י"ג אדר תשנ"ג
יום שבת קודש - י"ג אדר
בשעה 9:00 לערך התפלל כ"ק אד"ש מה"מ 'שחרית' בחדרו הק', ומשאחז ב'קריאת-התורה', בשעה 10:00 לערך, התקיים מנין מיוחד ל'קריאה' בזאל הקטן, כשכל הדלתות פתוחות. הגבאים אף הזעיקו את החתנים שיהיו מוכנים לעלות במנינו של כ"ק אד"ש מה"מ. הבעל קורא, הרה"ח ר' מרדכי שי' שוסטערמאן, זכה אף הפעם.
במנין הרשמי של בית הכנסת, כבכל קהילות הקודש בשבת זו, עשו מחאה נוראה ומחי' גדולה על ה'עמלק' בזמננו "אשר קרך בדרך" (בצאתך ממצרים וכימי צאתך...). המחאה הוקראה ע"י הרה"ח ר' מיכאל שי' סלוין.
למפטיר של פרשת זכור כובד הנגיד החסידי הרה"ח ר' יוסף יצחק הכהן שי' גוטניק. יצויין כי הי' זה עבורו הפתעה גמורה, והרב גוטניק הוצרך לפלס לו דרך ממקומו אשר בפירמידה הצפונית (הפירמידה החדשה הנמצאת מתחת לחלונות הגדולים (לשעבר...) שליד הכולל) - לבימת הקריאה.
בשעה 12:30 נודע ע"ד תפילת מנחה, וכעבור כ-10 דק' נכנס כ"ק אד"ש מה"מ אל החדר המיוחד. עם סיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, ובסיום ה'קדיש בתרא' התקרב כ"ק אד"ש מה"מ למעקה. הקהל ניגן אותה העת 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. כ"ק אד"ש מה"מ סקר מעט את הקהל, כשמבטו הק' אומר רצינות משהו, וסימן לסגירת הוילון. הגילוי נמשך למע' מדקה וחצי. השעה היתה 1:00 לערך.
לאחמ"כ התקיימה התוועדות חסידים מיוחדת, יחד עם התוועדות לרגל אויפרופעניש של חתן. בהתוועדות זו אף חולק משקה שהואיל כ"ק אד"ש מה"מ להוציא עבור ההתוועדות - לרגל 'שבת זכור', והשמחה ב-770 היתה רבה - אוירת ערב פורים.
בין ההתוועדויות הרבות שהתקיימו בשכונה, התקיימה גם התוועדות אויפרופעניש ב'בית יואב' (ביהכנ"ס של הרה"ח ר' רחמים שי' אנטיאן). בין המתוועדים נכח גם הרה"ח ר' ישראל שי' שמטוב, וכש"נכנס יין יצא סוד": "כל אחיו שיחיו מאמינים באמונה שלימה בביאת המשיח, ומאמינים שהרבי הוא המשיח"...
לא ידוע לעת-עתה האם נזכה להשתתפותו של כ"ק אד"ש מה"מ עם הקהל בעת 'קריאת המגילה' בבית הכנסת הגדול, אך המציאות הוכיחה את צפייתם של אנ"ש שי' "לראות את מלכנו", ולקראת צאת השבת הגיע קהל גדול. חלקם כבר היו "מבושמים" מאוירה של ערב פורים, וטעמו כבר בערב פורים את מצות החג של "לבסומי בפוריא".
[גם היום ביקש כ"ק אד"ש מה"מ את ספר התניא ולמד בו כ-10 דק'].
מוצש"ק - ליל פורים
בשעה 6:22 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדר המיוחד לתפילת ערבית. [יצויין כי הי' זה עדיין משך זמן לפני מועד צאת השבת]. עם סיום התפילה (שהתארכה במיוחד) המתינו מעט, ע"פ בקשתו של המזכיר שימתינו עד זמן קריאת המגילה. בינתיים הביאו את מגילת הרבי מחדרו הק', וקיפלו אותה לשלוש כנהוג. על שולחנו הק' הרכיבו את הפלטה מעץ העשוייה לזה, וכן התקינו מנורה מיוחדת שתאיר מקרוב ותקל על הראי'. את חלון ההזזה (שבתחילה נהג כ"ק אד"ש מה"מ להתגלות בעדו אל הקהל) פתחו, ע"מ שישמעו יותר טוב.
הבעל-קורא הוותיק והמנוסה הרה"ח ר' מרדכי שי' שוסטערמן (שהגיע בכוחות מחודשים ורעננים, לאחר שבשנה שעברה לא זכה ולא זכינו לקרוא את המגילה במחיצת כ"ק אד"ש מה"מ) קרא בקולו הערב את המגילה, וזמן הקריאה נמשך קרוב ל-50 דקות. ב"המן'ס" הכה כ"ק אד"ש מה"מ עם ידו השמאלית על רגלו השמאלית, לרוב הכה בין 10 ל-15 פעמים, ופעם אף הכה כ-20 פעם, וכרגיל מידי שנה - גם הפעם הכה כ"ק אד"ש מה"מ לא רק ב'המן' שמלווה בתואר, אלא גם ב"המן'ס" גרידא...
בסיום קריאת המגילה, 7:18, אמר כ"ק אד"ש מה"מ 'ויהי נועם' ו'עלינו', וב'קדיש בתרא' יצא אל המרפסת. עם סיום אמירת הקדיש החל המבדיל - הרה"ח ר' יהודה שי' קעלער - בהבדלה. כ"ק אד"ש מה"מ הביט בו משך כל הזמן. ב"ליהודים" הביט לרגע לשמאלו, ולאחמ"כ המשיך להביט על המבדיל. משסיים המבדיל את הברכה ושתה את היין - אמר בקול רם "לחיים"! וכ"ק אד"ש מה"מ הניד בראשו, ענה בפיו וחייך קלות (אוירת פורים שררה בקהל).
משסיים 'המבדיל' את ה'ברכה-אחרונה' החל הקהל לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כ"ק אד"ש מה"מ הביט עדיין על המבדיל, התקרב למעקה וסקר את הקהל הק' כשידו אוחזת במעקה. משך זמן עמד ללא תזוזה, "פארטאכט", ומיד החל לעודד בתנועות ראשו הק' לד' רוחות ובתנועות חזקות, וסימן לסגירת הוילון, ובעודם סוגרים המשיך לעודד בשטורעם... משך זמן הגילוי הי' קרוב ל-4 דקות, והשעה היתה 7:26.
בליל פורים התקיימה התוועדות חסידים ב-770. כמדי שנה בשנה התוועד עם התמימים ואנ"ש הרה"ח ר' יוסף שי' מאצקין עד לשעות המאוחרות.