ט' שבט תשנ"ג

יום ראשון ט' שבט ערב יום הבהיר והגדול יו"ד שבט

היום בו נגלה לעין כל אשר 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הוא אשר בחר בו הקב"ה לגאול את עם ישראל מהגלות, בו נמצאים אנו ברגעים קשים אלו. ובאופן שכל העולם כולו מכריז והכריז "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" ובו ברגע ללא כל העלם והסתר.

מגודל ההתנגדות והנסיונות של הרגע האחרון לבטל את המעמד, למדנו כמה חשוב הי' כינוס זה שיהי' בשיא ההצלחה.

במשך כל שעות הלילה עבדו הבחורים (בעיקר 'קבוצה נ"ג') ללא ליאות, ע"מ להכין את ביהמד"ר לאירוע הגדול. עיקר המלאכה היתה להוציא את ספסלי ביהמד"ר ע"מ שכל הקהל יוכל לבוא ולחזות בפני הקודש ביום גדול זה, שאי"ה (אף) יסיים את הגלות המרה. למרות שנתלו בקשות בדבר פינוי בית הכנסת, התברר כי לא הי' צורך בכך בפועל, בניגוד לחנוכה...

כלי התקשורת החלו לדווח על הכינוס עוד אמש, וככל שהתקרב מועד הכינוס הי' הדבר בראש מהדורת החדשות... והאוירה והכוננות ברחבי השכונה ובד' אמות של נשיא דורנו, היתה חגיגית משהו. אין ספק כי כמו"כ חשו גם אנ"ש ואוהדיהם בכל רחבי העולם, ובמיוחד תושבי אה"ק. הכל מצפים וממתינים בכליון עינים, מה גם שהדיווחים בכלי התקשורת הוסיפו משהו...

בשעה 12:00 בצהריים הגיעה ניידת השידור, וחנתה על איסטערן פארקוויי מול 770. בעוד הקהל המסוקרן מתאסף סביב הניידת וצוות הפעולה, ניגש אליהם י.ד. (לא מקראון הייטס) ואיים עליהם לבל יעזו להיכנס לבית הכנסת עם הציוד, והי' אם כן - יתבעו לבית המשפט! ה'חילול השם' יכול הי' להיות חמור יותר אילולי תגובתם המיידית של קהל החסידים שהיה במקום.

העוסקים במלאכה קיבלו 'פסק זמן' מלמעלה... כאשר הגיעה ההודעה 'מנחה נאו', ובתוך דקות התמלא בית המדרש מפה לפה - בתוכם אורחים, שלוחים, עסקנים, עמך וכו'. בשעה 12:45 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לבית הכנסת. תחלה אמר 'קרבנות', ובסיימו הרימו את התריס. עם סיום התפילה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, וברגע שנפתח הוילון, נשמעה השירה וההכרזה 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. במקביל נשמעו באוויר ברכות 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' - מפי אורחים שזכו לראות את הרבי לראשונה, ואף ותיקים הצטרפו עמהם...

כ"ק אד"ש מה"מ סקר את הקהל ועודד קצת בתנועות ראשו הק' לצדדים וכו'. כן הביט לעבר השעון שמשמאלו - מעליו מדבקה 'ברוך הבא מלך המשיח' עם תמונתו של הרבי.

הגילוי נמשך כ-2:30 דקות והשעה היתה 1:03.

[התקרית המחוצפת שאירעה לפני מנחה הכריחה את המארגנים לפרסם זאת ברבים, לאחר תפלת המנחה. בהכרזתם הוקיעו את המעשה הנורא, שמלבד ה'חילול השם' שבדבר הי' זה גם בבחי' "לכבוש . . עמי בבית"... חבל מאד כי כדי כך הגיעו הדברים. כמובן שהמחאה עשתה את שלה... ומכאן ואילך רפו ידי המנגדים].

עם צאת כ"ק אד"ש מה"מ לחדרו הק' נכנסו ההכנות בבית משיח להילוך גבוה. צוות השידור פרס כנפיו לתוך הבנין, הבחורים הכינו בצד 'ארון-הקודש' בימה מיוחדת, קישטו את הצד הדרומי (ליד חלונות בימהד"ד) בבד אדום יפה - ע"מ שהמקום יראה מרשים ויפה כפי שהי' בחנוכה, והכל הי' מוכן לקראת הכינוס שאמור היה להתחיל בשעה 5:00 אחה"צ.

