י"ג שבט תשנ"ג

יום חמישי י"ג שבט

בשעה 1:39 נודע ע"ד תפילת מנחה וכעבור 10 דק' נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדר המיוחד ופתחו בתפלה. עם סיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, הקהל ניגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' וכ"ק אד"ש מה"מ הביט לשמאלו, התרומם מעט, כרגיל, לראות את העומדים בשורות הראשונות למטה, והמשיך לעודד השירה בתנועות ראשו הק', ושוב מביט לשמאלו וממשיך לבחון ולסקור את אלו שעומדים משמאלו, וכמו בכך לא די... כ"ק אד"ש מה"מ תפס בידו באדן המרפסת והתרומם מכסאו (עד כדי כך ש'המזכירים' היו צריכים לתפוס את הכסא שהתרומם) והביט לשמאלו (כמחפש מישהו) [אין צורך לומר כי במצב הנוכחי, בחושך כפול ומכופל, הי' זה לכאורה "הפתעה" (שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בתגובתם של המזכירים, כאמור), כשכ"ק אד"ש מה"מ התרומם ממושבו, ללא סיוע. אך אין ספק כי 'הפתעה' לטובה זו הביאה שמחה והתרגשויות מיוחדות בקרב הצבור]. לאחמ"כ התיישב חזרה והמשיך להביט על הקהל ממולו ומימינו, ושוב פנה לשמאלו, ממשיך לעודד השירה ולבחון הקהל, וכעבור משך זמן שוב תופס באדן המרפסת ומתרומם מכסאו כמקודם. השמחה גברה שבעתיים בקרב הקהל - שהי' נחוש להמשיך ולנגן בעוז, וההרגשה היתה שעוד רגע קט נעמד הרבי לגמרי על ב' רגליו הק'... כשעברו 4:45 דק' סימן לסגירת הוילון. השעה היתה 1:05.

לתפילת ערבית יצא כ"ק אד"ש מה"מ בשעה 5:45, ועם סיום התפלה יצא אל המרפסת, שם שהה כשתי דקות ומחצה וכל העת עודד השירה בתנועות חזקות מלמע' למטה - תוך כדי שסוקר את הקהל, ואף מתכופף (לעבר העומדים למטה) פעם פעמיים.

הערב התקיימה חגיגת סיום הלכות כלי המקדש והתחלת הלכות ביאת המקדש ברמב"ם. הרה"ח ר' יקותיאל מנחם שי' ראפ ערך את הסיום, וטיבל גם, כדרכו בקודש, בפרפראות וגימטריאות - תוך כדי שמקשר הכל עם הזמן באופן מפליא.

בהמשך התוועד (במשך שעות ארוכות) הרה"ח ר' זלמן שי' לנדא - עם התמימים בענין "לחיות עם משיח".