקאל הכהן שי' כץ, הכריז ע"כ לפני קריאת התורה, במצוות הרבנים, תוך כדי שהרב מארלאוו עומד לצידו - אשר כאן בבית הכנסת לא ירשו לקיים כל ענין של מחלוקת ובזיונות עד כדי הרמת ידים, ואין עונשין אלא א"כ מזהירין! אף ש(רוב) הקהל לא הבין במה מדובר, מאחר שאצלם מושלל הענין לכתחילה, מצאו הרבנים לנכון לעורר את הקהל בענין חשוב זה שעליו נאמר "זהו כל התורה כולה"...

לתפילת מנחה נכנס כ"ק אד"ש מה"מ בשעה 1:25, ובסיומה, לאחר אמירת פרקי אבות (פ"ב), הורד המסך בחדר המיוחד [ומיד הובן אשר כ"ק אד"ש מה"מ סיים אמירת פרקי אבות ויוצא אל המרפסת], והקהל החל לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כאשר בפתיחת הוילון במרפסת, כבר אחז הקהל 'עמוק' בתוך הניגון... כ"ק אד"ש מה"מ, מיד, החל לעודד בתנועות ראשו הק' מעלה ומטה, תוך כדי שסוקר הקהל מימינו לשמאלו. הי' נראה מעט 'אויפגעלייגט'. כעבור כדקה ו-40 שניות סימן לסגירת הוילון. השעה היתה 1:50.

לאחר התפלה התקיימה התוועדות חסידים, עם משקה של הרבי שחולק ע"י הרב דוד שי' רסקין.

וב'בין הערביים' התקיים - כרגיל בכל קהילות אנ"ש - 'סדר ניגונים וחזרת דא"ח'.

מוצאי שבת קודש

מעריב ויחידות

בסמיכות לצאת השבת, 9:10, נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדר המיוחד לתפילת ערבית, לקול שירת 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'.

בסיום התפלה יצא אל המרפסת, כשהש"צ אחז באמצע קדיש בתרא. כ"ק אד"ש מה"מ הביט לעבר הש"צ, ולאחר שהלה סיים הקדיש, החל הרב קעלער באמירת ההבדלה, והרבי הביט בו כל הזמן עד לאחר ברכה אחרונה. לאחמ"כ החלו לנגן 'יחי', וכ"ק אד"ש מה"מ ניגן בשפתותיו הק' במשך כל הזמן, ולסיום סימן לסגירת הוילון. יש לציין שזכינו איפוא בגילוי של 3.20 דקות.

מיד לאחמ"כ התקיימה 'יחידות' לקבוצה שבאה ל'שבת-פגישה' - כינוס בוגרות של מכון חנה, וכן אורחים וכו'. משך זמן ה'יחידות' הי' כ-10 דק', וכ"ק אד"ש מה"מ הניד בראשו הק' וחייך לכמה וכמה.

וב-770, איך לא, נזכרו הכול במה שאירע בתאריך זה אשתקד, כאשר נסע כ"ק אד"ש מה"מ לביה"ר להסרת כיס המרה, ויחד עמו הועברה הישיבה מ-770 ל'הר סיני' למשך שבועיים, כאשר התפילה והתקווה שעם הסרת המרה יהי' הענין של 'והסירותי מחלה מקרבך'.