קראון הייטס לבשה חג. כולם לבושים בגדי שבת, ובהתקרב שעת השי"ן החלה נהירה המונית לעבר בית מדרשו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח. אנשים מכל החוגים והסוגים הגיעו בהמוניהם, במכוניות ובאוטובוסים, אל 'בית המשיח'.

ככל שהתקרב הזמן, 770 התמלא יותר ויותר. פירמידות מיוחדת משמאל החדר המיוחד ובעזרת נשים מעליו - הוקצו לכלי התקשורת, ואכן הגיעו צוותים רבים. תודת המארגנים נתונה איפוא למתנגדים למיניהם, אשר הודות ל'רעש' ו'הבאלאגן' שיצרו בכלי התקשורת, העלו את הנושא לסדר היום ועוררו את התקשורת לבוא ולכסות את האירוע - ביניהם כאלה שלא הגיעו לליובאוויטש זה זמן רב - כולל גם ב'סאטעלייט' של חנוכה...

בצידו הדרומי של בית המדרש, מימין החדר המיוחד, מתחת לחלונות הגדולים - הכינו בימה לכינוס. על הקיר שעונה היתה תמונת ציור ענקית - פרי יצירתו של הצייר מיכל שווארץ, ותוכנה - 'איך יראה העולם בימות המשיח'. לצד הציור נתלה שלט ענק, בו כתוב: "חגיגת החזיון, סיום היסטורי של התמונה 'בימות המשיח', יו"ד שבט תשנ"ג" [כידוע, הי' זה כ"ק אד"ש מה"מ שעודדו והורהו לעשות ציור שכזה], ומתחתיו - הסטענדר של המנחה - לצידו עמדו אישים חשובים, חסידים, רבנים וכו'.

רבים שאלו מה ענין שמיטה להר סיני, ומה עושה סיום תמונה במעמד גדול שכזה. ובכן:

מעמד סיום התמונה תוכנן זמן רב לפני הכינוס הגדול. כידוע לכל, שציור התמונה נעשה בהוראת כ"ק אד"ש מה"מ, ואשתקד, כשבישר הצייר לרבי שהציור ייגמר לקראת פסח, ביקשו כ"ק אד"ש מה"מ שיסיים לי"א ניסן. הציור אכן נסתיים לי"א ניסן, אך בעקבות המאורע שארע רח"ל בכ"ז אד"ר, נמנע מהצייר להביאו לרבי בחלוקת הדולרים כ'מתנה ליום ההולדת'.

לפני חדשים ספורים עלה בדעתו לעשות סיום במעמד כ"ק אד"ש מה"מ, ובהתייעצות עם המזכירות הועלה התאריך 'יו"ד שבט' כזמן מתאים. הדבר גם קיבל את אישורו והסכמתו של כ"ק אד"ש מה"מ.

בשבועות האחרונים, כשמארגני כינוס הענק רצו לעשותו באותו ערב - 'הצליחו' (בתיווכו של הרה"ח ר' שמואל שי' בוטמאן - הנמצא בקשרי ידידות עמוקים עם הצייר, ועומד בראש "מטה משיח העולמי") לשכנע את הצייר לשלב 'בציורו' גם את הכינוס, וע"כ קיבלו גם את הסכמתו וברכתו של כ"ק אד"ש מה"מ. וכך הגיעה לה השמיטה להר סיני.

עשר דקות לפני תחילת ה'שידור-חי' מ-770, פתח את הכינוס המנחה המיוחד, יו"ר 'המטה העולמי לביאת המשיח' ומנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית, הרה"ח ר' שמואל שי' בוטמאן. המנחה, ניצל את הדקות שנותרו עד לשידור והסביר בטוב טעם לנוכחים באולם את גודל המעמד, החשיבות והצורך להתנהג בהתאם. ובפרט כשכל העולם נמצא ב'שידור ישיר' אתנו.

בשעה 5:00 נפתח הכינוס, כמתוכנן. תחלה אמר כל הקהל קאפי' צ"א - לרפואתו הקרובה והשלמה של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח. הש"צ, הרב משה שי' טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו.

