י"ב אדר תשמ"ב

יום א' י"ב אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו לערך ב-10:15 נענע בראשו והרים ידו ל'שלום' לנשים שעמדו בצד הדרך. התקיים בשעה 1:30 כינוס לילדי צבאות ה'. בשעה 2:05 ירד אד"ש לתפילת מנחה אחרי התפילה אמרו הילדים י"ב הפסוקים אח"כ שרו "ווי וואנט משיח נאו" ואד"ש מחא כפיים אח"כ דיבר שיחה בת 3 חלקים בתחילה דיבר על שהכינוס הוא לפני פורים שג"כ אז הי' עיקר הגאולה ע"י כינוס הילדים וכן כעת שמתאספים הילדים ומחליטים החלטות טובות ולימוד התורה בשקידה והתמדה ובקיום המצוות זה יגרום לקירוב הגאולה. בשיחה השני' דיבר שלפני החג צריכים לדבר מהל' החג בנוגע למשלוח מנות ומתנות לאביונים שצ"ל אוכל כשר שזהו עפ"י רצון ה' ואז נקראים בשם 'יהודי' וכן צריכים ללמוד תורה כמו שהזכירו קודם "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" דהיינו כשהולכים בדרך מהחדר או הת"ת או הבי"ס או הישיבה או 'בית רבקה' צ"ל ספר או חוברת ביד וללמוד ואל לילד ליפול ברוחו שעדיין הוא קטן כי הרי רואים בפרשת השבוע שכל ילד מבן 30 יום כבר הוא נמנה יחד עם הגדולים ולכן בוודאי שיש לו כוחות שיוכל לבצע ג"כ דברים שנראים כגדולים בעיניו.

וכן שיראו שיהי' לכל אחד ואחת אות בס"ת, וכעת יש סיום ס"ת בקליפורני' וזהו שמחה גדולה לכל עם ישראל בכל כדור הארץ ואף שאנו כאן בנ.י. והם בקליפורני' אבל כל עם ישראל הם עם אחד רק שפוזר בכל העולם ולכן זהו שמחה של כולם. וכן רואים במגילה ש"מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" שלא צריך להתפעל מהגוי וכן מהגוי שבכאו"א וכן שלא יחזירו שטחים מאה"ק ולא ישתחוו לגויים וכו' וכו', ובשיחה ג' הזכיר שקיימו כעת בפועל את העמוד השלישי וזהו צדקה ויחלק 'דיימ'ס' [מטבע של 10 סענט]. וכן שישירו "אל תירא" ו"עוצו עצה" כפי שמסופר על מרדכי ששאל את הילדים פסוק לי פסוקך וכן שישירו "אך צדיקים וכו' ישבו ישרים וכו" - בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש. שרו "עוצו עצה" והרבי מחא כפיים מאד מאד חזק ממש אין לתאר במילים את החוזק, וגודל השמחה. אח"כ ניגש לחלק את הדיימ'ס למדריכים ומדריכות, באמצע חייך לכמה. ובינתיים שרו "אל תירא", וכשגמר לחלק שרו "ווי וואנט משיח נאו" והרבי שם את הסידור בחיקו והתחיל למחות כפיים וכן המשיך בדרכו למחות כפיים וחיוך מיוחד על פני קדשו. באמצע דרכו נפל לילד הכיפה ואד"ש התכופף והרים את הכיפה ונתנה לילד. (ואח"כ מיד כולם...) [שמעתי שאד"ש הסתכל על הכיפה אח"כ על הילד ואח"כ הרים].

אד"ש נסע לביתו לערך ב-5:30, במזדרון עמד ר' אברהם שם-טוב ואד"ש חייך אליו ועשה לעברו בידו הק' [כמו בתמי'] ואד"ש שאלו כמה שאלות והנ"ל ענה לאד"ש. בשעה 6:45 חזר אד"ש מביתו, וב-6:50 יצא למעריב.