י"ד מנחם-אב תשמ"ב

יום ג' י"ד מנחם אב ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:10, חילק ונתן צדקה. יצא למנחה 3:25, אח"כ בירך נוסעים. נסע לביתו 6:15, חזר ב-7:10. בשעה 8:40 הודיע ע"י בנימין שתהי' התוועדות. יצא למעריב 9:30. בזמן אמירת "עלינו לשבח", הסתכל בסידור על פרשת השבוע בקריאה דפר' עקב, ובנתיים המשיך לומר "עלינו לשבח" כרגיל בקול מורם קצת. בירך נוסע, וב-9:45 ירד להתוועדות. דיבר ע"כ ש"לא היו י"ט לישראל כ-ט"ו באב", לכאורה, מה המעלה ביום זה יותר מסוכות ופסח? והסביר שזהו בדרגת בע"ת שהוא כיתרון האור הבא מן החושך, כן ט"ו באב מגיע לאחרי החורבן והחושך שבט' באב. כן דיבר, שמכעת הלילות מתארכים, ולא נברא לילה אלא לגירסא. וזוהי ההוראה, שצריך להוסיף בלימוד התורה. ולכאורה ממ"נ אם יש לו זמן, הרי חייב ללמוד. ואם אין לו זמן ללמוד תורה, ה"ה פטור. וזה יובן בהקדים עוד שאלה, שכתוב [יומא לה.ב] הלל מחייב עניים ור"א מחייב עשירים. לכאורה, ישנה השאלה הנ"ל, ממ"נ חייב או פטור מלימוד תורה. אלא התשובה היא, שחוץ מהזמן שע"פ תורה הוא פטור מלימוד תורה יכול למצוא זמן ללמוד, ועכ"פ בזמן שיש לו, שיהי' מלא באיכות. וכן בעניינינו הרי צריך ללמוד מה שיותר באיכות. ובזה יהי' ג"כ מובן השאלה, לכאורה, מדוע אומרים אריכות ימים ושנים טובות, הרי אם יהי' ריבוי שנים הרי בוודאי שיהי' ריבוי ימים? ועוד, ידוע הלשון "למען ירבו ימיכם", א"כ הי' צ"ל ירבו ימים וש"ט? אלא התשובה כנ"ל, שיהי' אריכות באיכות, שהיום יהי' מלא באיכות. וזהו הפי' יום ארוך מתחילתו ארוך. ודיבר ע"כ שידוע, שבהבדלים של יום ולילה, הוא הבדל בין חצי כדור הארץ א' לשני, ובין מזרח ומערב צפון דרום, וכן הבדלים בקיץ וחורף. מדוע שבזמן שגילו את אמריקה החליטו שכדור הארץ עגול, ואז מצאו ענין לכאורה הפוך מהתורה, שכתוב מ-4 כנפות הארץ. אל שהשאלה מלכתחילה איננה. ראשית כל, כבר בתורה הי' כתוב, עוד לפני גילוי אמריקה, שהארץ כדורית, וזה כתב רשב"י בזוהר. ועוד, השאלה איננה שאלה, כי אין הכוונה שהעולם שטוח, כי פשוט שג"כ כעת שהארץ כדורית ישנם 4 כיוונים – כנפות. והם מזרח מערב צפון דרום, ובכל מקום זהו אקלים וכיו"ב אחר. וכן דיבר הרבי על פרשת השבוע, שכתוב שאין הקב"ה לוקח שוחד [ואמר שבליקוט של שבת (הוא באמצע הדפוס) ג"כ כתוב בענין זה], ולכאורה שאל, מדוע אומרים בימים נוראים תשובה תפילה וצדקה מעבירין וכו' מה שממשיך הלאה שם, הרי בתשובה האדם כבר נעשה ענין אחר לגמרי, דבר חדש, ולכן אין זה שוחד שה' מוחל לו על עוונותיו כי הוא דבר חדש, א"כ מדוע ממשיכים ג"כ לומר תפילה וצדקה. אלא הסביר שהתשובה זהו עשהו לצדיק גמור שזה מספיק לענין "המקדש אשה על מנת שאני צדיק", אבל ישנו ענין של "והשיב את הגזילה אשר גזל", ולכן צריך לתת צדקה. ובכדי לקשר בין התשובה לצדקה, ע"ז צריך תפילה. ובכלל הסביר עניין זה באריכות ובמתיקות נפלאה.