לאחמ"כ נשא המנחה את דבריו, כשבתחילתם הדגיש נקודה חשובה [וזאת להבהיר ולאמת את הדברים לכלי התקשורת, ובאמצעותם לכל העולם, 'שחור ע"ג לבן' באופן שלא יסולף ויעוות]: "כינוס זה הוא לא הכתרה בשום אופן, זהו רק מעמד בו מבקשים כל ישראל בתפוצות, בו ברגע, שהקב"ה יורה לרבי שליט"א להתגלות. במעמד זה נבקש גם כולנו, שהקב"ה ישלח לרבי שליט"א מלך המשיח רפואה שלמה בקרוב ממש", וכל הקהל ענה אמן.

לאחמ"כ חזר על נקודה מהשיחה הידועה דפ' שופטים, אודות הבשורה של 'הנה הנה משיח בא', שהרבי אמר זאת בתור נבואה. ו"נבואה לטובה", אומר הרמב"ם, "חייבת להתקיים". כן דיבר ועורר בענין הפרשיות הנקראות בשבועות אלו, אודות גאולת עם ישראל ממצרים - שכשמשה רבנו בא לעם ישראל ואמר להם שעוד מעט יצאו מהגלות, הרבה לא האמינו לו ואף לגלגו עליו, ולבסוף הוא הצליח; כמו"כ עתה מנסים כל מיני גורמים בעם ישראל להפריע לרבי שליט"א, אך ברור ובטוח הדבר, אשר הוא יצליח ויוציאנו מגלות זו, יוליכנו לארצנו הקדושה ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל, תיכף ומיד ממש.

הרב בוטמאן הזכיר את נבואתו של הרבי, לפני שנים, בענין יציאתם של רבים מאחב"י ממסך הברזל, וכן את הרגעתו והבטחתו בעת מלחמת המפרץ - וכל זה התקיים לעינינו. כל מה שהרבי אמר, התקיים במלואו; והנה אותו צדיק שוב ניבא עכשיו ואמר, אשר 'הנה הנה משיח בא'... וכאן עבר המנחה לעברית: "ולאחינו בני ישראל הדרים באה"ק אחז"ל אין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים. נבקש היום מבורא עולם ומנהיגו, שיתן לרבי האות להתגלות במלוא עוזו ותפארתו, ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל תיכף ומיד ממש".

לאחמ"כ התכבד יו"ר הבד"ץ דק"ק קראון הייטס - הרה"ח ר' יהודה קלמן שי' מארלאו, לשאת דברים. בדבריו הזכיר הרב מארלאו ש"עתה עומדים אנו בסמיכות ליו"ד שבט, ואין צורך לומר את חשיבותו המיוחדת של יום זה בהתקשרות של חסידים לרבי, ומידי שנה "מוסיף והולך". הרב מארלאו סיים בברכה, ש"ישלח הקב"ה רפואה שלמה לרבי שליט"א תיכף ומיד".

לאחמ"כ הזמין המנחה את הרה"ח ר' שניאור זלמן שי' גורארי', שישא דברי ברכה גם בשם שאר חברי ועד רבני ליובאוויטש הכללי והמרכזי.

הרב גורארי' ציין בתחלה את מעלתו של יום גדול זה - יום שהרבי קיבל על עצמו את הנשיאות לפני 42 שנה, ו"ביום זה אנחנו החסידים התמסרנו אל הרבי עד כדי מסי"נ, עם נשינו וטפינו; ננצל מעמד זה לצעקה פנימית והתמסרות לרבי עם נפש רוח נשמה חי' יחידה. לא רק בתור רבי אלא כמשיח".

[וכאן באה הערה, שח"ו לומר שהתכנסות זו באה לשם 'הכתרה'. הכתרה פי' שהיום הוא נהי' כך ואילו אתמול עדיין לא הי' כן, וח"ו לומר כך... ובכלל, ידועים דבריו של הרבי - כמובא בא' הליקוטים - שה'הכתרה' של מלך המשיח לא תלוי' בהעם - בניגוד למלך שצריך עם. הרי דוד המלך ומשיח עליהם נאמר "בשמן קדשי משחתיו" - הקב"ה].

לאחמ"כ הוזמן הרה"ג ר' יצחק הכהן הענדל שי', רבה של קהילת אנ"ש במונטריאול - לשאת דברים.

הרב הנדל הציע "בהזדמנות זו" לקרוא את הפסק-דין של הרבנים בענין ההתגלות, כפי שנפסק בעבר. שעה זו שעת-כושר היא, ביום מסוגל זה, בו נהיה הרבי נשיא בישראל - ראוי הוא איפוא יום זה לקרוא ולהכריז עוה"פ את הפס"ד באופן ברור.

לאחר שהקריא את כל הפס"ד הוסיף, שמכיון שישנם כאלו שאומרים ש"נאספו להם כמה נשים ואנשים ו"עשו להם משיח" - נאמר כאן 'בריש-גלי', שבזכות אותן נשים צדקניות נגאלו אבותנו ממצרים ובזכותן עתידין אנו להיגאל; אותם אנ"ש שמסרו נפשם ברוסי' ובאמריקע; הביאו את הקב"ה ואלוקות לכל בית יהודי, יחד עם עזרתם של כל אחינו בני ישראל - בזכותם הרבי יקבל רפואה שלמה ויוליכנו לארצנו הקדושה "געזונטער הייט, לעבעדיקער הייט, און פריילעך-דיקער הייט" ויבנה (כ"ק אד"ש מה"מ) מקדש במקומו וכו', והקב"ה יתן לו הכחות לזה. ומכיון שכתוב "אקרא לה' לקל גומר עלי", שצדיקים יש בכחם לפעול בעולם - הקב"ה בודאי מסכים להפס"ד, ויהי' שינוי בטבע ו'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'.

לאחמ"כ התכבד לשאת דברים הרה"ח הרה"ג ר' י.כ., שנתבקש למסור את דבריו בשפת העברית המדוברת (במיוחד באה"ק).

ר' י. שי' עורר על כמה נקודות חשובות. תמצית דבריו להלן:

"הדברים שהרבי מדבר בזמן האחרון בנוגע למשיח וגאולה, צריך לחלק לשני חלקים: א. מה שהרבי עורר לחזק האמונה בביאת המשיח והצפי' לביאתו, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ולקוות ולבקש מהקב"ה שתבוא הגאולה מה שיותר מהר - הרי דבר זה אינו חדש. תמיד היו צריכים להאמין! אלא שהרבי רק חיזק ועורר על הקיים. ע"ד שאר המבצעים כ'תפילין', 'כשרות' וכו', שגם קודם לכן היו צריכים לקיים זאת, אלא שמכיון שלא כולם נהגו כך, עורר הרבי עליהם וחיזק אותם; וכן בענין האמונה בביאת המשיח.

"החלק השני, מה שהרבי הודיע וביקש לפרסם בכל העולם, ש"בעתיד הקרוב מאוד תהי' הגאולה", ובלשונו הק': "הגיע זמן גאולתכם", ו"הנה הנה משיח בא". זהו דבר שלא הי' קודם לכן. שכן עד היום כל אחד הי' צריך להאמין, אך לא ידעו בבירור אם זה עומד לקרות כעת או (עדיין) לא. רק עכשיו ביקש הרבי להודיע הודעה ברורה (שלא שמענו עליה עד היום מאף "גדול בישראל", משום שעד עכשיו המציאות לא היתה כזו. רק עתה כשאנו עומדים קרוב לגאולה, הודיעו מן השמים לרבי והוא מסר זאת לכל ישראל) באופן חד משמעי. ועד כדי כך, שבהודיעו הודעה זו ש'הנה הנה משיח בא', התבטא כ"ק אד"ש מה"מ ואמר, כי "דבר זה הוא בגדר נבואה", ואפי' ציווה להדפיס דבריו אלה. ואף כי מובן ופשוט שהודעה זו קשורה עם הוספה בתומ"צ - אין מה לחשוש מ'שמא יגרום החטא' ואין בזה שום תנאי, היות והיתה כאן נבואה ברורה לטובה, שע"כ פוסק הרמב"ם שלא יכול להיות שינוי! אלא שבכדי שכל אחד יתכונן כראוי ולא יתבייש להראות את פניו... דרושה הכנה, וכפי שכל אחד יודע, שכשמגיע אורח, מכינים ורוחצים את הבית לכבודו, ולא מסתפקים בזאת אלא אפילו מקשטים הבית. וכמו"כ בעניננו.

"אנו בטוחים בכל מאת האחוזים! ובכוונה אינני אומר "אם ירצה השם", כי מה שייך לומר אי"ה? הרי הקב"ה בוודאי רוצה בכך! שהרי הוא הודיע זאת ע"י הנביא, ומדובר בכזה נביא שכל נבואותיו עד היום התממשו, ודוגמאות לכך לא חסרות. ותמיד ראינו שלא נפל מדבריו מאומה; ואם כן, ברור לנו שגם דבר זה שאמר, ועוד הוסיף שזה בתור נבואה - אכן כך יהי'.