בתחילת ההתוועדות, אד"ש מזג לכוסו משקה מ-3 בקבוקים, כנראה מ-3 התוועדויות של חסידים במקומות מיוחדים, ואח"כ הוסיף הר' מענטליק עוד יין. בסוף ההתוועדות אד"ש מזג מהבקבוקים לכוסו, ומכוסו לבקבוק, וניער כל בקבוק. [הבקבוק הגדול (צר וארוך) 3 פעמים, האמצעי פעמיים, וקטן שחור פ"א]. אח"כ אמר הרבי, היות ומחר יהי' סיום ס"ת דתו"ת, לכן יתן מההתוועדות השתתפות גשמית. וכן ישנם הנוסעים לאה"ק, הלוי בן דודי [מיין שוועסטער קינד] [כנראה מאדה"ז משפ' סלונים צד אמו] וולפא הוא נוסע מחר לארץ ישראל. אח"כ ישנו זה שנוסע לכפר חב"ד, איך משפחתו?!! העלמן נמצא?!! [ענו שנסע היום] חתנו?!! אד"ש רומז לזירקינד שיבא לקחת לחיים, וכן לרש"ג, ואמר להם 'בהצלחה רבה לחיים ולברכה', ואמר שיכריזו עוד הפעם היכן יתקיים הסיום ס"ת, וכשעלה וולפא שאלו אד"ש 'האם אתה נוסע מחר?' וענה שמחרתיים בבוקר, וענה אד"ש:'ממחרת חמשה עשר באב', ולאחרי שנתן לו הבקבוק לומר לחיים, מסר לו את הבקבוק, ואמר שייתן לכל אלו הנוסעים ללבנון יעשו התוועדות בכפר חב"ד בנפרד, אבל בעיקר אלו הנוסעים ללבנון. הם שלחו תניות אלו [אד"ש אחז בידו הק' שלוש תניות והגביהם והראה לוולפא] ובוודאי ישלחו ג"כ את האחרים [למחרת הגיע מ-6 ערים בלבנון עוד תניות מכל עיר 2 תניות עבור אד"ש], אח"כ שאל איפה החתן? אחרי שאמר לחיים וענה אד"ש לחיים ולברכה, אמר לו שייתן לכל בית חב"ד בארץ ישראל, ולישיבה בכפר חב"ד, וג"כ לקחת לחתונה. והתחיל ניגון ההקפות, ובידו הק' הכה על השולחן להגברת השירה. הכריזו על הסיום, אד"ש ציוה לנגן 'לכתחילה אריבער' ובבא א' 10 פעמים. אח"כ 'נייעט נייעט'. לאחרי ברכה אחרונה התחיל "כי בשמחה תצאו". בהתוועדות שרו ניגון (כוס של ברכה) ואד"ש נענע בראשו להגברת השירה, וכן כששרו "הוא אלוקינו", באמצע הסתובב אל ד"ר אבוחצירא, וסימן בידו הק' לשרוק, והשמחה הייתה גדולה פורצת כל הגדרים של הגלות. ובסוף התחיל "שיבנה ביהמ"ק" מחא כפיים. בא' השירים הראה בידו הק' לשטיימץ [על שאינו בשמחה כנראה] על כף ידו הק' עשה באצבע (כמוחא כפיים). ההתוועדות הסתיימה ב-12:00, אח"כ נסע לביתו שרו "כי בשמחה תצאו", ובדרכו הורה להגברת השירה.