"ומכיון שיודעים אנו ברור שהדבר יתקיים, עלינו להתכונן לקבל את האורח ע"י רחיצת הבית מלכלוך - "סור מרע", וקישוט הבית - "עשה טוב". שעי"ז נהי' מוכנים לקבל את האורח הגדול, משיח צדקנו".

לאחמ"כ העביר המנחה את רשות הדיבור להרב יהושע (שייע) העכט, שיציג את הצייר מיכל שווארץ העושה 'סיום' בערב זה על תמונתו.

בתוך כך נשמע ברקע קולו של המזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב שי' גרונר שהודיע בשם כ"ק אד"ש מה"מ, שהשתתפותו הערב בתפילת ערבית אינה חורגת מהשתתפותו הרגילה בתפילת ערבית בכל ערב, ושלא יהיו לזה פירושים ומסקנות שונות... ובמילא מבקשים שכל אחד מהמשתפפים ינהג בהתאם.

המנחה הר' בוטמאן תרגם את הדברים לאנגלית ועברית, וכשהרב העכט המשיך עוד כמה מלים נקטע שוב השידור בהודעה של ק., שתרגם את דברי הרב לייבל גרונר לשפת האנגלית [לאחר שנמסרה ההודעה, אמר המנחה שהיתה זו הודעה של 'דובר חצר ליובאוויטש'... (כנראה הי' צורך להבהיר זאת משום הכפילות שבדבר...)].

שוב חזר הרב למיקרופון... ופתח במלות הוקרה לכל האחראים שעמלו וטרחו לארגן את הכינוס, וכן לאלו שנתנו את האולם - החל מגבאי בית הכנסת וכלה בחברי אגוח"ח, שאפשרו את עשיית הסיום על התמונה כאן בבית משיח.

בתוך כך נדלק האור בחדר המיוחד (השעה היתה 5:51) ובתוך כדקה נכנס כ"ק אד"ש מה"מ. הקהל החל לנגן 'אורך ימים', והורמו התריסים. הש"צ הרב יהושע שי' קארף ניגש לעמוד. עם סיום התפלה (6:02) יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת ותיכף נפתחו הוילונות. הקהל החל לנגן 'יחי' אך מיד הופסק בדבריו של הרב שיעי' העכט שהודיע, שע"פ הוראתו של כ"ק אד"ש מה"מ (לצייר) יעשה עתה סיום על התמונה. הצייר מיכל שווארץ סיים את המלים "ממש" [באותה עת הודיע הריל"ג לכ"ק אד"ש מה"מ תוך כדי שמסמן בידו לעבר הצייר בנוגע לסיום התמונה, אך כ"ק אד"ש מה"מ הניד בראשו - כאומר "יודע אני" והמשיך להביט לשמאלו] והרב ג'ימי גורארי' בירך את הרבי שליט"א ואמר, שבזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', וכל הקהל אמר-הכריז יחד אתו ג"פ 'יחי', ומיד החלו לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. כ"ק אד"ש מה"מ הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכמ"פ התרומם והביט לאלו שעמדו למטה. כמו"כ סקר את בימת הצלמים שלא הפסיקו לרגע עם הבזקי התמונות ממלך המשיח.

כ"ק אד"ש מה"מ נראה בפנים מאירות, ותחלה הי' זה במבט רציני מעט, תוך כדי שלא מרפה וסוקר מימין ומשמאל, וכעבור מס' דקות החל לעודד מעט את השירה והשירה גברה. הי' כמ"פ שעודד בתנועות חזקות בראשו הק' משך זמן. הניגון נמשך למע' מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון.

הגילוי נמשך 10:30 דקות והשעה היתה 6:13. הקהל המשיך לנגן בעוז עד לצאתו של כ"ק אד"ש מה"מ לגמרי מביהמד"ר ולאחמ"כ המשיכו בפרוגראם.

הרב שיעי' העכט הזמין שוב את הצייר לשאת את דברו, והצייר, כולו נרגש, אמר-סיפר בקצרה על הקשר שלו עם הרבי.

לאחמ"כ חזר ר' י.על המאמר באתי לגני ואח"כ השמיעו שידור ישיר ממוסקווא - שם עמד הרב בערל שי' לאזאר ובירך את הרבי. הרב לאזאר הדגיש גם את העובדה שברוסי' כולם מוכנים להתגלות המשיח, ו'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'.

לאחמ"כ היתה שוב "אזעקה" שכ"ק אד"ש מה"מ יוצא שוב... אך תוך כמה דקות נודע אשר היתה זו "אזעקת שוא".

לאחמ"כ דיבר הרב הלל שי' פעווזנר מפאריז. יצויין שמחמת תקלות טכניות לא הצליחו בצרפת לראות את הרבי אך הם שמרו על קשר בשידור ישיר ע"י ה'הוק אפ' ו"שמעו את הנראה". הרב פעווזנר סיים אף הוא בברכה והכרזה של 'יחי'.

לאחמ"כ הוזמן הש"צ הרב משה שי' טלישבסקי לנגן "יהי רצון כו' שיבנה", ובהמשך אמור היה לדבר הרב אשכנזי מכפ"ח, אך מכיון שלא הצליחו להשיגו נתבטל הענין.

לקראת סיום המעמד הכריזו שוב כל הקהל ג"פ 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', ופרצו בשירה וברננה 'יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד'. השמחה וההתרגשות היו עצומים וכל הקהל רקד עיגולים עיגולים ע"ג השולחנות וכו', דקות ארוכות, יחד עם התזמורת של אלי שי' ליפסקער.

עם סיום הערב יצאו הכתבים לראיין את הקהל. וחרף המאמץ לשמוע תגובות של רגיעה ונחת, התפלאו עד מאד לשמוע מכולם ביחד וכל אחד לחוד, פה אחד, שהיו שמחים יותר לו היו זוכים להתגלות כ"ק אד"ש מה"מ בפועל ממש כמלך המשיח...

כשנשאל הרב שמואל שי' בוטמאן - יו"ר המטה העולמי לביאת המשיח - "האם הוא מאוכזב הערב" (מזה שמשיח לא בא), השיב: "היום, לא יותר מאתמול!"...

יצויין שהאוירה היתה של 'כיבוש', וכפי שסיפרו מספר בחורים ששוחחו עם כמה מהכתבים שהגיעו לסקור את האירוע הגדול, ושמעו מפיהם ש"היה זה 'מפגן עוצמה'". "כח כזה יש לחב"ד?" הכריזו הכתבים בהשתאות. "לא להאמין"! האנשים היו נרגשים עד כדי דמעות.

לסיכום יצויין שהאירוע הי' סיפור של הצלחה וניתן הי' בבירור לראות השוני בין 'סאטעלייט' זה ל'סאטעלייט' שהי' בחנוכה: בחנוכה הי' זה בסימן של 'לראות ולהיראות', וכתוצאה מזה ג"כ לא ראו את הרבי הרבה זמן... כך שמתוך ה-50 דקות ששהה הרבי במרפסת - ראוהו בעולם כ-5 דקות... ואילו עתה, הסימן הי' 'לראות בלבד', עקב השתוקקות העם לראות את המלך. וכל זמן שהותו של הרבי במרפסת, ראו אותו בעולם.

כן יצויין ש'סאטעלייט' זה הי' בבחינת 'השלמה ותיקון' לקודמו. מה שהחסיר זה השלים זה, והפירסום העולמי דבשורת והבטחת הרבי: "הנה הנה משיח בא", הגיע לכל מקום ופינה בעולם.

מאוחר יותר התקיים 'סיום הלכות ברמב"ם'. ערך את הסיום הרב שמואל הלוי שי' הבר.

בהמשך לזה התוועד הרב יקותיאל שי' ראפ שאמר 'ווארט' מעניין:

"בסיום ספר בראשית נכתב: "מנין הפתוחות מ"ג והסתומות מ"ח, הכל צ"א, "צא אתה וכל העם אשר ברגלך" סימן". מ"ג ה'פתוחות' (שנות נשיאות) בצירוף מ"ח ה'סתומות' (מניין שנותיו של הרבי שליט"א בעת קבלת הנשיאות) עולה צ"א, אותיות "צא אתה וכל העם אשר ברגלך" - שיוציאנו ויוליכנו אל הגאולה".

מאוחר יותר התקיימה התוועדות חסידית, בה התוועדו בין השאר הרב י.כ., שלוחים, משפיעים והרב גרשון מענדל שי' גרליק. ר' י. שי' דיבר חזק בענין שהזמן גרמא ומחה בכל תוקף נגד אלו שמקדשים את מטרתם בכל האמצעים תוך פגיעה בכ"ק אד"ש מה"מ...